"בוא נקבע עכשיו ראיון לשנת 2050 - עדיין יהיה בישראל הרבה גז; אם זה היה תלוי בגז ולא בפחם מחירי החשמל לא היו עולים"

"כבר היום יש עתודות גז מוכחות כולל תמר ולווייתן וגם כריש-תנין של 1,000BCM (מידת נפח של כמויות גז, מיליארד מטר מעוקב. נ"א) וזה כאשר צריכת הגז של ישראל היא 13BCM לשנה וגם אם יהיה צפי לגידול בצריכת הגז - ואני מקווה שכן כיוון שאנחנו מתפרנסים מלמכור גז - עדיין עתודות הגז מספיקות לצריכה ישראלית ל-70 עד 80 שנה וזה עוד לפני מעבר הדרגתי של משק האנרגיה בישראל לאנרגיות מתחדשות. כבר היום 7% מהחשמל בישראל מיוצר בצורה סולארית ואנרגיית מתחדשות ויש יעד לממשלה עד 2030 להגיע ל-30%, אבל גם אם המדינה לא תגיע לשם עדיין השימוש באנרגיות מתחדשות ייתן לפחות מענה לתוספת הצפויה בביקוש לחשמל בישראל", כך אומר יגאל לנדאו, מנכ"ל שותפות רציו בראיון לביזפורטל. רציו מחזיקה ב-15% ממאגר הגז הגדול בישראל, לוויתן, שיש בו כ-60% מכל הגז שנמצא עד כה במים הכלכליים של ישראל.

"לא חסר כאן גז כך שמי שמדבר נגד הייצוא יש לו כנראה איזושהי אג'נדה נסתרת. הם רוצים לשמור את הגז עד שכבר לא יהיה מה לעשות איתו" אומר לנדאו ובעצם יוצא נגד המכתב ששלח יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר לפני חודש למנכ"ל משרד האנרגיה קובי בליטשטיין בניסיון לעצור את החלטת המשרד ושר האנרגיה ישראל כץ לאפשר הגדלה של ייצוא הגז ל-60% מכלל הגז שנמצא עד כה, במקום 50% כיום. מעבר לכך, ברציו אומרים שגם היום כדי לחתום על הסכמי ייצוא חדשים לכל ייצוא של כמות גז (שכבר אושרה לייצא ע"י הממשלות הקודמות) מצריכה אישור של המדינה וכדי לייצא ודאות הם מבקשים שהאישור יהיה אוטומטית "יש לנו בינתיים חוזים חתומים ל-105 BCM מותר לייצא עוד לפחות 200 מבלי להגדיל את המכסה. אנחנו רוצים שלא יפריעו לנו לייצא את מה שכבר אישרו. למה צריך אישור מחדש בכל פעם?" תוהה לנדאו.

במכתבו כתב גרדוס כי "התחייבות לקצב יצוא מואץ מדי של גז טבעי עלולה לסכן את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל". הוא חושש שבעקבות השינויים הגדולים בשנים האחרונות במשק החשמל – עליה מהירה בקצב הביקוש וכניסת כלי הרכב החשמליים בשנים הבאות – צריכת הגז תגדל משמעותית והכמות לא תספיק ובכך ישראל תיאלץ לחזור למצב שבו היא מייבאת גז: "מדיניות לא מחושבת עלולה לגרום להתייקרות הגז הטבעי למשק המקומי, אשר תקבל ביטוי בעיקר בעלויות ייצור החשמל, ועל ידי כך לפגיעה במשק ולעלייה ביוקר המחיה בישראל". ישראל כץ לא נשאר חייב והגיב "תמוהה בעיני השיטה לתקשר איתי באמצעות הדלפות לתקשורת. אני מכבר את עמדת גורמי המקצוע, הנקודות שמועלות במכתב טובות, אבל מי שיקבל את ההחלטות זה אני – השר שנבחר בידי העם. לא הדרג המקצועי. השבוע אגב, כץ עלה על אסדת לווייתן ושם הכריז שהוא רץ קדימה. בינתיים אלה בעיקר הצהרות לכיוונם של אנשי משרד האוצר.

כותרת ראשית

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

גלובל | עמית בר | 07:48 (2)

- כל הכותרות

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

מנכ"ל ישראייר: "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דו...

"הצמיחה ברבעון השלישי תמשיך גם לרבעונים הבאים; עובדים על רכישה גדולה"

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

סמארט #3 - קרוסאובר חוצה סגמנטים

איך מחזקים את הצד הסולידי של התיק ואיזה מניה ישראלית תמצאו שם?

ה-S&P עלה בכ-0.5%; הנפט קפץ ב-2%, אלוט זינקה ב-17%

בעד ונגד: מה חושבים בכירי הפד' על הורדות הריבית?

סוף עידן ברשות לני"ע האמריקאית: גנסלר יפרוש עם כניסת טראמפ

עסקת ענק: מדיהאושן רוכשת את אינוביד ב-500 מיליון דולר

ויתניה: עסקה בין בעלי שליטה - מה המשמעות למשקיעים?

בכירים באנבידיה מתכננים למכור מניות בשווי 34 מיליון דולר

פאלו אלטו עם דוחות מעורבים: מה החברה צופה לשוק הסייבר?

יזם הקריפטו רכש בננה מודבקת לקיר ב-6.24 מיליון דולר

ג'ון דיר מזנקת ב-8% למרות תחזית זהירה

הבנקים זינקו קרוב ל-2% - עוד שבוע טוב בבורסה בת"א

בנק ירושלים מצטרף למרוץ על ישראכרט - האם מנורה תעלה את המחיר?

עוד תכניות

כשלנדאו חושש ש"לא יהיה מה לעשות עם הגז בעתיד" הוא מכוון בעצם למסקנות הביניים של ועדת אדירי 2, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה בשנת 2018 אודי אדירי. בוועדת אדירי חששו שתוך 20-25 שנה העולם כבר לא יצטרך גז ולכן גז שלא יימכר בעצם יירד לטימיון. הוועדה כתבה שצריך "לבחון מחדש את מדיניות היצוא, בייחוד בכל הנוגע למגבלות הכמות השמורה למשק המקומי. אם לא יבוצע שינוי במדיניות זו, ישנו סיכוי לא מבוטל כי משאבי הגז הטבעי בישראל לא ימוצו, מה שיביא לאובדן הכנסות משמעותי למדינה הן מתמלוגים והן ממס הכנסה וכן ממיסוי רווחי היתר ('מס ששינסקי')".

הוועדה גם הוסיפה כי "המגמה העולמית ל"גמילה" מדלקים פוסיליים, והתייחסות לגז טבעי כ"דלק מעבר" בשנים הקרובות, עשויה להביא, בהתאם לתרחישים מסוימים, להגדלת הביקוש העולמי לגז טבעי עד לנקודת שיא לקראת סיום העשור הנוכחי, או מספר שנים לאחר מכן בהתאם לשונות בין ההערכות, ולאחר מכן לירידה בביקוש העולמי בשל המעבר לאנרגיות חלופיות". בוועדה גם חידדו והוסיפו כי "המשמעות היא שנוצר "חלון הזדמנויות" מוגבל בזמן למכירת הגז הטבעי לייצוא מה שמקטין משמעותית את הכדאיות הכלכלית לחיפוש ופיתוח מאגרים נוספים, וזאת בנוסף לתועלת הכלכלית הנובעת מהקדמת ההכנסות. לאור זאת מבקש הצוות המקצועי לעודד חיפוש וקידוח של מאגרי גז טבעי בשנים הקרובות על מנת לשפר את הסיכויים למצוא גז טבעי וכן לייצא אותו בתוך "חלון ההזדמנויות" המצומצם".

מסקנות הוועדה לא אומצו בסופו של דבר, אחרי ביקורת ציבורית בעיקר על האומדן של הוועדה להיקף אובדן ההכנסות. הוועדה אמרה שמדינת ישראל תפסיד 230 מיליארד שקל. בלובי 99 טענו שהסכום הוא רק 750 מיליון שקל.

אתה מדבר על גז לעוד עשרות שנים, אבל אחרים חוששים שהגז ייגמר עוד 25 שנה. ראש אגף התקציבים באוצר יוגב גרדוס מדבר על עוד 15 שנה בלבד?
"בוא נפתח כבר עכשיו את היומן ונקבע ראיון לשנת 2050, שזה כמעט עוד 30 שנה, נדבר אז ונראה כמה גז יש – יהיה עוד הרבה. לישראל עתודות גז שיספיקו לעשרות שנים קדימה, וזאת בטרם נמצאו מאגרים חדשים, כאשר מומחים של משרד האנרגיה וגם מומחים בינלאומיים מאמינים שיש בים הישראלי כמות כפולה של גז לעומת מה שהתגלה עד היום (עוד 2,000BCM). גם היום מותר לייצא 50% מהגז על פי קביעת ועדת אדירי 1 שאושרה בממשלה. אבל בפועל מייצאים הרבה פחות. 

"בלוויתן יש כ-640 BCM. כך שמותר לנו לייצא 320. כיום יש לנו חוזי ייצוא חתומים בהיקף של כ-105 BCM. כך שיש לנו עוד די והותר גז לייצא לפי האישור הנוכחי. והנקודה שצריך לחדד היא- אנו לא מעוניינים להגדיל מעבר ל-50% אלא שלפי הרגולציה, כל חוזה ייצוא חדש במסגרת המכסה דורש בקשת אישור נוסף-וזה מה שעל הפרק כרגע.

"כמו כן אני אדגיש, כיום נשמרים כ-500 BCM גז למשק המקומי הצורך כ-12 BCM גז טבעי בשנה ואנו לא מבקשים שום שינוי במספר הזה-כך שעתודה לאזרחי ישראל כבר קיימת ומובטחת עשרות שנים קדימה. גם אם תיקח את המצב הנוכחי, אתה מקבל גז לעוד 40 שנה".

יגאל לנדאו, מנכ"ל שותפות רציו. ליוויתן הפרויקט הלאומי

אבל האוכלוסיה גדלה, מדברים על ביקוש בארץ ל-20BCM, אולי 25BCM. בעשור האחרון גדלה הצריכה המקומית ב-17% בממוצע לשנה, על פי נתוני איגוד הגז הטבעי, ולכן בעצם הגז יספיק לפחות שנים?
"צריך גם לקחת בחשבון את הגידול בשימוש באנרגיות ירוקות, מימן ירוק ועוד וזה ייתן את המענה לגידול הצפוי באוכלוסייה". ועדת אדירי מסכימה עם לנדאו: "הגדלה משמעותית של נפח האנרגיות המתחדשות, או אנרגיה חלופית אחרת, בסל מקורות ייצור החשמל, משמעותה הפחתת הביקוש לגז הטבעי, ומכך להגדלת מלאי הגז הטבעי הזמין לייצוא". לנדאו בעצם אומר שעתודות הגז גדלו באותו זמן ב-40%, שזה הרבה יותר מאשר הגידול בצריכה.

משרד האוצר רוצה להקים ועדה, כי עברו 5 שנים מהקודמת ולכאורה כל 5 שנים צריך להקים ועדה חדשה. מה הדחיפות לאשר כעת את הגדלת הייצוא ל-60%?
"אין לנו בעיה שיעשו וועדה- פשוט זה לא רלוונטי למכסה שכבר אושרה ובמסגרתה אנו מעוניינים לייצא. כי שוב-לא מדובר פה על הגדלת הייצוא ממאגר לוויתן."

ועדת אדירי 2 המליצה על אי מגבלת ייצוא לכל מאגר חדש שיימצא. האם ולמה זה לא מספק?
"ועדת אדירי 2 הגישה המלצות אך אלו לא אושרו עדיין בממשלה. אנו בהחלט מבינים שיש צורך להסיר מגבלת ייצוא מכל מאגר עתידי שיימצא וללא זה -ח ברות זרות לא יגיעו לארץ כי השוק המקומי רווי והן מעוניינות לייצא גז ככל ויימצא. ללא חברות זרות נפסיד גילוי מאגרים חדשים ונפסיד הון רב לקופת המדינה כמו גם פיתוח תשתיות הולכה, חיזוק מעמדנו המדיני ועוד".

למה לא להגביל את הייצוא כדי לשמור אותו לדורות הבאים?
לנדאו: "להגיד בואו לא נייצא גז אלא נשמור אותו לדורות הבאים זה כמו שאני אגיד בוא נקנה היום בכסף גז ונשמור אותו 30 שנה. זה הגיוני?" הוא שואל רטורית ומדגיש "לשמור את הגז לעשרות השנים הבאות במעמקי האדמה זה כמו להגיד קח כסף היום תקנה גז ותקבור אותו. היום מחירי הגז בעולם גבוהים ב-50% מאשר בישראל וצריך לנצל את זה כדי למכור גז. כבר היום 62% מההכנסות מהגז נכנסות לקופת המדינה - כלומר שאתה ואני וכולנו כבר היום נהנים מהגז, וזה תורם היום לכלכלה וכמובן גם למשק האנרגיה".

"מחירי החשמל עלו בישראל בשנה האחרונה ב-20%. העליות היו בגלל עליית מחיר הפחם. אם זה היה רק גז – מחירי החשמל לא היו עולים. עליית מחירי הנפט נובעת גם ממחירי הנפט בעולם, חוזים שהם צמודים לנפט. אם אתה מאמין שמחיר הנפט יעלה מ-80 ל-120 או יירד מ-80 ל-40 זה יכול להשפיע על מחירי הגז. כמובן - לקוח ישראלי יכול להחליט שהוא רוצה להצמיד את ההסכם שלו לרכישת גז לנוסחה בינלאומית של מחיר הנפט".

מחירי החשמל לצרכן ביתי בישראל נמוכים בהשוואה בין לאומית, כאשר המחיר באירופה גבוה כמעט פי 2 מהמחיר בישראל, על פי נתוני איגוד הגז הטבעי - למרות הביקורת לאורך השנים שהמחירים שחברות הגז לוקחות גבוה מדי. השנה האחרונה הוכיחה שהמחירים בעולם יכולים לזנק לשמיים, אבל בארץ הם יחסית יציבים ונמוכים יותר. מאז 2013 מחירי החשמל בישראל ירדו ב-11% ואילו באירופה הם זינקו ב-40%, בעיקר בשנתיים האחרונות. בניטרול שלהן, מדובר על ירידה של כ-20% במחיר בישראל לעומת עליה של 7-9% באירופה.

התנודות במחירי הגז בישראל מול העולם. מקור: איגוד הגז הטבעי וחברת BDO

אבל אם לא יהיה גז עוד 30 שנה נצטרך לחזור ולייבא אז, ואז מה עשינו?
"כסף של היום שצריך להחזיר אותו בעוד 30 שנה, קח איזה מקדם שאתה רוצה. אתה יכול היום לקבל מיליארדים מהגז ואז יש לך יותר כסף בשביל לשלם למערכת החינוך, לבתי חולים, לתשתיות ואפילו לרכבת מקרית שמונה לאילת. כל הדברים האלה זה הכנסות לציבור, לקופת המדינה, במיוחד בתקופה כזו של אינפלציה והאטה כלכלית".

לנדאו מפנה אותנו גם לנתוני איגוד הגז הטבעי (כן, יש להם אינטרס) שנותחו ע"י פירמת רואי החשבון BDO, לפיהם "ישראל שיאנית בשמירת גז לעתיד מבין מדינות ה-OECD" ומסבירים שקצב ההפקה של ישראל (עתודות חלקי הפקה שנתית) הוא חצי לעומת מפיקות הגז הגדולות בין המדינות המפותחות. "זה לא שאין פה ניהול סיכונים מושכל של המדינה", אומר לנדאו. הדו"ח הראה שלישראל עתודות גז לנפש מבין הגבוהות ב-OECD".

ישראל היא מהבולטות בשמירת גז לדורות הבאים. מקור: איגוד הגז הטבעי ו-BDO

כשלנדאו מדבר על התקווה של משרד האנרגיה (וכמובן שלו עצמו) למציאת גז בכמות של פי 2 ממה שכבר נמצא, חשוב להודות ביושר: מדובר בינתיים בחלומות-תקוות. הגיאולוג יוסי לנגוצקי למשל, מי שאחראי על תגלית תמר, חוזר בשנים האחרונות על כך שהוא לא מאמין שיש בכלל עוד מאגרים גדולים (אולי קצת קטנים שלא בהכרח יהיו כדאיות מבחינה כלכלית). מבחינתו מדובר ב"משאלות לב". לפני שנה אמר לנגוצקי ל-N12 כי "משרד האנרגיה כבר שבע או שמונה שנים מנסה להביא מהעולם חברות לחיפושי נפט. אני מהרגע הראשון אמרתי, 'חבר'ה, אף אחד לא יבוא לכאן. שלוש פעמים לא באו'. נפגשתי עם שרת האנרגיה (קארין אלהרר באותם ימים. נ"א) לפני כמה חודשים ואמרתי לה את זה, תגליות גדולות מאוד לא תהיינה, ותגליות קטנות יותר – לא כל אחד מוכן להסתכן ולקדוח את זה". במאמר בביזפורטל בחודש אפריל האחרון כתב לנגוצקי "העובדה כי זה יותר מעשר שנים, אין תור של חברות חיפושים, הממתינות לקבלת רשיונות לקדיחת מלכודות ענק שכאלה מהווה עדות לכך שאין אף גורם שסבור כי אפשרות עלומה שכזאת כלל קיימת".

אבל צריך לומר – לנגוצקי ואחרים גם בתקשורת הכלכלית בישראל התנבאו בשנים האחרונות שאף חברה בינלאומית לא תבוא לחפש כאן גז והם טעו בגדול. הנה כך למשל נכתב באחד העיתונים הכלכליים רק בחודש מרץ האחרון: "משרד האנרגיה בדצמבר פירסם מכרז לסבב נוסף של חיפושי גז — הסבב הרביעי. התקווה הגדולה היא שבעקבותיו יגיעו לישראל חברות חיפושי גז גדולות כמו של (Shell) ו–BP, אבל ספק גדול אם זה יקרה. כפי שחזרו ואמרו כמה גורמים שונים, "אם הן היו רוצות, הן כבר היו פה". מדוע ישראל פחות מעניינת את חברות הגז הגדולות? ישראל היא שוק רווי יחסית למכירת הגז, ואופציית היצוא אמנם קיימת, אבל לא מפותחת דיה".

אלא שעברה בקושי חצי שנה וכבר מתברר שזה פשוט לא נכון – למכרז הרביעי של משרד האנרגיה ניגשו 9 חברות, וכפי שחשפנו כאן בביזפורטל לפחות 4 מהן מחו"ל – בריטיש פטרוליום, סוקאר מאזרבייג'אן, אנרג'יאן, עוד חברה בינלאומית שניגשה עם אהרן פרנקל וכנראה עוד אחת עם רציו. כלומר, החברות הללו מאמינות שיש כאן עוד פוטנציאל גדול. נכון, זה לא ודאי עד שלא יימצא גז נוסף, אבל זו בהחלט אמירה משמעותית של חברות גדולות. בריטיש פטרוליום ואדנוק מאבו דבי הגישו הצעה לרכוש חצי מניו-מד אנרג'י בפרמיה של 70% - וברור שהן מאמינות שהפוטנציאל גדול יותר.

למה הייצוא כל כך קריטי בעיניך?
"ייצוא הגז קריטי לכל ענף חיפושי הגז והפקה בישראל. שמירת גז לעתיד זה חרב פיפיות כי אם לא יהיה יצוא גם לא תהיינה פה חברות שיפעלו בתחום של הגז. מדינת ישראל פרסמה את מכרז הסבב הרביעי לחיפוש גז בים, ולצערנו שני הסבבים הקודמים נכשלו מפני שאף אחד לא הגיש הצעה. הפעם פתאום יש התעוררות גדולה של חברות בינלאומיות מהשורה הראשונה שכן הגישו הצעות – הן מאמינות שיש פוטנציאל גדול".

"חברות ענק בינלאומיות כמו טוטאל, אקסון מובייל, בריטיש פטרוליום ואחרות, אלה שבאמת מסוגלות לעשות פרויקטי ענק, לא באות לפה בגלל ציונות אלה בגלל שיקולים כלכליים – הן מסתכלות על הקירבה הגיאוגרפית של ישראל לאירופה ועל הסביבה של המדינות השכנות שצריכות גז - שזה מצרים, טורקיה ואחרות. הן באות לפה משיקולים כלכליים נטו כדי למצוא גז, להפיק אותו ולהרוויח הרבה כסף".

למה הן לא באו עד היום?
"חברות כאלה צריכות ודאות. ברגע שהן שומעות שעשויות להיות מגבלות על יצוא הן אומרות לעצמן שישראל היא מדינה קטנטונת עם 9 מיליון תושבים שצורכת בקושי 13BCM לשנה וכבר היום יש 3 מאגרים פעילים עצמאיים נפרדים אחד מהשני שגם מתחרים על השוק הישראלי – ולכן אין סיבה לבוא לכאן. הן רוצות ודאות, רגולציה יציבה. לצערנו לא היה כזאת בישראל הרבה שנים. לכן משרד האנרגיה מדגיש את הנושא של חשיבות הייצוא וגם הגידול בייצוא כדי שיהיה לחברות כאלה מוטיבציה לבוא לקדוח, למצוא ולהרוויח. לכן הוא גם רוצה להגדיל את הייצוא ל-60%. רק משק משוקלל עם תחרות חופשית ועם אפשרות ייצוא וסוג של תחרות ישפר את משק האנרגיה".

כאן צריך להוסיף עוד רקע – שותפויות הגז מבקשות להגדיל את ההיתר לייצוא ל-60% מכל כמות הגז שנמצאה בישראל. נכון להיום מותר לשותפויות הגז לייצא 50% מהגז, בעיקר ממאגר לוויתן, כיוון שהאספקה לשוק המקומי מגיעה ממאגרי תמר וכריש. מתוך כ-1,090BCM השותפויות חייבות להשאיר בישראל 540BCM, לפחות עד שנת 2042. מדובר בהחלטה שהתקבלה בעקבות ועדת אדירי 1. במקור, ועדת צמח - אי שם לפני עשור - המליצה לאפשר ייצוא של 50% מהגז אבל בשנת 2013 הממשלה לקחה לעצמה עוד מרווח ביטחון והתירה לייצא 40%. אבל המצב באותם ימים היה שונה לגמרי: העתודות עמדו על 780 והתקווה הייתה להגיע למספרים שיש היום. היום ההערכות על 1,000BCM כבר נחשבות די בטוחות, החברות אפילו מדווחות עליהם באופן רשמי למשקיעים בבורסה, והתקווה היא למצוא עוד גז, המחלוקת היא בעיקר על השאלה כמה גז עוד יימצא.

למה בכלל צריך ייצוא, למה לא למכור הכל בארץ? וגם יש מי שחוששים שיהיו בעיות באספקת הגז במהלך שנה מסוימת ואז תעדיפו את הייצוא על השוק המקומי, כי אתם מקבלים שם מחיר גבוה יותר?
"בתור מאגר לוויתן אין לנו שום בעיה לספק כל ביקוש שיהיה בישראל בגלל סיבה פשוטה - אנחנו מתפרנסים ממכירת גז ולכן כל מי שייבנה תחנת כוח וירצה לרכוש גז – הדלת שלנו פתוחה בפניו בשמחה גדולה מאוד. אנחנו מרוויחים כסף ממכירת הרבה גז.

"אנחנו מאוד רוצים למכור גז בישראל. את ה-50% שאנחנו מחויבים למכור בארץ אנחנו רוצים למכור אותם בארץ אבל כרגע אין מספיק למי למכור. אנחנו בכל זאת מדינה קטנה. צריכות לקום בשנים הקרובות הרבה תחנות כח כדי לספק את הביקושים ושלא ייווצר מחסור בחשמל, אז כל תחנת כוח חדשה שתקום - וסוף סוף אחרי עיכוב של שנים חברת חשמל תואיל טובה להמיר את הטורבינות בחדרה מפחם לגז – אנחנו מאוד נשמח שהם ייקנו מאיתנו גז. אנחנו נשמח להתחרות עם המחיר גם מול המאגרים המתחרים (תמר וכריש. נ"א) ולמכור גז ללקוחות בישראל".

כן, אבל המחירים בחו"ל גבוהים יותר. אז ברור ששם אתם מרוויחים יותר?
"רק מתוך שיקול כספי כלכלי לטובתנו אנחנו מעוניינים למכור כמה שיותר גז גם בארץ וגם בחו"ל. אין לנו שום אפליה לא לכאן ולא לשם. נשמח למכור לכל מי שיחתום איתנו על חוזה ארוך טווח (15 שנה למשל). רק צריך לומר שיש 'חכמולוגים' שחותמים למשל רק על הסכמים קצרים ואז מוצאים את עצמם בלי גז ופונים אלינו מעכשיו לבקש שנספק להם (למשל בזן שנאלצה לדווח לפני שנה על עיכוב בקבלת הגז בעקבות הדחייה בהפעלת מאגר כריש של אנרג'יאן ונאלצה לחתום על חוזה מהיר כדי לקבל גז ממקום חלופי. נ"א), במקרה כזה יש לנו מחויבות קודם כל ללקוחות בישראל וגם לקוחות בחו"ל שחתומים איתנו על הסכמים ארוכי טווח. ברור שמי שיחתום איתנו הסכם ארוך טווח הוא יהיה בעדיפות על פני 'ספוטים' (הסכמים לטווח קצר). עסקאות ספוט הן בעייתיות כי מחירי הגז יכולים לרדת אבל הנה הגיעה המלחמה באוקראינה וראינו את המחירים מזנקים באירופה ל-40-50 דולר, או למשל בגלל מגיפת הקורונה, או חורף קל ומנגד קיץ קשה. אבל זה בהחלט גם עובד לצד השני - לפני שנתיים פתאום חברת חשמל הצליחה בספוט אוניית LNG במחירים נמוכים. אז נכון שהמחיר בספוט יכול לרדת ל-2 דולר. אבל זה גם יכול לזנק".

החברות שהגישו את ההצעות למכרז הרביעי באמת יבצעו קידוחים או שהערבות של 70 אלף דולר היא כלום כסף – במונחים שלהן – והן רק מעדיפות 'לתפוס' שטח ואולי לבדוק אותו בעתיד?
"כל קידוח עולה מעל 100 מיליון דולר - אם לא מצאת אז הפסדת 100 מיליון דולר. אבל אם 'חס וחלילה' קדחת וגילית גז אז אתה צריך להשקיע כמה מיליארדי דולר במתקני הפקה וצנרת. אנחנו בלווייתן השקענו כ-4 מיליארד דולר רק בשביל האפשרות להפיק את הגז ולהביא אותו ליבשה. בלי ההשקעה הזו הגז היה נשאר בקרקעית הים.

"אבל זה יותר מזה – המרכז של משרד האנרגיה הוא רציני. אתה משלם בסוף מיליונים, מתחייב לבדוק את השטח, מגיש תוכנית עבודה שכוללת קידוחים, אז בוודאי שיהיו קידוחים. מי שלא מבין לא עושה ולא ניגש למכרז".