ניר שטרן פז
צילום: תמר מצפי
מעקב ביזפורטל

רשות ניירות ערך מבקשת מפז הבהרות בקשר לעסקה עם שפיר

פז לא העריכה נכון בספרים את עסקת מכירת בית הזיקוק לשפיר, כדי לייצר מצג של שווי גבוה לעסקה וליהנות מרישום חשבונאי מנופח; רשות ניירות ערך בודקת לצד שאלות טכניות שהגישה לחברה; אסיפת בעלי המניות שהיתה אמורה לאשר את העסקה נדחתה
נתנאל אריאל |

חברת הנפט פז נפט שמנוהלת ע"י ניר שטרן נאלצת לדחות בארבעה ימים את אסיפת בעלי המניות שנקבעה להיום וזה גם עשוי להשפיע על מועד פרסום הדוחות הכספיים. הסיבה לדחייה, כך נודע לביזפורטל, היא בחינת הבהרות של רשות ניירות ערך. מה רוצה הרשות מפז? החברה לא מדווחת, אבל הסיפור הוא התרגיל שפז ביצעה לכאורה וכן הבהרות טכניות שהתבקשו. צריך לזכור שפיצול כזה הוא נדיר ויש סביבו הרבה שאלות משפטיות, טכניות וחשבונאיות. 

הנה הסיפור של קביעת שווי בית הזיקוק: פז מכרה 15% ממניות בית הזיקוק שלה לשפיר הנדסה שפיר הנדסה 2.14%  פלוס אופציות תמורת 247 מיליון שקל. לכאורה, עסקה רגילה של הצפת ערך. אבל כפי שניתחנו כאן בביזפורטל, הסיפור אחר לגמרי: פז בעצם 'מחזיקה' את השווי של בית הזיקוק בספרים בשווי גבוה יותר מהמציאות באמצעות העסקה הזו על סמך הערכת שווי, שלא פורסמה בזמן אמת. אז אפשר לסמוך בעיניים עצומות על אותו מעריך ואפשר גם להניח בהסתברות גבוהה שהשווי היה גבוה מדי, כשהמוקד כאן הוא בחלקות ערך ההשקעה בין המניות לבין האופציות. 

על פי ההסכם בין החברות, שפיר שילמה על המניות והאופציות לפי החלוקה הבאה - 218 מיליון שקל על המניות (15% בחברה) ורק עוד 29 מיליון שקל על אופציות שיעלו את שפיר לאחזקה של 65% בבית הזיקוק. בקיצור - לכאורה אפשר להניח בוודאות די גדולה שהחלוקה הזו לא סבירה. אופציה ל-50% בבית הזיקוק שווה הרבה כסף, לפחות 100 מיליון שקל אילו פז הייתה מוכרת את זה בשוק. זו אופציה ל-5 שנים, אז יש סיכון אבל גם עם סיכויים גבוהים להרוויח מאות מיליוני שקלים. אם הולכים לשווי שפז מעניקה לבית הזיקוק - 1.23 מיליארד שקל, אז מדובר ברווח פנומנלי למחזיק האופציה. אז אופציה כזו נמכרת במסגרת העסקה רק ב-29 מיליון שקל. לא הגיוני. לא סביר וכעת מתברר שגם לדעתה של רשות ניירות ערך יש כאן מקום לבחינה. עם זאת, חשוב להדגיש כי רשות ניירות ערך לא נוהגת לפסול חוות דעת של מעריך שווי אובייקטיבי לכאורה, ולרוב מתדיינת מול רואי החשבון במסגרת הדוח הכספי. כלומר, עסקה כזו יכולה לעבור, להגיע לדוח הכספי, ושם רואי החשבון ייבחן אם יש להציג את העסקה לפי השווי שהציג מעריך השווי. כאן, אם לא תהיה מחיקה, עשויה הרשות להתערב באופן נוקשה יותר.

הנה הניתוח המלא שנכתב כאן באתר באותם ימים: 

אז למה פז רושמת את העסקה בצורה כזו? היא רצתה להציג לציבור מספרים יפים בדוחות שלה. רואי החשבון לרוב אומרים אמןאמן על דברי החברה והערכת השווי, ומסכימים להערכה של המעריך. אם ההערכה של המעריך החיצוני נרשמת בספרים כמו שהיא אז השווי הוא 1.23 מיליארד שקל. זה לא משפיע תזרימית על החברה (לא זז כסף) אבל זה משפיע על המספרים ואולי גם על שורת הרווח (רווח ההון מהעסקה - השבחה). ככל שפז מציגה שווי גבוה יותר בעסקה - כך הרווח החשבונאי גדול יותר בתוצאות שהציבור רואה.

אז מעבר לניסיון להראות מספרים יפים יותר ממה שכנראה יש בפועל, העסקה מבחינתה של פז היא סבירה. לא עסקה מצוינת אבל גם לא גרועה. רק שכדאי לתת למשקיעים מספרים מדויקים ואת שיפור הנראות להשאיר ליח"צ, אבל מחוץ לדוחות הכספיים.

צריך גם לזכור - פז היא חברה טובה, ללא גרעין שליטה, המוסדיים מחזיקים בה (כ-44%). לא סתם סאמיט סאמיט -1.44%  של זהר לוי נכנסה ועלתה ל-10% במניית פז. לא סתם פרשמרקט התמזגה פנימה (והאחים אמיר שקיבלו הרבה כסף החליטו לממש את האחזקות שלהם בחברה ולחפש השקעות חדשות). מניית פז נסחרת במחיר של 354.1 שקלים למניה ולפי שווי שוק של 3.935 מיליארד שקל, לאחר שמתחילת השנה היא איבדה 15.5% מערכה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בחברת פז בחרו שלא למסור תגובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה