הצד החיובי של הקורונה - אנחנו מגהצים פחות, הרבה פחות

הטבלה למטה מבטאת את השימוש בכרטיסי אשראי לפני הקורונה ואחרי הקורונה. אפשר לכתוב על זה אלפי מילים, ואפשר להתבונן בשורה של השינוי (ירידה ועלייה) בין התקופות (אחת השורות התחתונות), ולהבין בדיוק מי נפגע ומי הרוויח - ההוצאות שלנו על פנאי וחינוך צנחו ב-70%, ההוצאות על מסעדות צנחו בשיעור גבוה יותר; ההוצאות שלנו ברשתות המזון עלו ב-25%. בסה"כ השימוש בכרטיסי אשראי ירד בכ-30%. הטבלה לא משקרת:

בנק ישראל אשר מעבד את הנתונים שמתקבלים אצלו באופן שוטף, לרבות נתונים מחברות כרטיסי האשראי, גיבש אינדיקטורים שעשויים להעיד על שינויי מגמה כלכליים. עולם מערכות ואמצעי התשלום רלוונטי במיוחד - עולם זה מהווה למעשה את התשתית שדרכה מבוצעות התנועות הכלכליות של הציבור - הצרכנים והעסקים. אינדיקטורים מעולם זה כוללים לדוגמה משיכות מזומן של הציבור בכספומטים, פעילות בשיקים, ופעילות בכרטיסי חיוב. אינדיקטור מעניין במיוחד הינו פעילות בכרטיסי אשראי לפי ענפים. אינדיקטור זה מאפשר לקבל תמונת מצב מאוד ברורה של עוצמת הפגיעה של המשבר בענפי משק שונים, ומסייע לגיבוש צעדי מדיניות של הבנק.

> הקורונה חוסכת לכם אלפי שקלים בחודש

מהנתונים שעובדו ניתן לראות כי הירידה המשמעותית בהיקפי העסקאות החלה אמנם בתאריך הכרזת ההגבלות על הפעילות במשק והחריפה עם כל גל הגבלות נוסף: בחודש אפריל, הרכישות ברמה היומית בכרטיסי חיוב בענפי מוצרי חשמל ביגוד וריהוט הראו ירידה של כ-50% ביחס לתחילת השנה. בענף הדלק והתחבורה נראתה ירידה של כ-60% ובענפי הפנאי, חינוך, מסעדות ותיירות נראתה ירידה של יותר מ-70% מרכישות בכרטיסי חיוב ביחס לתחילת השנה.

לעומת זאת, החל מההכרזה הראשונה על המגבלות (16/03) נרשמה עלייה של כ-25% ברכישות בכרטיסי חיוב ברשתות המזון. כאשר משווים בין שתי תקופות: תחילת השנה ועד ההכרזה על המגבלות (החל מה-16.03) ומההכרזה על המגבלות ואילך, ניתן להבחין בירידה ממוצעת של כ-30% מהפעילות הכוללת בכרטיסי חיוב בתקופת ההסגר. מדובר על ירידה בהיקף העסקאות מכ-1.1 מיליארדי שקל ליום ל-786 מיליון שקל ליום בממוצע בתקופת ההסגר - משמע 314 מיליון שקל פחות מדי יום.