סטף ורטהיימר - "הכל בעשר אצבעות"

סטף ורטהיימר, מגדולי התעשיינים של ישראל, הלך לעולמו בגיל 98, והשאיר אחריו מורשת כלכלית, תעשייתית וחברתית שאין לה אח ורע. הוא היה יזם בנשמתו, קידם את התעשייה הישראלית בכל כוחו, והאמין בכלכלה יצרנית שתביא לפריחה של המדינה כולה. מפעליו הפכו להצלחות עולמיות, וההשפעה שלו על החברה הישראלית תורגש עוד שנים רבות.

ההתחלה: מסלול לא שגרתי אל עולם התעשייה

סטף ורטהיימר נולד בגרמניה בשנת 1926 ועלה לישראל עם משפחתו בגיל 11. עוד כנער, הוא נמשך לעולם הטכנולוגיה וההנדסה. הוא נשר מבית הספר בגיל 16, אך במקום להתרכז בלימודים אקדמיים, בחר ללמוד דרך העשייה. בזמן מלחמת העולם השנייה הצטרף לחיל האוויר הבריטי ושירת כטכנאי ציוד אופטי. בהמשך, הצטרף לפלמ"ח ושירת במחלקה הגרמנית, שם סייע בפיתוח כלי נשק ששימשו את ההגנה.

מהמוסך הפרטי לסטנדרט עולמי: הקמת "ישקר"

הקריירה התעשייתית שלו החלה בשנת 1952, כשהקים בביתו שבנהריה בית מלאכה קטן לייצור כלי חיתוך מדויקים. זה היה הצעד הראשון בדרך להפיכתו לאחד התעשיינים המובילים בעולם. המפעל, שקיבל את השם "ישקר", הפך עם השנים למובילה עולמית בתחום כלי החיתוך למתכת.

בתחילת הדרך, ורטהיימר היה אחראי על כל שלבי הייצור והשיווק בעצמו. הוא פיתח טכנולוגיות חדשות, הרחיב את קו המוצרים, וכבר בשנות ה-80 הפך את "ישקר" לאחת מהחברות המובילות בתחום בעולם. ההצלחה לא נבעה רק מהטכנולוגיה, אלא גם מהתרבות הארגונית שטיפח – מתן עצמאות לעובדים, חדשנות בלתי פוסקת, וגישה בינלאומית שהפכה את החברה למצליחה גם מחוץ לישראל.

מכירת "ישקר" לוורן באפט – האקזיט הישראלי הגדול ביותר

ב-2006 נמכרו 80% ממניות "ישקר" לתאגיד ההשקעות של וורן באפט, "ברקשייר האת'וויי", בעסקה בשווי 4 מיליארד דולר – האקזיט הגדול ביותר בתולדות ישראל באותה תקופה. באפט לא הסתיר את התפעלותו מהחברה ומהניהול שלה, וב-2013 השלים את רכישת יתרת המניות תמורת 2 מיליארד דולר נוספים.

מעבר לתעשייה: חזון לפיתוח כלכלי בפריפריה

ורטהיימר לא הסתפק בהצלחתו האישית. הוא ראה בעיניים כלכליות-חברתיות את חשיבות הפיתוח של אזורי תעשייה בפריפריה. אחד הפרויקטים המרכזיים שלו היה הקמת פארק התעשייה תפן, שסיפק אלפי מקומות עבודה לתושבי הגליל המערבי. הוא הקים גם את כפר ורדים, יישוב יוקרתי שנועד למשוך אוכלוסייה איכותית לאזור. לצד תפן, ורטהיימר ייסד פארקים תעשייתיים נוספים, ביניהם בפארק תעשייה דלתון, פארק תעשייה עומר ופארק תעשייה נצרת, מתוך מטרה לקרב בין יהודים וערבים דרך עבודה משותפת.

אמונה בכלכלה יצרנית – וחוסר סבלנות לביורוקרטיה

ורטהיימר היה תעשיין בנשמתו ודוגל בכלכלה המבוססת על ייצור. הוא לא חסך בביקורת על התרבות הצרכנית ועל כלכלה המבוססת על נדל"ן ושירותים. "המדינה שלנו חייבת להיות מבוססת על תעשייה שמייצרת מוצרים שיש להם ביקוש בעולם," היה אומר. "תעשייה מייצרת מקומות עבודה אמיתיים, מביאה יציבות כלכלית ומקדמת חדשנות". הוא גם היה מתוסכל מהביורוקרטיה הישראלית ומהיחס של הממשלה לתעשיינים. לדעתו, אם הממשלה הייתה מקלה על הקמת מפעלים, ישראל יכלה להיות אחת הכלכלות היצרניות הגדולות בעולם.

פעילות ציבורית וחינוכית

לצד פעילותו העסקית, ורטהיימר היה גם חבר כנסת מטעם מפלגת ד"ש בשנים 1977–1981, אך די מהר הבין שפוליטיקה היא לא התחום שלו. במקום זאת, הוא פנה לקידום חינוך טכנולוגי ותעשייתי. הוא הקים את בית הספר להנדסה "בסמת" שליד הטכניון, השקיע בפרויקטים חינוכיים וראה בהכשרה טכנולוגית את המפתח לחיזוק הכלכלה הישראלית. "חינוך הוא המפעל הכי חשוב שלנו," נהג לומר. 

סטף ורטהיימר השאיר אחריו מורשת של יזמות, חדשנות ואמונה ביכולתה של ישראל להפוך למעצמה תעשייתית. סיפורו הוא הוכחה לכך שעם חזון, חריצות והתמדה, אפשר להפוך רעיון קטן להצלחה בינלאומית. המפעלים שהקים, מקומות העבודה שיצר והתפיסה הכלכלית שהוביל ימשיכו להשפיע על המשק הישראלי גם אחרי לכתו.

סטף ורטהיימר - מי היה, מה עשה, מה אמר - כל השאלות והתשובות

מי היה סטף ורטהיימר?

סטף (זאב) ורטהיימר היה תעשיין, איש עסקים, פילנתרופ ופוליטיקאי ישראלי. נולד ב-16 ביולי 1926 בקיפנהיים, גרמניה, והיה ממייסדי התעשייה המודרנית בישראל. הקים את "ישקר", "טכנולוגיית להבים" וקבוצת IMC, זכה בפרס ישראל ב-1991 על תרומה מיוחדת לחברה, והונו הוערך ב-2023 בכ-6.3 מיליארד דולר.  

מה הרקע שלו?

ורטהיימר נולד למשפחה יהודית בגרמניה ועלה לישראל ב-1937 כילד, כדי לברוח מהנאצים. הוא למד בבית ספר תל-נורדאו בתל אביב, אך נשר בגיל 16 והתחיל לעבוד בחנות לתיקון מצלמות תוך לימוד אופטיקה.

מה עשה במלחמת העולם השנייה?

ב-1943 התגייס לצבא הבריטי ושירת כטכנאי ציוד אופטי בחיל האוויר המלכותי, תרומה משמעותית למאמץ המלחמתי נגד הנאצים.  

מה תפקידו במלחמת העצמאות?

ורטהיימר לחם בפלמ"ח ולאחר מכן בצה"ל, תוך שהוא מביא את כישוריו הטכניים לשדה הקרב ומסייע במאמץ המלחמתי של המדינה הצעירה.  

איך התחיל את דרכו בתעשייה?

ב-1952, לאחר שפוטר מ"רפאל" כי לא היה מהנדס מוסמך, הקים בית מלאכה קטן בחצר ביתו בנהריה. שם ייצר סכינים וכלי חיתוך, אותם שיווק בעצמו על אופנוע.  

מה זה "ישקר"?

"ישקר" היא חברה שהקים ורטהיימר בנהריה, שהתפתחה מבית מלאכה של 20 מ"ר לענקית תעשייה המייצרת כלי חיתוך למתכת עבור מכונות עיבוד שבבי. היא הפכה ליצואנית מובילה ונמכרה לוורן באפט ב-2006.  

איך נכנס וורן באפט לתמונה?

באפט, אחד המשקיעים הגדולים בעולם, רכש 80% מ"ישקר" ב-2006 תמורת 4 מיליארד דולר, ואת ה-20% הנותרים ב-2013 תמורת 2 מיליארד נוספים. הוא ראה בורטהיימר שותף אמין וחדשני.  

מה עשה עם "טכנולוגיית להבים"?

לאחר מלחמת ששת הימים והאמברגו הצרפתי, הקים ב-1968 את "להבי ישקר" (לימים "טכנולוגיית להבים") לייצור להבים למנועי סילון, תרומה משמעותית לביטחון ישראל.  

מהי קבוצת IMC?

IMC (International Metalworking Companies) היא קבוצת החברות שבבעלות משפחת ורטהיימר, שכללה את "ישקר" וחברות נוספות בתחום העיבוד השבבי, והפכה לשם דבר בעולם התעשייה.  

מה תרם לפיתוח הפריפריה?

ורטהיימר הקים את פארק התעשייה תפן בגליל ב-1982, שסיפק אלפי מקומות עבודה וקידם את הכלכלה בפריפריה, תוך שילוב חינוך ותעשייה.  

מה היה חזונו לגבי חינוך?

הוא האמין בחינוך מקצועי כמפתח לעתיד. הקים רשת בתי ספר טכניים, כמו בוסמת ליד הטכניון, כדי להכשיר עובדים מיומנים לתעשייה.  

מה אמר על תעשייה ושלום?

ורטהיימר טען ש"תעשייה חזקה היא המפתח לשלום", כי כלכלה משגשגת מונעת סכסוכים. הוא קידם שיתוף פעולה כלכלי עם שכנים ערבים.  

מה חשב על הכסף?

"הכסף הוא לא המטרה, אלא התוצאה", אמר פעם. הוא ראה בעשייה התעשייתית והחברתית ערך גבוה יותר מהצבירה אישית.  

מה תפקידו בכנסת?

בין 1977 ל-1981 כיהן כח"כ מטעם ד"ש, שם קידם רפורמות כלכליות ושיפור איכות השלטון, בהתאם לערכיו כיזם.  

מה אמר על חדשנות?

"כדי שיבחינו בנו, צריך לפתח מה שאין לאחרים," היה המוטו שלו, שדחף את "ישקר" להוביל בטכנולוגיה עולמית.  

מה חשב על עובדים?

הוא האמין ש"אתם תתרמו לחברה, ואנחנו נתרום לכם חזרה," ודאג לרווחת העובדים כחלק מהצלחת המפעלים שלו.  

מה תרם לגליל?

מלבד תפן, הוא היה שותף להקמת כפר ורדים, והפך את הגליל למרכז תעשייתי וחברתי משגשג.  

מה אמר על ציונות?

"תעשייה חזקה היא ציונות אמיתית," טען, וראה בפיתוח הכלכלה תרומה לבניית המדינה.  

מי ניהל איתו את העסקים?

בנו, איתן ורטהיימר, הצטרף לניהול "ישקר" והוביל אותה לגבהים חדשים עד מכירתה לבאפט. איתן נפטר ב-2022 מסרטן.  

מה קרה לאיתן ורטהיימר?

איתן, שהמשיך את מורשת אביו, הפך את "ישקר" לאימפריה עולמית. הוא נפטר ב-2022 לאחר מאבק במחלה, והשאיר את העסקים בידי המשפחה.  

מה היה חזונו לשלום כלכלי?

הוא הציע להקים פארקי תעשייה משותפים לישראלים ולערבים, כמו בירדן, כדרך ליצור שיתוף פעולה ושגשוג משותף.  

מה חשב על ממשלה?

ורטהיימר ביקר לעיתים את הבירוקרטיה ואת חוסר היעילות של השלטון, וקרא לממשלה לתמוך ביזמות ובתעשייה.  

מה תרם לפילנתרופיה?

הוא הקים את קרן "סטף לחינוך ויזמות", שתמכה במיזמי חינוך ותעשייה, והשקיע מאות מיליונים בחברה הישראלית.  

מה אמר על הצלחה?

"תתחילו למכור היום את מה שכבר יש," היה העיקרון שלו – להתמקד במה שקיים ולהצליח ממנו.  

מה חשב על ספקים?

הוא האמין בעבודה עם הספקים הטובים ביותר, גם אם יקרים, כי "איכות משתלמת בטווח הארוך."  

מה היה הסיפור עם הציור שלו?

כילד, צייר מפעל שחלם להקים. שנים אחר כך, הוא הראה את הציור הזה כהוכחה שחלומות יכולים להתגשם.  

מה תרם לביטחון ישראל?

"טכנולוגיית להבים" סיפקה רכיבים חיוניים לתעשייה הביטחונית, במיוחד לאחר האמברגו של 1967.  

מה אמר על עסקים משפחתיים?

"לא צריך לחכות לבעיות משפחתיות כדי למכור," אמר, והעדיף למכור את "ישקר" בזמן שיא.  

מה חשב על עושר?

"האדם הכי עשיר הוא מי שצריך הכי פחות," ציטט את וורן באפט, והדגיש חיים פשוטים על פני ראוותנות.  

מה תרם לייצוא הישראלי?

"ישקר" הפכה לאחת היצואניות הגדולות בישראל, והעמידה את המדינה על מפת התעשייה העולמית.  

מה אמר על לקוחות?

"מכירות זה מה שחשוב," הדגיש תמיד, והתמקד בלקוחות כמנוע הצמיחה העיקרי.  

מה חשב על תחרות?

"תהיו הכי טובים במה שאתם עושים," היה העיקרון שלו – להתבלט בעולם דרך איכות וחדשנות.  

מה תרם ליישובים?

היה שותף להקמת כפר ורדים ויישובים נוספים, תוך שילוב תעשייה וקהילה.  

מה אמר על חזון?

"מי שיש לו חזון צריך לעשות, לא לדבר," האמין, והוכיח את זה במעשים שלו.  

מה חשב על הגליל?

"הגליל הוא העתיד של ישראל," אמר, והשקיע שם כדי להוכיח את זה.  

מה תרם לכלכלה הישראלית?

הקים עשרות מפעלים, יצר אלפי מקומות עבודה והפך את ישראל למובילה בתעשיית המתכת.  

מה אמר על פשטות?

הוא העריך חיים פשוטים, כמו באפט, והתמקד בעשייה ולא במותרות.  

"ממציאים הם הלב של התעשייה," אמר, ודחף לפיתוח טכנולוגי מתמיד.  

מה תרם לדור הצעיר?

השקיע בחינוך מקצועי כדי לתת לדור הבא כלים להצלחה בתעשייה.  

מה אמר על עבודה קשה?

"הכל נעשה בעשר אצבעות," סיפר על תחילת דרכו, והדגיש את חשיבות המאמץ.  

מה חשב על עתיד ישראל?

האמין שכלכלה חזקה וחינוך איכותי הם הבסיס לעתיד משגשג של המדינה.  

מה תרם לתעשייה העולמית?

"ישקר" ו-IMC שמו את ישראל על המפה כמובילה בטכנולוגיית חיתוך מתכת.  

מה אמר על מורשת?

"אני רוצה שיזכרו אותי כמי שבנה, לא כמי שצבר," הדגיש את העשייה שלו.  

מה חשב על קהילה?

ראה בקהילה חזקה חלק בלתי נפרד מהצלחת התעשייה, והשקיע בהתאם.  

מה תרם לשוויון?

קידם תעסוקה בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות, כחלק מחזונו החברתי.  

מה אמר על החיים?

"חייתי חיים של כמה אנשים," צוטט מבנו איתן כמי שהשפיע עליו, והדגיש את העושר בחוויותיו.