הודו עוזרת לרוסיה במלחמה באירופה - מעבירה תזקיקי נפט זולים לאירופה ויש לזה גם השפעה על בזן
הנפט הרוסי עדיין מניע את אירופה - אבל רק בעזרת הודו. עוד בחודש דצמבר, האיחוד האירופי אסר כמעט על כל ייבוא של נפט גולמי מרוסיה וחודשיים לאחר מכן הרחיב את האיסור לדלקים מזוקקים, זאת כחלק מהסנקציות על רקע המלחמה של רוסיה באוקראינה.
אסף אלמגור, בזן
עם זאת, החרם האירופי לא מנע ממדינות כמו הודו לצבור נפט רוסי זול, להפוך אותו לדלקים כמו סולר, ולשלוח אותו בחזרה לאירופה בתעריף גבוה. המדינה האסייתית בדרך להפוך החודש לספקית הדלקים המזוקקים הגדולה באירופה ובמקביל תרכוש כמויות שיא של נפט גולמי רוסי. "הנפט הרוסי מוצא את דרכו חזרה לאירופה למרות כל הסנקציות, והודו שהגבירה את יצוא הדלק למערב היא דוגמה טובה לכך", אמר האנליסט ויקטור קטונה. "כשהודו לוקחת כל כך הרבה חביות רוסיות, זה בלתי נמנע". כתוצאה מכך, מרווח הזיקו בנפילה חופשית וזה עלול להשפיע לרעה על בתי הזיקוק באירופה וגם אצלנו - בזן ובית הזיקוק של פז שפוצל ונמכר עם אופציה לשפיר. ככל שהמרווח יורד כך כמובן הרווחים יורדים. מרווח הסולר כעת ירד בכ-19 דולר לעומת הממוצע ברבעון שעבר.
מה יקרה לתוצאות בזן?
ומה זה אומר על בזן - הנה המרווחים של החברה בשנת 2022, כך שמדובר על ירידה דרמטית במרווח הסולר:מרווח בזן ב-2012
הסולר מהווה 40% מהתזקיקים של בזן, כשעם הקרוסין שהוא מוצר דומה מדובר על 50% מהתזקיקים. זה הרבה. המשמעות היא שמחירי הזיקוק יורדים למצב של לפני שנה פלוס, עוד לפני הזינוק הגדול במרווח, כשבמקביל גם ייבוא התזקיקים הופך להיות אטרקטיבי יותר.
עבור האיחוד האירופי יש כאן כמה השלכות. מצד אחד, הגוש זקוק כעת למקורות חלופיים של סולר, לאחר שהוא ניתק את הזרימה הישירה מרוסיה שהייתה בעבר הספקית הגדולה ביותר שלו. עם זאת, בסופו של דבר זה מגביר את הביקוש לחביות ממוסקבה ומשמעותו עלויות הובלה נוספות. משמעות הדבר היא גם תחרות רבה יותר עבור בתי זיקוק הנפט של אירופה שאינם יכולים לגשת לנפט רוסי זול.
המנכ"ל של חברת האנרגיה הספרדית Repsol SA, הוסו ג'ון אימאז, אמר ביום חמישי לתקשורת כי סולר רוסי נכנס לאירופה באופן בלתי חוקי וקרא לרשויות להפסיק את הפעילות. הוא לא דיבר על הסחר דרך הודו אלא על זרימות סולר שמקורן ברוסיה. חקירה ראשונית בעניין על ידי הרשויות הספרדיות לא מצאה ראיות לכך שסולר רוסי נכנס למדינה, אמר גורם ממשלתי ביום שישי והוסיף כי חקירה נמשכת.
יבוא הדלק המזוקק לאירופה מהודו אמור לזנק מעל 360,000 חביות ביום, רמה המתקרבת לכמות היבוא מערב הסעודית. הגעת הנפט הגולמי הרוסי להודו צפויה לעלות על 2 מיליון חביות ביום באפריל, המייצגות כמעט 44% מיבוא הנפט הכולל של המדינה. יותר ממחצית ממשלוחי הנפט של רוסיה הגיעו לאיחוד האירופי ולמדינות ה-G7 לפני שהגוש הטיל את החרם על רוסיה בתחילת 2022.
בתוך קלחת הזיקוק יש כאמור גם נציגות ישראליות שמצבן הורע ויורע מהשת"פ הרוסי-הודי שמוריד את הביקוש לנפט באירופה, מעלה את היקף יבוא התזקיקים ומוריד את המרווחים. בזן
בזן
+1.28%
בזן
95
+1.28%
בסיס:93.8
פתיחה:93.8
גבוה:95.3
נמוך:93.8
תמורה:1,908,787
לעמוד ציטוט
חדשות
גרפים
פרופיל חברה
המלצות
כתבות נוספות בנושא:
ראתה בשנה שעברה זינוק במחיר המניה ובשווי בלמעלה מ-50% על רקע העלייה במרווחי הזיקוק. האם כעת נראה ירידה ברווחים? קצת קשה להעלות על הדעת תרחיש בו בזן מצליחה למנוע מעצמה את הירידה במרווחי הזיקוק כפי שקורה כעת בגלל הירידה בביקוש וסביר שהדבר יבוא לידי ביטוי בדוחותיה הכספיים של החברה. פנינו לחברה, אבל לא התקבלה תגובת הנהלת בזן להשפעה של האירועים האלו על החברה ותוצאותיה.
שנת 2022 לא תחזור
שנת 2022 היתה מרשימה בביצועים העסקיים. ה-EBITDA המנוטרל של בזן הגיע לשיא של 776 מיליון דולר והרווח הנקי של 441 מיליון דולר – פי 2 כמעט משנה שעברה, זה לא יחזור ב-2023, זה יכול אפילו להיות רחוק מכך:עם זאת, חשוב להדגיש כי מניית בזן לא נהנתה מאוד מהתוצאות המשובחות של שנה קודמת, גם בגלל עסקאות גידור שהקטינו מאוד את הרווח, וגם בגלל החשש המוצדק של המשקיעים מתנודתיות בתוצאות כפי שקרה גם בעבר. כלומר, בעוד שהתוצאות הכספיות יהיו בכיוון מטה, לא ברור כלל עד כמה זה ישפיע על המניה שנסחרת כעת ב-101 אגורות, שווי של 3.2 מיליארד שקל - מחצית מההון העצמי של החברה ובהינתן שלא היו הפסדים על גידור בשנה שעברה שהיתה חריגה לכל הדעות, מדובר על מכפיל רווח של 5-6. גם כשמסתכלים על תוצאות העבר, ומנסים למצוא רווח מייצג (למרות התנודתיות המשמעותית בדוחות הכספיים) אפשר להעריך שמדובר בכ-200-250 מיליון שקל, כך שגם במחיר הנוכחי בזן לכאורה לא יקרה, אם לוקחים בחשבון גם את הערך העתידי של הנדל"ן.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.גם רוסיה לא מפסידה כי היא חוסכת בעליות הזיקוקמיקליס 03/05/2023 07:24הגב לתגובה זו0 1והכי חשוב זה שרוב עלויות השינוע הם על הודו כך ששניהן מרויחות, בנוסף רוסיה צריכה גם נפט וגז בכמות מוגברת לשוק המקומי כי קמו מלא מפעלים שתפקידם להחליף את היבוא מהמערב שהופסק והם נאלצים לייצר בעצמם ועכשיו גם הופכים ליצואנים, האבטלה בשיא שלילי של כל הזמנים ואין ספק שאירופה ירתה לעצמה ברגל , אפילו בתעשיית הרכב יש מלא שיתופי פעולה עם סין, את מקדונלדס וזארה וכל דומיהם החליפו בשניה וגם שם הפכו ליצואניםסגור
-
1.בית זיקוק חדש בניגריהdw 02/05/2023 13:41הגב לתגובה זו5 1שווה אולי גם להזכיר פתיחה של בית זיקוק ענקי בניגריה, בגודל של פי 3 מבזן. זה יאפשר לניגריה לזקק בעצמה ולא להזדקק ליצוא נפט למדינה אחרת ומשם לייבא בחזרה תזקיקים. בהתחשב בגודלו (השביעי בגודלו בעולם) סביר שתהיה השפעה מסויימת על מרווחי הזיקוק בעולם. כתבות על ניגריה דווקא מדגישות את התועלת מקיום בית זיקוק במדינה, בעוד שאצלנו קוראים בד"כ ביקורת על בזן, למרות שזו תשתית אנרגיה חיונית ושימושית, לכן שווה להכיר גם את נקודת המבט הזו.סגור
-
אין מה להשוותאחד שיודע 05/05/2023 18:35הגב לתגובה זו1 0לניגריה יש נפט והמהלך של ייצוא הנפט וייבוא התזקיקים במקומם יוצר נטל כלכלי מיותר על האוכלוסיה. ישראל בכל מקרה תלויה בייבוא - או של נפט גולמי, או של התזקיקים עצמם ולכן התועלת של החזקת בית זיקוק היא פחותה. אם מוסיפים לזה את העול הכלכלי שנגזר בשל הנטל הבריאותי, כבר כדאי יותר לעבור לייבוא התזקיקים באופן ישיר.סגור
-
זה נפט לתעשיה האפריקנית ולא לאירופהמיקליס 03/05/2023 07:27הגב לתגובה זו1 0רוסיה שותפה גדולה שם, בנתה את התחנה, לימדה אותם לזקק וגם איך לייצאסגור
-
התכוונת כנראה לתזקיקיםdw 03/05/2023 09:17הגב לתגובה זו1 0נפט יש בניגריה מזמן. מה שלא היה זה בית זיקוק ולכן הם נאלצו למכור לעולם חומר גלם (נפט), בזול יחסית, ולקנות מהעולם תוצרים (תזקיקים), ביוקר יחסית. כעת, כשיש להם בית זיקוק משלהם, זה כנראה יתרום לכלכלה הניגרית, ועל כך קראתי כמה כתבות. זו נקודה שפחות מסוקרת בישראל, כשבד"כ רואים כתבות ביקורתיות על עצם קיום 2 בתי הזיקוק, בחיפה ואשדוד. בניגריה דווקא הקימו חדש.סגור