"אם נחייב דוחות ESG יהיו חברות שיימחקו מהבורסה ואחרות לא ינפיקו"

ESG הפך לאחד הנושאים החביבים על המשקיעים. ESG, ראשי התיבות של ENVIROMENT, SOCIAL ו-GOVERNANCE, או בעברית: סביבה, חברה וממשל תאגידי. כיום, מדינות מפרגנות ומתגמלות חברות בתחום ה-ESG וקונסות חברות מזהמות או לא ידידותיות לסביבה. כך, למעשה, מודדים חברות שעומדות בתנאים לשיפור הקיימות ב-ESG.

התחום הזה בולט מאוד בחברות האנרגיה האנרגיה המתחדשת, שנסחרות בשוויים גבוהים ומכפילי רווח גבוהים מאוד, בעוד חברות הנפט והגז המזהמות נסחרות בתמחור נמוך. בפאנל בנושא "תשואה לאורך זמן של השקעות ESG", אירח סגן עורך ביזפורטל נתנאל אריאל ארבעה מומחים בתחום: עו"ד אלי דניאל, סגן מנהל מערך גילוי ודיווח במחלקת התאגידים של הרשות לניירות ערך; אביבה וייס, מנהלת מחלקת ניהול סיכונים ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון; אלעד סרוסי, סמנכ"ל מידרוג וראש תחום פרוייקטים ותשתיות; ג'נט שלום, מנהלת אגף תכנון ומדיניות באגף האסטרטגיה של משרד האנרגיה.
צפו במושב המלא:

"אנחנו אחת משתי החברות שפועלות בישראל. פועלת כבר 20 שנה", החל סרוסי. "פיתחנו לפני שנה מתודולוגיה. עד היום עבדנו בצורה דומה, שיקפנו בצורה ברורה יותר את האופן הכללי שבו אנו רואים את הנושא והתייחסנו גם לשנים הקודמות. יש שלושה תחומים: בסביבתי - יש חשיפות מסוימות למספר פרמטרים. בכל אחת מהקטגוריות יש חמישה-שישה פרמטרים עיקריים שמסתכלים עליהם. בתחום הסביבתי - פליטות פחמן, פסולת וזיהום, שימוש במשאבי טבע. בתחום הסביבתי- יש יצור סביבתי. יצור אחראי, קשרי לקוחות, טרנדים דמוגרפיים וסביבתיים וחברתיים. בתחום של ממשל תאגידי - אחד הדברים שתמיד שמנו עליהם דגש הוא הנושא ניהול, אסטרטגיה עסקית, ניהול סיכונים".

רואים מזה גם השפעה על התשואה? יש לזה אימפקט?
"כל אחד מהתחומים יכול להשפיע על הדירוג ולהביא לפגיעה משמעותית בחלק מהמקרים, בטח בתחום הסביבתי. גם בתחום החברתי וגם בממשל תאגידי - חברות עם בעיות במקומות האלה יכולות להיפגע באופן מהותי. פגיעה במוניטין, סייבר, ייצור, בעיות ביצור".

אביבה וייס, מנהלת מחלקת ניהול סיכונים ברשות שוק ההון, נשאלה על פרסום הנחיות מטעמם לגופים הפיננסים שמפוקחים. "רשות שוק ההון הייתה הרגולטור הפיננסי הראשון בישראל שהתייחס ספציפית להשקעות ESG. גם ב-2011 פרסמנו חוברת הנחיות של קווים מנחים להשקעות לפי ESG. בשנתיים האחרונות עשינו עדכון גם בתחום השקעות, גילוי וניהול סיכונים. התאמנו את זה להנחיות האירופיות, לסטנדרטים שלהם. הגופים עוקבים אחר ההנחיות. חלקם עושים צעדים מעבר לכך. מיישמים את התחום הזה, בהחלט הכניסו אותו לשיקולים שלהם. אנחנו מעודדים אותם להמשיך ולעשות את זה".

למה זה כל כך חשוב? תנו להם יד חופשית, שכל אחד יחליט מה שהוא רוצה. הוא חושב שזה חשוב- סבבה. חושב שלא - לא צריך.
"שינוי האקלים הוא תופעה עולמית. גם אם אנחנו בישראל נהיה מושפעים ממנו, בין אם בצד השינויים הפיזיים שקורים, בין אם בכלכלת המעבר".

למה צריכים אותך כגוף מפקח שאומר "אתה חייב להתייחס לזה"?
"זה חלק מהתפקיד שלנו כפיקוח לבוא ולשים דגש על הסיכונים המתפתחים ועל הסיכונים הבולטים שאנחנו חושבים שהם הסיכונים העתידיים. אנחנו צריכים שיהיה יישור קו בין כל הגופים, שכולם יתייחסו לזה. צריכים לתת קווים מנחים כדי שתהיה התייחסות נאותה. יש גופים שלוקחים את זה גם לשלב הבא ועושים מעבר וזה מבורך. לנו חשוב שיהיה קו מינימלי בכל השוק, כדי שלא יהיו פספוסים. יש בכך גם סיכון, לא רק הזדמנות. הוא באמת יילקח בחשבון".

עו"ד אלי דניאל, סגן מנהל מערך גילוי ודיווח במחלקת התאגידים של הרשות לניירות ערך, נשאל למה הם מסתכלים על זה קצת מזוית אחרת - פחות רוצים לתת הנחיות ברורות לכולם. וגם רואים גם בזה סיכונים ובעיות. "אין פה עניין לא לתת הנחיות ברורות לכולם. בשנים האחרונות ביצענו לא מעט עבודה בנושא. ביולי 2020 פרסמנו קול קורא בהקשר של חברות ציבוריות - האם יש מקום לחייב בפרסום, כן או לא. לאחר מכן המשכנו עם שולחנות עגולים. באפריל 2021 פרסמנו את המתווה שלנו, שקורא לחברות ציבוריות לפרסם דוחות אחריות תאגידית על בסיס וולנטרי".

למה וולנטרי, כשרואים במדינות העולם הליכה לכיוון מנדטורי?
"זה מגיע משני פרמטרים. אם נסתכל על השוק- החיוב מגיע מאם זה דרגטיבה אירופית שהורחבה או מחוקי חברות באנגליה. בישראל פועלים מכוח חוק ניירות ערך. אם מוסיפים לזה את החשש שלנו שמא הטלת נטל רגולטורי נוסף ופרסום דוח אחריות תאגידית זה הטלת נטל נוסף - זה יגרום לחברות או להימחק מהמסחר או לא להירשם. עד לפני זמן קצר היה פרסום בארצות הברית שהקומישנר הרצה בפני סטודנטים מקולומביה. הנטל הרגולטורי כתוצאה מ-ESG מעיב על הנפקות IPO. מהזווית שלנו העדפנו ללכת למתכונת של וולנטרי".

אם ניקח את הסיכון ייתכן שנפסיד פה חברות טובות ואולי אף נייצר יתרון לחברות להיות פרטיות ולא ציבוריות.
"זאת הסיבה שהלכנו למתווה וולנטרי. בהמלצות כללנו עוד מספר פרמטרים. הצענו לחברות שכן מפרסמות דוחות אחריות תאגידית באתרים לפנות אלינו והדוחות יפורסמו גם באתר שלנו. לא במערכת מאי"ה, ששם יש תחולה של ניירות ערך וחלילה אם יש פרט מטעה הן עלולות להיות חשופות. היום פרסמנו עוד 2 דוחות. 38 חברות מפרסמות אצלנו באתר.  עוד 19 בגרסה האנגלית. פנו גם גורמים מחו"ל ועורכי מדדים שרצו לקבל מידע. לדעתנו זאת התרומה שלנו בהיבט של החשיפה".

ג'נט שלום, מנהלת אגף תכנון ומדיניות באגף האסטרטגיה של משרד האנרגיה, נשאלה על הכיוון השונה שלהם - פחות רגולטורי. "חשכ"ל לוקח את זה לדיווחים של הממשלה בלבל של משרד האנרגיה - זה סיוע לתעשיה ולרשויות המקומיות להשקיע בהתייעלות באנרגיה.
בסוף מדברים על כל צעד שעוזר לנו להתייעל ולקדם אותנו בדרך. הלבל האחרון, אנחנו מאוד שם וצריכים לתת יותר דגש - זה נושא של טכנולוגיות אקלים וטכנולוגיות לאנרגיה ירוקה. החדשנות בנושא קריטית. בישראל יש המון מה לתרום בזה. זה גם תחום שבו מדברים על השקעות, תחום שקשה לגייס בו כסף".

כמה דברים על הנאמר בקשר לגז. זה אנרגיה ישנה או חדשה? זה מזהם פחות מפחם אבל כמובן לא כמו אנרגיה מתחדשת. איך אתם רואים את זה?
"לא אנרגיה חדשה אלא גם דלק מעבר. זה לא דלק מעבר ל-4-3 שנים אלא דלק מעבר ל-40-30-20 שנה. המונח דלק מעבר אומר שבלי גז טבעי לא נצליח לעבור למשק טבעי. חייבים את הגז הטבעי היום כדי להבטיח משק אנרגיה אמין ולעשות את המעבר לאנרגיות ירוקות חדשות ולנסות לקלוט טכנולוגיות חדשות בעתיד, בין אם זה מימן או אנרגיות אחרות. בלי להבטיח משק אמין שמתבסס על גז טבעי לא נצליח לעשות זאת. מעבר לכך, יש גם טכנולוגיות נוספות שיכולות לאשר לתקופה מסוימת. הדלת צריכה להיות פתוחה להכל. גז טבעי מבטיח לנו משק אנרגיה אמין עכשיו וגם יבטיח מעבר למשק אנרגיה ירוק בעתיד".

עו"ד אלי דניאל נשאל האם הם מתכננים הטבות מס, והאם יש לרשות לניירות ערך תכניות בכיוון של אג"ח ירוק? "הטבות מס זה לא אנחנו. ניסינו ב-2022 בשנה החולפת לענין שני עורכי מדדים ביצירת מדד אג"ח ירוקות של חברות הנסחרות בבורסה. בשלב זה, זה לא הבשיל. יש לנו מספר דו ספרתי של חברות שהנפיקו אג"ח. יש לנו את ממשלת ישראל שהנפיקה בתחילת השנה 2 מיליארד דולר אג"ח ירוקות. יש כל מיני קריטריונים שאתה נותן שם הטבת מס. אם מצד אחד אתה לוקח את יעד הממשלה להגיע ל-2050 ל-0 פליטות, מצד שני - לפי נתוני רשות החשמל היצור בפועל היה 0.21% כשאנרגיות יכולות לייצר 12%. יש פה המון המון פרויקטים שתצטרך לעשות בישראל. לאור העלויות הנכבדות שיש לכל פרויקט כזה - לשוק ההון בוודאי יש מקום לסייע להתפתחות התחום ולכן ראוי שגורם ממשלתי כלשהו, בין אם זה משרד ראש הממשלה, האוצר, הגנת הסביבה, המשפטים - יסייעו כדי ליצור סביבה להנפקה של אג"ח ירוק בבורסה. לשם צריכים ללכת".

זה גם יביא תשואה עודפת ביחס להשקעות אחרות?
"רוב המחקרים מדברים על תשואה עודפת. זה לא משהו שהוא חד ערכי. אני באופן אישי- מאמין בזה. חושב שגם הרשות אנו מאמינה. נאה דורש, נאה מקיים. עברנו לתאורת לד.
אנחנו חוסכים באנרגיה, נייר ממוחזר, בלי חד פעמי. מקווה שבסופו של דבר נצליח ללכת לכיוון הזה".

וייס נשאלה על המספרים - מדברים על 40 טריליון דולר כל שנה, עוד 5 טריליון שמנוהלים בהקשר של ESG. "התחום הזה כאן כדי להתפתח. זה עוד לא סוף הדרך. שינוי האקלים הוא שינוי שקורה בכל העולם. מדינות בכל העולם עושות שינויים של מדיניות כדי לעבור לכלכלה דלת פחמן. האירופאים הם חלוץ לפני המחנה בעניין הזה. צריכה להיות פה עבודה וכולם צריכים להתקדם ביחד. אם תהיה הנחיה של רגולטור פיננסי להתמקד בהשקעות לא מזהמות, זה יהיה לזה מאוד קשה לעבוד - אם לא יהיו במקביל תשתיות ואספקת חומרי גלם של מפעלים שאינם מזהמים".

ג'נט שלום ממשרד האנרגיה הוסיפה: "ישראל זה כלום מבחינת אחוזים ביחס לעולם. שלוש המדינות המזהמות ביותר בעולם הן סין ארצות הברית והודו - 50% מהזיהום שם. אנחנו לא משחקים בנדמה לי. זה לא כל כך משנה מה כמות הפליטות שלך – אלא ההצטרפות למאמץ העולמי, יצירת קואליציה שמובילה לאיפוס. ישראל צריכה להיות שם בפרונט. רוצים להיות בפרונט כי יש לנו מה לתרום. החדשנות הישראלית פורצת דרך ואין סיבה שלא תפרוץ באקלים ובאנרגיה. אנו רוצים לקדם זאת. יש אינטרס ספציפי אישי, כי משבר האקלים ישפיע יותר מאשר על כולם. אנחנו צריכים להיות בפרונט ולוודא שמדינות אחרות שם. בסין מסתובבים עם מסיכות הרבה לפני הקורונה".

תראי מה קרה באזור של מאיר שפיגלר - מזג אויר קיצוני כמו שהיה באשקלון כבר לא יהיה אירוע נדיר.
"בשנה הקרובה המון חוסר וודאות, יכולים להיות גלי חום עד 49 מעלות. זה עדין פחות מסין ארצות הברית והודו. אך אם לא תהיה בפרונט לא תצליח לשכנע מדינות אחרות לעשות זאת".

אלעד סרוסי נשאל על כך שכולם מדברים על ה-E. הסביבה שלנו. אבל מה עם SG? "מסתכלים על 3 התחומים, כי לכל אחד יש חשיבות ויכול גם לבנות חברה וגם להפילה. יש ענפים מסוימים שיש להם סיכון דומה ואז לכל אחד יש את המאפיינים שלו. בתחום החברתי- יכול ממש להפיל חברות, מוסדות פיננסיים. אם זה עניין של פגיעות סייבר, סגירת מפעלים. בתחום המזון או דברים אחרים, זה משהו סופר קריטי. בטח בנושא של ממשל תאגידי שמאז ומעולם היה בעייתי. זה יכול להביא לפגיעה מהותית מאוד בחברות ולהגדיל הסיכונים. תמיד ככל שהחברה יותר גדולה ומפוזרת, לכאורה הסיכון חברתי או ממשל תאגידי יכול להיות ממותן".

תחום ה-ESG מתפתח כל הזמן.
"ככל שיש יותר מידע מבינים יותר את התחום או דורשים יותר שקיפות".

אתם יכולים להבטיח תשואה עודפת בתחום?
"אני לא יכול לדבר על תשואה, גודל הסיכון או היקף הסיכון. אני יכול לומר שמחקרים מראים תרומה לתחום הפרויקטים ב-30 השנים האחרונות. מחקר עדכני שיצא לאחרונה, שמדד פרויקטים ירוקים לעומת פרויקטים מעולמות אחרים, מצא שהם הרבה יותר בטוחים.
זה כבר אומר הרבה על הנושא".

עו"ד אלי דניאל נשאל האם הוא מאמין שחברות ציבוריות בישראל שלא יפרסמו דוחות ESG ייפגעו בהמשך. "לפחות בכל הקשור לחברות גלובליות- נפגשנו עם לא מעט גורמים. יש חשש שחברות שרוצות לפעול בחו"ל ללא דוחות אחריות תאגידית - מממנים פיננסים בחו"ל ישקלו פעמיים אם לתת להם מימון או לא. זה יכול לבלום את ההתפתחות העסקית שלהן בחו"ל. רוב השחקנים בתחום האנרגיה הולכים לחו"ל. זה יכול להעיב אם לא יהיה את עניין הגילוי הזה".

אביבה וייס: "אנו כבר לא הראשונים. לא החלוץ לפני המחנה".

אפשר להיות אחרונים, לא חייבים להיות שניים.
"נהיה מופתעים כך או אחרת גם אם לא נעשה דבר. נהיה מושפעים מהחלטות שיתקבלו ומשינויי אקלים שיקרו. חשוב לשמור על קצב, שלא ישאיר אותנו מאחור. אלה דברים שנצטרך להתמודד איתם. זה שנשב בצד ולא נעשה - לא אומר שזה יחלוף. לכן חשוב לעשות".