המדינה תשקיע 21 מיליארד שקל במניעת תקלות החשמל הבאות- מאיפה יגיע הכסף?

אחרי שמאות אלפי ישראלים נותרו בלי חשמל בסוף השבוע האחרון, בעקבות העומס החריג והחשש שזה יהפוך לאירוע כמעט שגרתי בישראל - רשות החשמל פועלת כדי שלפחות עד שנת 2030 הסיפור הזה יסתיים. כולם מבינים שהזינוק בחשמל יימשך (גם בגלל גידול האוכלוסין וגם בגלל השימוש ההולך וגובר בכלי רכב חשמליים) ומפרסמת את תוכנית הפיתוח למקטע המסירה בשנים הבאות, עד שנת 2030. התוכנית המומלצת ע"י רשות החשמל תועבר לשר האנרגיה ולשר האוצר שיחליטו אם לאשר אותה.

מדובר בתוכנית שהוגשה על ידי חברת נגה, המנהלת את מערכת החשמל לאחר שהופרדה מחברת החשמל, כאשר חברת החשמל היא זו שתבצע את הפרויקטים. אמנם בשבוע האחרון נגה וחברת החשמל פעלו בעיקר כדי לזרוק האחת על השנייה את האשמה על הפאשלה הגדולה באספקת החשמל - זו שלחה מייל, זו לא קיבלה אותו. זו ניסתה להרים טלפון והשנייה לא ענתה. גן ילדים ממש. אבל שתי החברות יצטרכו לקחת אחריות ולפעול ברצינות כדי לקדם את משק החשמל בישראל.

מי שהצליח לחמוק, לפחות חלקית, מהביקורת הציבורית, הוא שר האנרגיה ישראל כץ. לא ממש ברור איך הוא לא הקים חמ"ל חירום כבר באמצע השבוע שעבר כדי לפתור את הבעיה מראש. גם הוא בחר לזרוק אחריות - במקרה שלו על הממשלה הקודמת ולטעון שלא אישרה פרויקטים, למרות שתוכניות ופרוקייטים כאלה נמצאים על השולחן כבר כמה שנים (כלומר - גם בגלגול הקודם שלו בתפקיד).
 

אז מה יש בתוכנית החדשה?

רשת החשמל מחולקת לארבעה מקטעים: ייצור - החברות שמייצרות חשמל (חברת החשמל, אנרגיות מתחדשות ועוד), מסירה - קווי החשמל הגדולים שמעבירים את החשמל בין הערים, חלוקה - מעבר החשמל לתוך הערים הערים ואספקה - מונה החשמל בבית.

ברשות החשמל אומרים שהתכנית החדשה כוללת כ-440 פרויקטים שונים במטרה "לתת מענה לביקוש הגובר, לשיפור אמינות אספקת החשמל ובכך לסייע להפחתת דקות אי אספקה לצרכן ושרידות המערכת. בנוסף התכנית צפויה לשחרר את אחד החסמים לשילוב מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת, בעיקר מתקני הייצור המצויים או שיקומו בצפון הארץ ודרומה, ולהגדיל את התשובות החיוביות של המחלק לקליטתם, דבר שיאפשר קליטה מסיבית ומשמעותית של מתקני אנרגיה מתחדשת לרשת החשמל".

מערכת המסירה מורכבת מקווי ההולכה הארציים במתח 400 ק"ו ו-161 ק"ו ומתחנות המיתוג ותחנות המשנה. התכנית צפויה להכפיל את כמותם של קוי 400 ק"ו בתוך 8 שנים ולהגדיל משמעותית רכיבים אחרים במערכת המסירה.
 

עלות של 21 מיליארד שקל - אבל "ישפיע על מחיר החשמל לצרכן באופן זניח", רק לא בטוח שזה נכון

העלות של התוכנית לשנים 2023-2030 מוערכת ב-19.5 מיליארד שקל, הכולל שילוב של הטמנת קווי מתח עליון וזאת בנוסף להשקעה של 4.7 מיליארד שקל עבור פרויקטים שכבר אושרו בעבר בתכנית הפיתוח עבור השנים 2018-2022. עם זאת, ברשות החשמל טוענים ש"תוכנית הפיתוח צפויה להשפיע על תעריף החשמל לצרכן הביתי באופן זניח".

ברשות מסבירים שהעלות של התוכנית תמומן מתעריף החשמל הקיים ומעבר לכך - מדובר בפריסת עלות לתקופה של 45 שנים. אל אולי על הנייר האמירה שההשפעה של התוכנית הנוכחית זניחה נכונה - הפרויקט הספציפי הזה אולי כבר מגולם בתוך מחירי החשמל הנוכחיים, אבל הרי צריך לבצע עוד תוכנית בשלושת המקטעים האחרים: ייצור, הולכה ואספקה, ולכן בסופו של דבר העלות תהיה גבוהה יותר ויכולה להתגלגל לצרכן. מעבר לכך - הרי הבעיות ברשת החשמל לא יסתיימו בשנת 2030: אוכלוסיית ישראל גדלה ויידרשו עוד השקעות רבות בשנים הבאות, ולכן האמירה שזה לא ישפיע על המחירים במקרה הטוב בעייתית.

עם זאת, ברשות החשמל מקווים שבסופו של דבר המחירים לצרכן יירדו, בעקבות כל הפעולות ואולי גם בזכות המעבר (החלקי) לאנרגיות מתחדשות. עכשיו כבר ברור לכולם שלא ניתן יהיה להסתמך בעיקר על האנרגיות המתחדשות שכן בסופ"ש האחרון היה אובך שמנע מחברות האנרגיה המתחדשות לספק את מלוא התפוקה האפשרית.

אמיר שביט יו"ר רשות החשמל: "מדובר בתכנית פיתוח שאפתנית אך הכרחית למשק הישראלי והיא בעלת משמעות אסטרטגית לפיתוח המשק. יישום התכנית במלואה תאפשר להדביק את הפער הקיים בתשתיות מערכת המסירה ביחס לצרכי המשק הישראלי. לצורך הצלחת התוכנית צריך שיתוף פעולה חוצי מערכת של בעלי עניין, על מנת לצמצם חסמים ולפעול במהירות האפשרית להשלמתה".