האנרגיה הירוקה כבר כאן – אך כמה מחסומים עומדים בדרך

מרבית הממשלות ברחבי העולם כבר הכריזו כי יחתכו את פליטת גזי החממה שלה ל-0% בשנת 2050, אך בינתיים – שלושה מחסומים עומדים בדרך: התכנון, המימון והאישורים
 | 
telegram

על אף השאיפה לגרום לעולם להתקיים על מקורות אנרגיה ירוקים, עיקר ייצור האנרגיה בעולם עדיין מתבסס על נפט ופחם - אמצעי ייצור מזהמים, כאשר הבעיה היא 'הטרגדיה של נחלת הכלל' - כולם רוצים פחות זיהום אבל לאף אחד אין מספיק אינטרס לעשות את זה. הדבר נכון לכל אחד מאיתנו כבודדים (חשבתם פעם להשאיר את הרכב בבית כי הוא מזהם?) וזה נכון גם למדינות - בוודאי למדינות ענק כמו סין והודו שאומרות למערב - 'אתם כבר ביצעתם את הקפיצה התעשייתית שלכם ותראו לאן הגעתם. עכשיו התור שלנו. גם אנחנו רוצים, ואל תבלבלו לנו את המוח עם זיהום אוויר - יש לנו יותר ממיליארד עניים לדאוג להם'.

זו בעיה מהותית כי מדובר על שתיים מהמזהמות הגדולות ביותר בעולם (סין אחראית ל-30% מכלל הזיהום. ארה"ב אחראית ל-14% מהפליטות, הודו במקום השלישי עם 7% ואחר כך רוסיה עם 3%), וכל עוד הן לא יפחיתו את הזיהום - הוא ימשיך לגדול ברמה הגלובלית. תחשבו על זה כך - כולנו פולטים זיהום לאוויר, והתוצאה היא שאנחנו פוגעים בעצמנו. כמו שאמרנו, הטרגדיה של נחלת הכלל.

בכל מקרה, העולם מנסה להילחם בכך כבר שנים, ללא הצלחה יתרה (ועם הרבה ועידות צודקות - שלא באמת יוצא מהן הרבה מעבר למס שפתיים). אבל אם עד השנים האחרונות כולם בעיקר דיברו על זה, והיו גם מדינות שניסו לצמצם זיהום, אז בעקבות הקורונה והמלחמה באוקראינה, העולם המערבי מבין שהוא בעצם ממש חייב לפתח מקורות אנרגיה חלופיים, כדי להיות פחות תלוי במדינות כמו רוסיה.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

מדינות רבות כבר הכריזו שיחתכו את רוב אם לא את כל הפליטה שלהן עד לשנת 2050. בנוסף, שינויים מהותיים במזג האוויר המחישו לציבור הרחב עד כמה שימוש במקורות אנרגיה מזהמים יכול לפגוע בסביבה.

לפני שנתיים, תחנת ייצור אנרגיה מזהמת בטקסס הפסיקה לעבוד לאחר שלוש סופות חורף רצופות. מאות אנשים מתו כתוצאה מהפסקת הפעילות של תחנת האנרגיה, ומיליונים נשארו ללא חשמל במשך כמה ימים רצופים. רק בחודש שעבר גל הקור הקיצוני שתקף את צפון אמריקה הביא את תחנות הכוח המזהמות לקצה גבול היכולת שלהן, ושיבש את חייהם של אמריקאים רבים.

כמובן שהמצב לא צריך להישאר כמו שהוא. הפתרון ברור – כל מה שצריך לעשות זה לשדרג את קווי האנרגיה שכבר קיימים, ולבנות תחנות אנרגיה גבוהה נוספות על מנת לחבר אזורים נוספים אחד לשני. במידה וזה יקרה, נוכל לוודא כי כלל האנשים בעולם מקבלים חשמל כשהם צריכים אותו, ובו זמנית נוכל לוודא כי אנחנו מספקים לאותם אנשים אנרגיה נקייה יותר.

ממשלת ארצות הברית התקדמה מאוד בשנתיים האחרונות במהלכיה לעבור לאנרגיה נקייה יותר. השינוי התאפשר בעיקר בזכות השקעות גדולות שקידם הנשיא ג'ו ביידן, כאשר הוביל לשינוי שהכניס הרבה מאוד כספים אל תחום ייצור האנרגיה הנקייה – מאנרגיה סולארית, רוח, גרעינית וגיאותרמית, דבר אשר רבים מאמינים כי יוכל להשיג כמה דברים בו זמנית, כמו הפחתת עלויות והפחתת הזיהום הסביבה, וכמובן – פיזור מקורות האנרגיה על פני כמה אפיקים שונים, כך שלעולם לא נהיה תלויים רק בגורם אחד.

מנגד, קיימים עוד כמה דברים אשר עומדים בדרך של ארצות הברית בפרט ושל העולם בכלל לאפשר ייצור של אנרגיה נקייה כזו. דבר ראשון – עלינו לקדם את אפשרויות ייצור האנרגיה שלנו אל המאה ה-21. הדרך בה אנו מעבירים חשמל ממקום למקום פשוט אינה מתקדמת מספיק על מנת לספק את צורכי האנרגיה הנוכחיים.

תחנות החשמל העכשוויות הוקמו בקרבת הערים השונות. רכבות וצינורות הושמשו על מנת להעביר נפט לתחנות שישרפו אותו על מנת לייצר חשמל. מדובר במודל נחמד, אך הוא אינו עובד עבור אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, זאת מכיוון שהמקומות הטובים ביותר לייצר אנרגיות כאלה נמצאים במרחק גדול מהערים מאשר עכשיו.

כידוע, מרבית הערים אינן נבנות באזורים בהם יש אור שמש חזק כמו במדבר, והבניינים הגבוהים בערים יפריעו לרוח לנשוב בצורה שתצליח לייצר אנרגיה חשמלית. מנגד, לא ניתן לשנע אור שמש בספינה, צינור או רכבת. לכן, על מנת למקסם את הרווחים שנוכל להפיק משימוש באנרגיה נקייה, על המדינות השונות להזיז כמה שיותר מפעלים מאיפה שהם נמצאים כעת למקומות שקרובים למקורות האנרגיה. בנוסף, צריך יהיה להוסיף קווי העברה נוספים, שכן מדינות רבות מתקדמות לעבר עתיד שבו חשמל יהיה עדיף על אנרגיה שתיוצר באמצעות נפט – כמו רכבים חשמליים בניגוד לבנזין.

בתוך כך, גם אם לא היינו שואפים לפעול לכיוון עתיד שבו מקור האנרגיה המרכזי יהיה אנרגיה חשמלית מתחדשת, עדיין ניאלץ לבצע את אותם שינויים. העובדה הפשוטה היא שמפעלי ייצור האנרגיה של היום פשוט ישנים מדי בשביל להמשיך לתמוך בייצור האנרגיה בטווח הארוך. מרבית המפעלים שמספקים כעת אנרגיה – לפחות בארצות הברית, נבנו בין שנות ה-50 וה-70 של המאה הקודמת, ולהם זמן חיים של לכל היותר 50 שנה.

מלבד גילן המתקדם של תחנות ייצור האנרגיה האלו, קיימת בעיה גדולה נוספת, שתהפוך את יכולת ייצור החשמל הנקי לבעייתית אף יותר. מערכת הייצור העכשוויות נבנו בצורה לא טובה. רבים מתארים את מערכת החשמל במדינה כרשת שמכסה את כל הארץ. אבל בפועל התיאור הזה אינו נכון, שכן במציאות מדובר במספר רחב של מערכות שמחוברות אחת לשנייה בדרגות שונות.

צורת חיבור זו מקשה על אוכלוסיות שונות לספק לעצמן אנרגיה חשמלית במידה ומזג האוויר אצלן לא מאפשר לייצר לעצמן אנרגיה. בנוסף, הבעיה מונעת מהן להזרים אנרגיה נקייה לבתים, במידה והן לא נמצאות ליד הכור הגרעיני או טורבינות הרוח.

על פי דיווחים אמריקאים, סך של כ-1,000 ג'יגה-וואט של אנרגיה חשמלית נקייה ממתינה כעת לאישור בתוך ארה"ב. 1,000 ג'יגה-וואט זה הרבה, זה בערך הגודל של כל רשת החשמל האמריקאית. מנגד, צוואר בקבוק נוצר מכיוון שכרגע, ללא השקעה נוספת, פשוט לא ניתן להעביר אנרגיה מחוף לחוף. בעיה נוספת שעומדת מולנו היא העובדה כי שבדרך כלל, כשתחנות אנרגיה חדשות מוקמות, מדובר במספר גדול של חברות תשתיות שונות, שלא נדרשות לתאם זו עם זו מהלכים שונים.

לאור כל אלה, מדינות העולם ייאלצו לפתור שלושה מחסומים גדולים על מנת לספק לאזרחיהן אנרגיה נקייה.

המחסום הראשון הוא כמובן מחסום התכנון. כמו מרבית תוכניות התשתיות ברחבי העולם, גם שיפור העברת החשמל ממקום למקום דורש תכנון. תוכניות אלו בדרך כלל לא נוטות להסתכל רחוק אל עבר העתיד, או אפילו נבנות על בסיס מידע שהתקבל בעבר – כך שככל שהן יתגבשו, הן לא יכילו בתוכן פתרון ארוך טווח לבעיות. הוועדה הרגולטורית לאנרגיה האמריקאית (FERC) הציעה לאחרונה לקדם חוק שיחייב את מתכנני התחנות הללו לתכנן לטווח ארוך יותר. עוד הציעה ה-FERC כי יש ליישם מדיניות חדשה שתחייב את החברות השונות שמקימות את תחנות החשמל האלו לפעול בתיאום מוגבר יותר.

המחסום השני שעומד בפני המדינות הוא הדרך בה הממשלות יממנו את השינויים הללו. כיום, במדינת ישראל, רשות החשמל אחראית על האופן שבו מיוצר החשמל במדינה. בארה"ב לעומת זאת, הממשלה הפדרלית בארצות הברית אחראית על איך וכמה תוכניות אלו ימומנו. גם שם וגם אצלנו, מדובר בכמה דרכים שונות לבצע את גיוס ההמונים לטובת התוכניות – גבייה מוגברת של מסים, ולעתים על ידי חלוקת העלות לצרכנים עצמם. חוק שעבר בשנת 2021 בארה"ב דאג להשקיע סכומים גדולים יותר בפרויקטים האלו, אך מומחים רבים טוענים כי לפחות בארצות הברית – נדרשת השקעה פדרלית גבוהה יותר על מנת להפוך את התוכניות החדשות לאפשריות יותר עבור המדינות השונות בתוך ארצות הברית . המומחים טוענים כעת כי דווקא ה-FERC יוכלו לעזור בחזית זו, בכך שיוכלו לפזר את הכסף במידה שווה יותר בין הפרויקטים הגדולים במקום לבקש רק מהציבור לגייס את הכספים למאבק הזה.

המחסום השלישי הוא מחסום האישורים. חרף העובדה שהממשלה הפדרלית בארצות הברית קובעת מי ישלם כמה כסף עבור שדרוגים כאלו ואחרים, המדינות השונות כגון ניו יורק ופילדלפיה הן אלו שנותנות את האישורים עצמם עבור הפרויקטים. שיטת האישורים הנוכחית היא ארוכה, מסובכת, ולא פעם אחת, פגת תוקף. האישורים לבנייה של תחנות חדשות לא מגיעים מהר מספיק, וכלל המדינות בתוך ארצות הברית לא מצליחות לייצר אנרגיה בהשוואה למדינות השכנות מחד, ובהשוואה לשאר העולם מאידך. מדינות מסוימות, כמו ניו מקסיקו וקולורדו, אף הכריזו כי הן החלו לשנות את הדרך שבה האישורים יינתנו על מנת לזרז את התהליך. בתוך כך, למקבלי ההחלטות האמריקאים בפרט ובעולם בכלל יש עוד מקום רב לשבת ביחד ולקבל את ההחלטות שיהפכו את זמן קבלת האישור לקצר יותר.

חרף העובדה כי הבעייתיות המרכזית בהקמת מפעלים חדשים טמונה בעיקר בשינוי מדיניות הממשלה, גם חידושים נוספים בתחום יוכלו לעזור. למעשה, טכנולוגיות שונות לשיפור הרשת, כמו דירוגי קו דינמיים, בקרת זרימת הכוח, ואופטימיזציה של טופולוגיית השטח יוכלו לשפר משמעותית את המערכות שכבר קיימות כיום.

חברות רבות שקמו בשנים האחרונות ברחבי ארצות הברית, כחלק מתוכנית הממשלה לחתוך את פליטת הגזים ל-0% עד שנת 2050, משקיעות כעת בטכנולוגיות חדשניות כמו מוליכים מתקדמים ומוליכי על המאפשרים להשתמש בחוטים מחומרים חדישים יותר על מנת להוציא אנרגיה גבוהה יותר מקווים קטנים יותר. מדובר בטכנולוגיה משמעותית ביותר – הבעיה היחידה היא שאי אפשר להשתמש בה במקומות בהן לא קיימות תחנות לייצור אנרגיה מלכתחילה.

עושה רושם כי משבר האקלים הוא ללא ספק הבעיה הגדולה ביותר שניצבת בפני האנושות. מנגד, מרבית המומחים מאמינים כעת כי יש בידינו את היכולת לפתור את הבעיה.

במילים פשוטות: העברת האנרגיה בצורה טובה יותר היא המפתח לשימוש באנרגיה נקייה. אם נטפל כעת במחסומים שעומדים מולנו, נוכל בעתיד הלא כל כך רחוק להתקדם אל פליטה נמוכה יותר, אוויר נקי יותר, מגוון עבודות רחב יותר, פחות ופחות הפסקות חשמל, אנרגיה וכלכלה יציבה יותר וכמובן – בריאות טובה ביותר לאוכלוסיות השונות ברחבי כדור הארץ.

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות