האם ענף הנפט והגז, הלהיט של הבורסה בשנה שעברה, יעשה חיל גם השנה?

בשנה שעברה עלה מדד ת"א נפט וגז דורגו ב-39% ודורג ראשון בבורסה לניירות ערך של תל אביב. זאת, אפילו שברביע הראשון של השנה הוא ספג ירידות, בצל תחילת החקיקה המשפטית.

גורמים רבים פעלו לטובת הענף אשתקד. בראש ובראשונה, הצעה שקיבלה שותפות ניו מד (דלק קידוחים לשעבר) מבריטיש פטרוליום וחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (העסקה) לרכוש 50% מהון המניות שלה עבור 12.05 שקל ליחידת השתתפות אחת. נכון להיום, בצל המתיחות באזור, מתעכב העניין, אך עם הגשת ההצעה זינקה יחידת ההשתתפות שלה בעשרות אחוזים וגם היום מחירה (9.6 שקל נכון לכתיבת הטור) גבוה משמעותית מהמחיר ערב ההצעה (6.7 שקל). להערכתנו, הדבר מעיד על אמון המשקיעים בשווי נכסי שותפות מאגר לוויתן.

בהקשר זה, לפני מספר חודשים פורסם בבלומברג כי שתי החברות הללו (בריטיש פטרוליום וחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי) הקימו מיזם לפיתוח נכסי נפט במצרים. להערכתנו הזהירה, עשוי מיזם זה להוציא לפועל את העסקה אם וכאשר.

רוח גבית נוספת קיבל המדד בחודש יולי, כשאיש העסקים אהרון פרנקל רכש 20% מתמר פטרוליום לפי שווי של 1.46 מיליארד שקל (בפרמיה של 27% על שווי השוק).

ימים ספורים לפני תחילת מלחמת חרבות ברזל נסק המדד לשיא כל הזמנים. אולם, עם פרוץ המלחמה, עבר המדד לירידות חדות, בצל חשש מפגיעה בתשתיות הגז. אמנם, ניתן להתגבר על שיבוש של הפקה לזמן קצוב (כפי שנכתב בדוח שהוציאה סוכנות הדירוג Moody's וכפי שאכן אירע למאגר תמר), אך פגיעה פיזית בתשתיות עלולה להיות חמורה יותר.

עוד העיבו על הענף דיווחים לא מאומתים על ניסיון פגיעה לכאורה במאגר "כריש" ע"י החות'ים, חשש מפגיעה, או עיכוב, של העסקה, יציאת משקיעים זרים עם פרוץ המלחמה והורדת דירוג לאג"ח לוויתן.

אך על איתנות הענף תעיד העובדה שכבר בחודש דצמבר אושרה הגדלה נוספת של מכסת היצוא ממאגר תמר ואילו בפברואר 2024, תוך כדי לחימה, חתמו שותפויות תמר על חוזה מול מצרים שיסופק על ידי הרחבת קיבולת ההפקה.

גם שותפות לוויתן דיווחו על  הרחבת הפקה במחצית 2025 וזו עשויה להגדיל את הכנסותיהן ב-20%, ללא גידול מהותי של ההוצאות (על ידי הוספת צינור והרחבת תשתית).

בצד ההתפתחויות החיוביות שתיארנו, נציין כי לחברות הענף מתאפיינות בביקוש ותזרים יציבים (לא התגלו קשיים מצד מצרים, או ירדן, למרות המתיחות הגיאופוליטית) וכך גם תשואת הדיבידנד שהן מחלקות.

בסופו של יום, תיקן מדד הנפט והגז את הירידות החדות ואף הגיע לשיא חדש לקראת סוף חודש מרץ. למרות המשך הלחימה, שומר המדד על יציבות יחסית וכיום רחוק רק 5% משיא זה.

מה צפוי קדימה?
בטווח הקצר, כל עוד הלחימה נמשכת, ימשיך הענף להיות נתון לאי וודאות גדולה לגבי עוצמת הלחימה בחזית הצפונית, מצב העסקה, שכאמור מושהית כיום, וגישת הממשלה באשר לאישור הרחבת היצוא ממאגר לווייתן. אם הלחימה בצפון תחריף, חלילה, לא ניתן לשלול ששערי יחידות ההשתתפות תרשומנה ירידות לא מבוטלות.

אולם, בטווח הארוך, יתמכו בענף תכניות ההרחבה ויצוא לשווקים מעבר לגבולות היבשתיים של ישראל (למשל, צפי לחוזה גדול מול גרמניה). נציין, עם זאת, כי עליית הריביות והעלויות תשפיע על הקמת פרויקטים בהיקפים גדולים של מיליארדי דולרים והם יצאו אל הפועל רק לאחר חתימה על חוזי יצוא משמעותיים.

כמו כן, ייתכן כי נוכח צרכי המימון של הוצאות המלחמה תבחר הממשלה לאשר הרחבה של הייצוא ממאגר לוויתן, כחלופה למימון. נזכיר כי דוח ששינסקי זוקף למדינה נתח משמעותי מההכנסות. תרחיש כזה ייטיב עם שותפות המאגר כי מחירי היצוא גבוהים יותר מהמחירים בשוק המקומי וכמו כן יקדים הדבר את תזרימיהן ויעלה את שווי המאגר.

נכתב על ידי מיטל בר דוד, אנליסטית מחלקת השקעות ואסטרטגיה, ורונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות.