עתודות הגז של ישראל: משאלות לב לעומת המציאות

כגיאולוג שניהל מספר חברות לחיפושי נפט בארץ ובעולם, וכמי שיזם והוליך לתגלית שדה "תמר" (ע"ש נכדתי) הריני מוצא לנכון להגיב על מספר הכרזות הטעונות הבהרה, שהועלו בשנים האחרונות, בנושא רזרבות הגז של מדינת ישראל. ועדות ממלכתיות שעסקו בבחינת מדיניות הממשלה ב"נושא משק הגז הטבעי" של מדינת ישראל (ועדת אדירי 2018, 2021) התבססו בעבודתם על סקר של חברה צרפתית (BEICIP) אודות פוטנציאל הגז הטבעי שבשטח הים התיכון הכלכלי שלנו וקבעו כי פוטנציאל הגז המצוי בו מגיע ל-2,137 BCM GIIP. קדמה לסקר זה ועדת צמח משנת 2012. על בסיס השערה זאת, כנראה, הכריז לאחרונה מר יגאל לנדאו, מנכ"ל חברת רציו, כי יש לישראל גז ל-100 שנה וכי צפוי בעתיד גילוי שדה גז נוסף בסד"ג של שדה "לוויתן" (ביזפורטל, 21 מרץ).   להלן התייחסותי לפוטנציאל נטען זה, ודעתי לגבי משקלו המעשי האמיתי בתכנוני השימוש בגז בעתיד. פוטנציאל הגז הנידון (2,137 GIIP BCM) הינו פרי חישובים תיאורטיים המבוססים על פרמטרים שונים (אחוז חומר אורגני, טמפרטורת הסלעים ועוד) המתייחסים לשכבות ולעומקים שחלק משמעותי מהם מעולם לא נקדח בשטח הנידון , ומכאן שמדובר לא רק באתגר טכנולוגי וכלכלי כבד ורב סיכון, אלא בעיקר בעיסוק בנעלם מוחלט הדורש הוכחה. במלים אחרות, הנפח הנידון הינו השערה מלומדת, ככל שתהיה, שאיננה יכולה לשמש כבסיס להחלטות ברמת האסטרטגיה הלאומית.    אמת המידה הבלעדית הנדרשת להחלטות ברמה הלאומית באשר לסיכויי הגז העתידיים, חייבת להתבסס על נתונים מדודים ומוכחים ולא על משאלות לב, והיא חייבת להתבסס על זיהוי מעשי של מלכודות פוטנציאליות של גז שבעקבותיהן יפותחו ויגובשו פרוספקטים לקדיחה.   הים הכלכלי שלנו איננו יותר "ארץ בלתי-נודעת" לאחר שזכה בעשורים האחרונים לסדרות מקיפות של סקרים סייסמים דו ותלת-מימדיים ולימודים גיאולוגים נוספים כולל ע"י מספר חברות דגל בינלאומיות.   סקרים אלה, המבוססים בעיקר על טכנולוגיות הדמיה) בדומה ל-CT ולאולטרא סאונד הרפואיים) לא העלו בחכתם מלכודות גז נוספות בסד"ג של שדות "תמר" ו"לוויתן", ומכאן שהסיכוי לקיום מאגרי ענק שכאלה קטן, אם בכלל קיים. העובדה כי זה יותר מעשר שנים, אין תור של חברות חיפושים, הממתינות לקבלת רשיונות לקדיחת מלכודות ענק שכאלה מהווה עדות לכך שאין אף גורם שסבור כי אפשרות עלומה שכזאת כלל קיימת.   בהחלט יתכן קיומם של מלכודות גז נוספות, אך נראה שאלה תהיינה מלכודות בסד"ג קטן יחסית למלכודות הענק הנ"ל ומשקלן לביטחון האנרגטי הלאומי לא יהיה משמעותי, אם בכלל. על משקלם המוגבל של מלכודות גז קטנות תעיד העובדה כי במהלך השנים האחרונות ננטשו לא מעט רשיונות חיפושי גז מבלי שנקדחו.   מאז שנת 2013 אני חוזר ומתריע, כי על מקבלי ההחלטות להכיר בכך שרזרבות הגז המוכחות של מדינת ישראל, הינן בסד"ג של כ-1000 BCM בלבד, נפח שעשוי היה לספק את מלוא תצרוכת הגז של ישראל לכ-40 שנה וכי החלטת המדינה לאפשר ייצוא של כמחצית רזרבה זאת הינה פגיעה בביטחון האנרגטי של המדינה. דברי מר לנדאו הינם אמירות שמטרתן להגביר ולהצדיק את ייצוא הגז. רצון בעלי שדות הגז הקיימים לייצא גז על מנת לממש רווחים ברור ולגיטימי, אך חובתה של ממשלת ישראל מי שנושאת באחריות לביטחון האנרגטי ארוך הטווח של המדינה למנוע פגיעה בימ"ח הגז האסטרטגי הלאומי. ייצוא גז, כל עוד לא הוכחו בפועל רזרבות גז נוספות יפגע ויסכן קשות את עתודות הגז הלאומיות ואנו עלולים למצוא עצמנו בעוד לא יותר מ 20 שנה במצב חמור של חוסר גז ישראלי, על כל המשתמע מכך מבחינה כלכלית וביטחונית.

הכותב הוא אל"מ, בדימוס. יוזם קידוחי הגז בים התיכון של שדות "תמר" ו"דלית". חתן שני פרסי ביטחון ישראל.