"רוצים להשיג תשואות דו ספרתיות גבוהות בפרויקטים"

מדינות שיש בהן גידול באוכלוסייה צריכות כמות גדולה יותר  של טיהור שפכים וטיפול במים. בנוסף, בעקבות בניית מתקני תעשייה, נדרש טיפול במים ובשפכים תעשייתים בהתאם, אבל אלה הפרויקטים ה'קטנים' של GES, זרוע הפעילות הסביבתית של קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל +1.09% ג'נריישן קפ 74.5 +1.09% בסיס:73.7 פתיחה:73.7 גבוה:75.2 נמוך:72 תמורה:1,112,363 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: . החברה אמנם לא נמצאת בדרך להנפקה (בינתיים) אבל היא מתמודדת על חוזים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. תא"ל במיל' ליהוא הכהן, מנכ"ל GES, מספר על הפעילות והשאיפות לשנים הבאות.

מה זה בעצם השקעות בתחום המים, שפכים וסביבה? איך אפשר להרוויח מהם ומה הביא את הגידול והצורך בתחום זה ?
"השקעות בתחום המים השפכים והסביבה מתחלקות לכמה סגמנטים: השקעות בתחום התפלת מים לשתייה – הקמת מתקני התפלה ותפעולם. אלו פרוייקטי ענק בעלי משמעות אסטרטגית למדינת ישראל ולאזור כולו. הם מהווים את מקור מי השתיה העיקרי כיום במדינת ישראל ובאזור. בהקשרי טיפול במים לתעשייה ובכלל, אנחנו מתמודדים על פרויקטים כמו ניקוי מי תהום בתעשיית הפטרוכימיה בעכו, , או ניקוי המי תהום מתחת למפעל תע"ש במכרז של המדינה. יש לנו מספר פרויקטים בארץ ובעולם. בתחום טיפול במים לתעשייה, אנחנו לוקחים את המים של המפעל, מנקים אותם לשימוש חוזר ואז מזרימים אותם חזרה למקורות המים שלנו כשהם הרבה יותר נקיים. מדובר על חוזים ארוכי טווח ל-20-25 שנה. יש לנו מספר פרויקטים כאלה, גם בארץ וגם בעולם, חלקם כוללים תפעול וחלקם רק הקמה. ההקמה אורכת כשנה- שנתיים.

"טיהור שפכים: הקמה ותפעול של מתקנים לטיהור מי שפכים (מט"ש) שמהווים את מקור המים העיקרי לחקלאות בישראל לאחר טיפול שלישוני. ישראל הינה אחת המדינות המובילות בעולם בתחום המים המושבים ומתקנים אלו מאפשרים ניצול מקסימלי של משאבי המים בארץ לניצול חקלאי. מדובר על פרויקטים גדולים.

כותרת ראשית

האם אנחנו מתקרבים למשבר באג"ח הקונצרניות?

אג"ח | איציק יצחקי | 23/11/2024

- כל הכותרות

האם אנחנו מתקרבים למשבר באג"ח הקונצרניות?

התאוששות בכלכלת ארגנטינה, אבל היציאה ממשבר עוד ארוכה

משבר ברשת 13: קריסת העסקה, רייטינג נמוך וחיפוש אחר משקיע שיציל את ה...

מה יהיה מחר בבורסה? ועל חברות הביטוח שזינקו יותר מהבנקים

הזהב זינק השבוע ב-5% - מה הסיבות ומה צפוי בהמשך?

נפצעה במינגלינג בהשתלמות - ותבעה הכרה במקרה כתאונת עבודה

בוטל מיזוג הענק בשוק הטלוויזיה בארה"ב: דיירקטיוי ודיש לא יתאחדו

טלי בן עובדיה מונתה למנכ"לית זמנית של חדשות 13 – המינוי מעורר סערה

שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?

שוק הנדל"ן בדרך לעליות או לירידות? הנתונים שמלמדים על מגמה חדשה

רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנבידיה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

עוד תכניות

מיחזור ומיון פסולת: הקמה ותפעול של מתקנים לטיפול בפסולת ביתית. בעוד בעולם המפותח רמת המחזור גבוהה מאוד ואחוז הפסולת המוטמנת עומד על כ 20-30%, בישראל אנחנו מאוד רחוקים משם כשאחוז ההטמנה הוא מהגבוהים בעולם ועומד על 77% מהפסולת המיוצרת. תופעה זו אינה ברת קיימא ומובילה לזיהום קרקע ,אוויר ועלויות סביבתיות וכלכליות כבדות. הקמת מתקנים למיון ולטיפול בפסולת אורגנית וייצור אנרגיה ירוקה הוא הפתרון המשלים להפרדה במקור.

מהם הפעילויות העיקריות שלכם בתחום מים, שפכים וסביבה? מה הערך-שווי של כל אחת מהפעילויות המרכזיות?
 "התחום הראשון והגדול ביותר הוא תחום הזכיינות הכולל פרויקטי PPP. פרויקטים כאלה כוללים זיכיון ל-25 שנה בדרך כלל. מדובר על פרויקטים בהיקפים של מאות מיליונים ואף מעבר לכך, שמתחלקים על ההקמה ואחר כך לאורך חיי התפעול עוד 22-25 שנים מדובר על פרויקטים לאומיים, בדגש על עולמות ההתפלה. תחום הזכיינות  מהווה עוגן תזרימי עבור החברה מאחר והוא מספק תזרימי מזומנים ארוכי טווח, יציבים, ברובם מאופיינים בסיכוני ביקוש מוגבלים. GES כיום בנויה באופן שהיא מסוגלת לשמש גם כיזם, גם כקבלן ההקמה וגם כמפעיל של פרויקטי תשתית גדולים וכך למקסם את התשואה שלה.

"תחום פעילות משמעותי נוסף הינו תחום המים והשפכים. תחת תחום זה אנחנו מקימים ומפעילים פרויקטים עבור לקוחות תעשייתיים (לדוגמא בז"ן עבורה הקמנו מתקן לטיהור וטיפול במים מהגדולים והמתקדמים בתחומו) ומוניציפליים (כדוגמת מט"ש עכו ומט"שים נוספים). מדובר בפרויקטים אשר כוללים בדרך כלל גם חוזי תפעול ארוכי טווח.

"בחו"ל יש לנו מספר פרויקטים בסדרי גודל בינוני- במספר יבשות בעולם. פרויקטים בינוניים יש לנו כמה עשרות בישראל. בחו"ל כמה עשרות בודדות. ומעבר לכך בארץ יש לנו כ-200-250 מט"שים או תחנות שאיבה, שהם נחשבים לפרויקטים קטנים, ועוד כמה עשרות פרוייקטים קטנים בעולם.

"בתחום הטיפול הפסולת, GES הופכת להיות שחקן מרכזי ומוביל בעולמות המיון והמחזור הן במתקנים המתקדמים שלה, הקיימים והעתידים לבוא בפרויקטי הזכיינות השונים. בהקשר זה ניתן לציין את מתקן מיון גרין נט אשר נותן מענה לירושלים וסביבתה, את חברת קממ שהינה המובילה באיסוף ומיחזור נייר וקרטון וטיפול בצמיגים, ובראש ובראשונה, פרויקט זירו ווייסט אשר נמצא בשלבי הקמה והינו פרויקט מהמתקדמים בעולם בתחום וכולל מיון והפקת אנרגיה מפסולת. יש לציין בנוסף כי נחתם לאחרונה חוזה להקמת מתקן מיון מתקדם למיון וטיפול בפסולת אורגנית לטובת כל יישובי חבל אשכול."
 

מה מייחד אתכם בתחום של המט"שים?
"יש לנו טכנולוגיה מהמתקדמות בעולם, אנחנו מהמובילים בעולם בכמות המקרים בהם השתמשנו בטכנולוגיה זו, עם כמה מאות אתרים כאלה. בניגוד לתהליך האיטי שיש היום בניקוי מט"ש, ששם לוקחים מי קולחים ומעבירים אותם תהליך ביולוגי איטי שלוקח מספר ימים, הטכנולוגיה שיש לנו, MBBR, הרעיון כאן הוא של נשאים מפלסטיק מאוד מיוחד שמאפשר גידול של חיידקים בצורה ביולוגית שמאפשרת לנקות את הזיהום והביוב. הנשאים מאפשרים גידול אפקטיבי יותר של אותם חיידקים. היום אם אתה הולך למט"ש של 30 אלף קוב בשנה וזה מקסימום הקיבולת של אותו מט"ש, אם אתה רוצה להגדיל את העיר חייבים להגדיל את המט"ש. בטכנולוגית ה-MBBR שלנו אפשר להגדיל מאוד, עד כדי הכפלה, את הפעילות של המט"ש, רק על ידי הכנסת הנשאים וזה משמעותי מאוד מבחינת הפיתוח של העיר.

"רכשנו את החברה שעושה את זה – אקוויז – לפני שנתיים, חברה שיש לה בעברה עשרות רבות של תהליכים כאלה בעולם. וזה מאפשר לנו צמיחה מואצת ואנחנו צופים שגם בשנים הקרובות זה אחד המנועים שייתנו לנו צמיחה משמעותית מאוד.

"בהקשרי התפלה אנו מסתכלים על העולם , אני רוצה לציין שיש מספר מדינות בעולם שהולכות בדרכה של ישראל בהקשר הזה. היום יש בישראל 5 מתקנים ועוד אחד בדרך. אנחנו מזהים מספר מדינות בעולם שהולכות על תוכנית דומה, אני צופה שנתמודד על מכרזים אילו ונקווה לזכות בשנים הקרובות".

מה התשואה שכל פעילות מייצרת והתשואה של GES כגוף מאוחד?
"התשואה משתנה בעקבות השינוי בסביבה העסקית בשנה האחרונה - האינפלציה והריביות שעלו בעולם - אז התשואה צריכה להגיב בהתאם. GES הינה חברה רב מימדית והמיצוב הנוכחי שלה מאפשר לה נוכחות רחבה בכל אחד משלבי הפרויקט, הן בתור היזם, הן בתור הקבלן המבצע והן בתור המפעיל. בתור היזם, אנחנו שואפים לתשואות דו ספרתיות גבוהות בהתאם לרמת הסיכון. סביבת התשואות שאנו דורשים משתנה בהתאם לעומק המעורבות שלנו בפרויקט מעבר להיותנו יזם בלבד. לדוגמא, בפרויקט שאנחנו נהיה גם הקבלן וגם המפעיל, אנחנו יכולים לרדת מעט מבחינת התשואה היזמית שכן אנחנו נהנים מרווחים קבלניים ומרווחי ההפעלה. לפעמים נסכים גם לתשואה ברף הנמוך הדו-ספרתי בגלל שיקולים אסטרטגיים כמו מדינה יציבה שאנחנו רוצים להיות בה. נשקלל את השינויים במשק וגם סיכונים נוספים כי בסוף אנחנו רוצים להבטיח את הפרויקטים. במדינות יציבות אפשר גם להסתפק ברווחיות נמוכה יותר.

"בפרויקטים חד פעמיים של הקמה בלבד, זה יכול להיות שונה. להקים פרויקטים במדינה אחרת נושא בחובה סיכונים מסוימים, קשה להשוות בין מדינות. אנו נדרשים לבחון מה רמת הסיכון של המדינה, מי השותפים שלנו שם ועוד. ברור שבפעילות במדינות אחרות נשאף לעבוד עם שותף מקומי. יש כאן הרבה שיקולים שנלקחים בחשבון וזה משפיע בסוף על רווחיות הפרויקטים, כשהמטרה היא גם להביא רווח מספק לבעלים ביחס לאלטרנטיבות הקיימות היום".

מהם מנועי הצמיחה להמשך? איפה תתמקדו – תחומים, פעילויות, חברות, האם גם בעולם?
"בישראל נתמקד בתחום הטיפול בפסולת וביצוע השקעות בהקמת מתקני מיון מחזור והשבה לסגירת הפער המשמעותי הקיים מול העולם. הקמת מתקני התפלה ככל שיהיו, טיפול בפתרונות מים והשבה למתקני תעשיה, הקמת פתרונות מים למכרזי מדינה. בכוונת החברה להתפתח גם בעולם כחברה מובילה בתחום המים והשפכים

"חלק ממנועי הצמיחה שמאפשרים צמיחה מואצת הם גם סיבות אקסוגניות - שינויי אקלים, מחסור במים בעולם. ניתן לראות מדינות שפעם היו חזקות ומשופעות במים ועכשיו הן סובלות מבצורת. משבר האקלים ומחסור במים מהווה מנוע צמיחה חיצוני".

ממה בעצם נובעת הצמיחה בישראל, כמה אנחנו בפיגור מול העולם המפותח?
"בישראל יש לנו מנוע פנימי – עולמות הפסולת. החברה הופכת להיות שחקן מרכזי בישראל בעולמות הפסולת. במתקני המיון והמחזור בישראל אנחנו גדלים להיות חברה מובילה בענף. חשוב להדגיש - ישראל היום מטמינה 77% מכל הפסולת העירונית, כדי להגיע ל-20% הטמנה עד 2030 כפי שישראל התחייבה, חייבים להקים בישראל שבעה-שמונה מתקנים גדולים ועוד עשרות מתקנים קטנים. בינתיים, עדיין לא יצאו עדיין מכרזים, כל אחד מהם לוקח ארבע-חמש שנים לפחות מפרסום המכרז עד הפעלת המתקן ולכן סביר שישראל לא תגיע ליעד הזה. הצורך בישראל בהקטנת כמות ההטמנה מול פערי ההטמנה הקיימים יילך ויאיץ את עצמו והביקוש ילך ויגדל (גם בגלל הגידול הטבעי בישראל וגם בגלל הגידול בכמות הפסולת לנפש נ"א) ולכן גם זה מנוע צמיחה של הביקוש אל מול היכולות שיש במדינה.

"מעבר לכך, יש לנו ניסיון מצטבר גם בעולמות המים והשפכים וגם בעולמות הטיפול בפסולות. זה שם אותנו בנקודת קפיצה מטאורית לכיוון של צמיחה מואצת, וכך גם הניסיון והידע בעיקר בעולמות ההנדסה, תכנון תהליך והתאמה לצרכי לקוח".
 

גיוסים עתידיים כדי להרחיב את תיק ההשקעות?
"זה תלוי בפרויקטים העתידיים שניקח על עצמנו. בהחלט מתכווננים להמשך לצמוח קדימה גם בארץ וגם בעולם. זה מחייב כמובן מימון. חשוב להזכיר שלצד יכולות המימון הטובות של בעלי המניות שלנו, אנחנו מתבססים על התזרימים היציבים והחזקים שמספקים לנו פרויקטי הזכיינות שבבעלותנו ומהווים מקור מימון מרכזי. מלבד זאת, החברה פיתחה בשנים האחרונות מקורות מימון עצמאיים מול המערכת הבנקאית. זה כמובן על הפרק לקראת הגידול העתידי שלנו".

מה היתרונות בתחומי הפעילות שלכם מעבר לתמיכה-עזרה ממשלתית, ומה החסרונות?
"בעולמות הפסולות והמים פרויקטי מדינה הינם פרויקטי תשתיות חיוניים, ארוכים, יציבים, מרובי שנים וזה כמובן יתרון. לצד זה יש כמה סיכונים כמו העובדה שחלק מההשקעות להקמת מתקני מיון מתקדמים דורש תמיכה, עידוד ומימון ממשלתי. מעבר לכך, יש את סיכוני המשק, חוזים שלא מביאים בחשבון הצמדות אל מול ריבית ואינפלציה. אלה מספר סיכונים שמחייב אותנו להסתכלות עמוקה ורצופה. מעבר לכך, ככל שהפרויקטים יותר קטנים - בדגש על מדינות אחרות - אז יש את הסיכון של עבודה מול מדינה זרה.

"אנחנו מנהלים את הסיכון הן בצורה של עבודה מול מדינות שאנחנו מכירים אותן היטב כי עבדנו בהן בעבר, מדינות עם פרויקטים מוכחים היטב. במקומות בהם אנו מזהים סיכונים במדינה מסוימת מנסים לצמצם את סיכון המדינה למינימום. אבל באופן כללי – פרויקטי מים ותשתית של מים ופסולת זה תחום שהולך ועולה, הצרכים הולכים ועולים".

כשאתה מדבר על סיכון האינפלציה למה אתה מתכוון?
"בשנים הקודמות, הריבית הייתה אפס ומחיר הכסף כמעט לא היה קיים. אז בחלק מהחוזים שחתמנו וגם אחרים חתמו מול עיריות ומועצות, החוזים הללו היו לא צמודים. בעקבות  האינפלציה ועליית הריבית ברור שיש צורך בעדכון של החוזים האלה, אבל עיריות לא תמיד מקבלות את זה בהבנה ולא תמיד מצליחים לתקן את החוזה, למרות שבתור יזם, הצורך ברור בשינוי המצב בגין השינוי שחל במשק ובעולם. מרבית החוזים שנחתמים בתקופה האחרונה כוללים מנגנוני הגנה לאינפלציה

איפה תהיו עוד 3-4 שנים מהיום? האם תהיה אפשרות של הנפקה לציבור?
על השאלה הזו ביקשו ב-GES לא לענות והפנו אותנו לבעלים - ג'נריישן קפיטל, שם מסרו: "אנו רואים ב-GES פוטנציאל אדיר לצמיחה לאור פעילותה בשווקים מהצומחים ביותר בתחום התשתיות. אנחנו נמשיך ונפעל לצורך יצירת התשתית המתאימה להובלת החברה למימוש היעדים האסטרטגיים שלה ותוך הצפת ערך מקסימלית לבעלי המניות שלנו, ולצורך כך אנחנו נבחן גם הנפקה של החברה בהתאם לתנאי השוק".