תעשיית הקרנות איבדה תוך 15 יום כ-21% מנכסיה - 76 מיליארד שקל

ב-19 בפברואר הגיעו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות לרמה של 357 מיליארד שקל. השמיים נראו בהירים מתמיד, שום דבר לא הכין אותה לקראת המכה הצפויה, ואז סיני אחד שכנראה אכל עטלף מקולקל... חולל מה שלא חוללו האזהרות לגבי רמות המחירים הגבוהות בשווקים, הברקזיט, מלחמת הסחר ושלוש מערכות בחירות בישראל.

על פי אומדנים שבוצעו על ידי כלכלני מיטב דש, בתוך 15 ימי מסחר בלבד היא איבדה תעשיית הקרנות (בנטרול הכספיות) כ-25% מנכסיה, כלומר כ-1.6% בממוצע ליום. "בכל ההיסטוריה של שוק ההון המקומי לא היה כדבר הזה, בקצב הזה. גם לא בשנת 2008, שנת המשבר הגלובלי הקשה ביותר מאז השפל הגדול של 1929 ושנות השלושים של המאה הקודמת", ציינו במיטב דש.

בתוך כך, היקף יציאת הכספים מהתעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) הסתכם, נכון ליום 15.3, ב-24 מיליארד שקל, היקף נכסיהן הצטמק מכ-191 מיליארד שקל לכ-147 מיליארד שקל, כלומר ב-44 מיליארד שקל. המשמעות היא, שיותר מחצי מהירידה בנכסים נבעה מיציאת כספים ענקית של כ-1.6% ליום, ומעט פחות נבע מירידת ערך עקב הירידות בשווקים.

בקרנות הפסיביות (קרנות סל + קרנות מחקות) קרה דבר דומה. היקף נכסיהן הצטמק בכ-21 מיליארד שקל בקרנות הסל ובכ-9 מיליארד שקל בקרנות המחקות, ויחד 30 מיליארד שקל, וגם בהן זה היה צירוף של פדיונות ושל ירידת ערך, באותה פרופורציה פחות או יותר.

רק הקרנות הכספיות דילגו על הסערה וגייסו סכום זניח של כ-100 מיליון שקל.

המניות חטפו חזק
ברמה של הקטגוריות השונות של התעשייה האקטיבית המסורתית, הפודות הגדולות היו הקרנות המתמחות במניות בישראל, הקרנות הגמישות ואחריהן הקרנות המתמחות במניות בחו"ל. באופן אבסולוטי הקורבן העיקרי של יציאת כספים וירידת ערך הייתה הקטגוריה של קרנות המתמחות באג"ח כללי (רובן עם רכיב מסוים של מניות) שאיבדו כ-20 מיליארד שקל מנכסיהן.

ברקע לאובדן הערך המסיבי שנרשם בתעשיית קרנות הנאמנות, עומדות הירידות החדות שנרשמו בכל שוקי ההון בעולם. בין ה-19/2 ל-15/3 ירדו מדדי המניות בארה"ב בסביבות ה-20%, לא כולל הירידות החדות שנרשמו אתמול, הדאקס ב-33% ומדד ת"א 125 שלנו צנח בכ-27%.

נכון ל-15 במרץ, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 281 מיליארד שקל. בתעשייה האקטיבית, נמצאים 178 מיליארד שקל, מהם 146 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, ו-32 מיליארד שקל בקרנות כספיות. בתעשייה הפסיבית, 102 מיליארד שקל, מהם 70 מיליארד שקל, בקרנות סל ו-32 בקרנות מחקות.

משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן
"הציבור כהרגלו הגיב מתוך הבטן, מחשש שכספו יתמוסס, ויום אחרי יום, הוציא את כספיו מקרנות הנאמנות ויד היועצים במערכת הבנקאית הייתה קצרה מלהושיע. אין ספק שהמשבר החריף הזה הוא עוד הוכחה, אם צריך בכלל כזו, למחיר שמשלם הציבור הישראלי והמשק הישראלי על מחדל מתמשך של היעדר חינוך פיננסי הכי בסיסי", כותבים כלכלני מיטב דש.

"לו היה כזה, עדיין היו משיכות כספים אבל הן היו קטנות משמעותית וגורמות פחות נזק למשקיעים. הנסיון של מפולות קודמות, והיו לא מעט כאלה, ב-2008, ב-2011, ב-2015, ב-2016, ב-2018 (דצמבר), מראה שהציבור מוכר בבהלה לתוך הירידות, מרגיש מיד אח"כ טוב, כי הירידות נמשכות, אבל לא יודע לחזור לשוק, אלא לאחר שהמחירים בשוק הרבה יותר גבוהים", סיכמו.