קרן העושר כבר מנהלת 5 מיליארד שקל; בקרן הביניים 1 מיליארד נוספים

לביזפורטל נודע כי לאחרונה הועבר סכום של 2 מיליארד שקל מקרן הביניים לקרן העושר ובכך מגיעה קרן העושר למעל 5 מיליארד שקל. בקרן הביניים יש אחרי העברת הכספים – כ-1 מיליארד שקל.   קרן הביניים מרכזת את כל תשלומי המקדמות של החברות והשותפויות הקודחות במאגרים הימיים, אך בשלב הראשון הכספים האלו נמצאים "בתחנת ביניים", סוג של צינור לקראת מעבר הכספים לקרן העושר.  

הסיבה היא הסיכוי, אם כי הנמוך, שהכספים האלו יידרשו בחזרה מאחר שחברות ושותפויות הגז עלולות בחישוב השנתי למצוא שהמקדמות עלו על מה שהן צריכות לשלם בפועל. במצב כזה, הקרן צריכה להחזיר כספים לשותפויות ולחברות. אבל זה מצב תיאורטי. בפועל, הקופה של קרן הביניים רק הולכת וגדלה מכיוון שהיקף ההפקה של הקידוחים רק הולך ועולה. בפועל, ייתכן תרחיש שיהיה נקודתית מצב של החזר, אבל כמכלול, היקף התשלומים לקרן הביניים רק ילך ויעלה.   מחישוב של ביזפורטל עולה שהיקף התקבולים השנתי הצפוי בקרן הביניים עולה על 2 מיליארד שקל כשבשנה הבאה הקצב צפוי להגיע ל-2.5 מיליארד שקל. במצב כזה עולה שאלה לגבי מנגנון ניהול הכספים בקרנות.   קרן הביניים מנוהלת על ידי החשב הכללי, קרן העושר על ידי בנק ישראל. קרן הביניים מעצם היותה קרן ביניים משקיעה עד היום את הכספים בפיקדונות לזמן קצר. על פניו היא מפסידה כסף, כי בפיקדונות לזמן קצר מקבלים פחות מאשר בפיקדונות לזמן ארוך. זה נכון בדרך כלל, אבל כאשר אנחנו במגמה של עליית ריבית, השקעות לזמן ארוך, למשל אגרות חוב, דווקא יורדות כדי להתאים את המחיר לתשואה העולה. עדיין, כנראה שאם הקרן ביניים לא היתה מוגבלת להשקעות קצרות היא היתה מייצרת תשואה גבוהה יותר. מעבר לכך, לגבי העתיד – בהינתן שהסיכוי של החזרי כספים בנטו למשלמי המקדמות, הוא נמוך, אפילו אפסי, למה להגביל את ההשקעות של הקרן בפיקדונות לזמן קצר ולאבד תשואה של 1%, אפילו יותר?

מדובר אומנם בחוק שעבר את ועדת הכספים שבה עלו הטיעונים לכאן ולכאן. רק שהבעיה שזה היה לפני שנתיים ומי חשב אז על ריבית משמעותית בפיקדונות? הריבית אז היתה אפסית, כיום אנחנו בעולם של ריביות משמעותיות והשקעות לזמן קצר יספקו תשואה נמוכה מהשקעות סולידיות לטווח ארוך.

בכל מקרה, למשרד האוצר שמנהל את הקרן יש אפשרויות לא מעטות לייצר תשואה. הוא גם יכול להעביר את הכספים עוד לפני שהם מחולטים ואי אפשר להחזירם לחברות ולשותפויות, דרך סוג של התחייבות-הלוואה לקרן העושר ובמידת הצורך -בהינתן התרחיש הלא סביר- לקבלם בחזרה.

• הגז הטבעי במוקד: מדיניות האנרגיה החדשה של טראמפ נחשפת
• שיא בתמלוגים ממשאבי טבע - 2.37 מיליארד שקל

בימים אלו מנסים בחשב הכללי לקבל אפשרות לניהול הכספים באופן גמיש יותר וכך גם להשיא תשואה בקרן הביניים. אם זה יתאפשר, ההפסד התיאורטי העתידי ייעלם או יהיה מוגבל.   

למה יש בקרן מעט כסף יחסית לתחזיות המוקדמות, וכמה כסף יהיה בעתיד?

ובכל זאת, על פי תחזיות אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, בשנת 2050 יהיו בקרן לאזרחי ישראל, בתרחיש הבסיס, כ-42.3 מיליארד דולר. הקרן מוכרת יותר בשם 'קרן העושר', מנהלת את הכנסות מדינת ישראל מהיטלים על רווחים המופקים ממשאבי טבע בהם גז טבעי, נפט ואשלג. המטרה היא לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים. התחזית האופטימית של האוצר היא שבתרחיש של הפקה גבוהה ומחירי בסיס – 47.2 מיליארד דולר, ואילו בתרחיש של הפקת בסיס ומחירים גבוהים – 48.7 מיליארד דולר.

בחברות הגז מאמינים שיש יותר כסף. "בקרן העושר ייצברו בעשור הקרוב 52 מיליארד שקל - רק ממאגרי תמר ולוויתן. בעשור הקרוב יכניס מאגר הגז לוויתן לקופת המדינה 46.1 מיליארד שקלים, ההכנסות ממאגר תמר יסתכמו באותו זמן בעוד 45 מיליארד שקל, כולל תמלוגים, מיסים והיטל שישנסקי" אמר בתחילת השנה בכנסת יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד אנרג'י שהזכיר ש"ישראל נהנית ממחירי גז טבעי יציבים ונמוכים דרמטית מאשר בעולם". 

• הנפט צונח ב-7%: שוק האנרגיה בצל מלחמות סחר, מיתון עולמי וירידה בביקוש
• הנפט נופל ב-3.7% בתגובה למכסים של טראמפ
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בינתיים מחירי הגז שמשלמים אזרחי ישראל נמוכים משמעותית ביחס לעולם והשאלה היא מדוע לא לנצל כעת את המחירים הגבוהים בעולם כדי לייצא ולהביא כסף עכשיו לאזרחי ישראל. הצד השני הוא החשש שהגז ייגמר הרבה יותר מוקדם מהצפוי ואז ישראל תחזור להיות תלויה בייבוא. בחברות הגז מאמינים-מקווים שיש בים עוד הרבה גז.

מוקדם יותר השנה טען יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו אנרגיות, בראיון לביזפורטל, ש"יש גז לעוד 100 שנה; ההפקה שלנו תורחב ל-13.7 BCM כבר בעתיד הקרוב". אבל מנגד, טען מי שאחראי על מציאת תגלית תמר, הגיאולוג יוסי לנגוצקי, שמדובר ב"משאלות לב".

בינתיים יש התעניינות לא מועטה מצד חברות בעולם בחיפושי גז במים הכלכליים של ישראל. בשבוע שעבר חשפנו כאן בביזפורטל את השתתפותן של בריטיש פטרוליום וסוקאר במכרז הרביעי של המדינה לחיפושי גז, כמו גם את ההצעה של אהרן פרנקל, יחד עם עוד שותפה בינלאומית. 

וכזכור, בריטיש פטרוליום ואדנוק מאיחוד האמירויות הגישו הצעה לרכישת 50% מניו מד אנרג'י בפרמיה של 70%. וכפי שאמר עידן וולס, מנכ"ל דלק, ששולטת בניו מד, בשיחה עם ביזפורטל "אם הם באים בפרמייה של 70%, ברור לכם שהם מאמינים שהפוטנציאל הרבה יותר גדול".