כלכלת ישראל ב-2020: נפגעה, אבל פחות מאשר ב-OECD

מגפת הקורונה פגעה בכלכלה העולמית, אך בסיכומה של שנת הקורונה מתברר כי ישראל נפגעה פחות מרוב המדינות המפותחות - וזה בהחלט סימן חיובי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התמ"ג של ישראל ב-2020 התכווץ ב-2.4%, והתוצר לנפש התכווץ ב-4.1%, אך ביחס לעולם מצבנו טוב: במדינות המפותחות התכווץ התוצר בממוצע ב-5.9%.

הממשלה ממשיכה להגדיל את ההוצאה הציבורית: ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה השנה ב- 2.9%, בהמשך לעלייה של 2.8% בשנת 2019. ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-3.9%, כאשר הקניות נטו עלו ב 14.1% ומשקפת בין היתר את ההוצאות החריגות של הממשלה בעקבות משבר הקורונה עבור הצטיידות רפואית. התמורה לשכירים (שמשקפת את שעות העבודה בפועל) הכלולה בהוצאה לצריכה האזרחית ירדה ב-3.7% בעקבות המגבלות שחלו על העסקת העובדים במהלך השנה. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-.0.4% לאחר עלייה של 1.8% בשנת 2019.

מתברר שאפשר להוציא פחות ואולי אפילו לחסוך: ההוצאה של הציבור לצריכה פרטית ירדה ב-9.4% בשנת 2020 לאחר עלייה של 3.8% בשנת 2019. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-11.1%. מדובר בירידה בהוצאות על דיור, דלק, חשמל, ולמוצרי מותרות. מנגד, ההוצאה על מזון, משקאות וטבק לנפש עלתה ב-0.6%. 

בעקבות הסגרים שירותים נוספים כמו אירוח ותרבות והפנאי ירדו בכ-28%. ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים ירדה ב-2020 ב-9.4%. ההוצאה על הלבשה והנהלה ירדה ב-11.3%. ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-16.4% למרות העלייה החדה ברכישת כלי רכב ברבעון הרביעי כתוצאה מהקדמת הרכישות בשל שינוי מדיניות המיסים בשנת 2021. 

האם הציבור ילמד שניתן לצמצם גם בשוטף הוצאות ולחיות ממה שיש? ניתן רק לקוות לכך, אך ההלוואות שהציבור לוקח (כלומר לחיות על חשבון העתיד) נמצאות רק בעלייה - וזו התנהלות כלכלית שגויה שכדאי להימנע ממנה ככל הניתן, גם כאשר ההכנסות נמוכות.

ובחזרה להשוואה הבינלאומית:
כך למשל, בספרד התכווץ התוצר לנפש ב-11.4%, בבריטניה ירד התוצר לנפש ב-10.4%, בצרפת ב-8.7%, בקנדה ב-6.3%, בגרמניה ב-5.1%, ביפן ב-5%, בהולנד ב-4.9%. בארה"ב (4.2%), בשבדיה (4.1%) ובאירלנד (4%) התכווץ התוצר בדומה לישראל.

ראוי לציין כי דווקא במדינות ש"ניצחו את הקורונה" כמו ניו זילנד ואוסטרליה היה מחיר לניצחון על הקורונה, כאשר בניו זילנד התכווץ התוצר לנפש ב-6.1% ובאוסטרליה התוצר התכווץ ב-5.4%. באוסטרליה התושבים נאלצו להסתגר בבתיהם במשך מספר חודשים ואילו ניו זילנד נאלצה לוותר על התיירים כדי למנוע מהמגפה להיכנס והמשמעות היא פגיעה קשה בתיירות, שהיא אחד ממקורות ההכנסה העיקריים במדינה.

בשנת 2020 הסתכם הגירעון הממשלתי בכ-133.8 מיליארדי ש"ח לעומת גירעון של 42.7 מיליארדי ש"ח בשנת 2019. במונחי תוצר הסתכם הגירעון בחשבון השוטף ב- 2020 ב-9.6% מהתמ"ג, לעומת גירעון של 3% ב-2019. הגידול בגרעון השוטף של המגזר הממשלתי נובע מההוצאות החריגות שהיו לממשלה בעקבות משבר הקורונה, ובמקביל לכך הגידול בגירעון מושפע גם מהירידה בהכנסות.  ההכנסות השוטפות בשנת 2020 ירדו ב-3.0% לעומת עליה של 3.2% בשנת 2019. הירידה בסך ההכנסות השוטפות נבעה בעיקר מירידה בסך המסים, ובמענק בטחוני מארה"ב.

סך ההוצאות השוטפות במגזר הממשלתי עלה השנה ב- 14.4% לאחר עליה של 4.4% ב-2019. עליה זו נבעה כאמור מההוצאות החריגות שהיו לממשלה בעקבות משבר הקורונה, העלייה באה לידי ביטוי בעיקר בהצטיידות רפואית, תשלומי חל"ת, מענקים לעסקים ולעצמאים, תמיכות בבתי חולים ובמענקים של הביטוח הלאומי (מענק לכל אזרח, מענק פסח ומענקי אבטלה ממושכת). ההוצאה לצריכה ציבורית, שמהווה 57.9% מסך ההוצאות השוטפות של המגזר הממשלתי, עלתה בשנת 2020 ב-5.1% במחירים שוטפים (2.9% במחירים קבועים).

המאזן הכולל של המגזר הממשלתי, המתקבל כסיכום של המאזן בחשבון השוטף והמאזן בחשבון ההון (הכולל הכנסות והוצאות הון ועסקאות הקשורות להשקעה בנכסים לא פיננסיים), הסתכם ב- 2020 בגירעון של 11.2% מהתוצר בהשוואה ל-3.9% בשנת 2019.

מחירי הסחורות והשירותים במשק ירדו השנה ב-0.6% לאחר עלייה של 0.7% בשנת 2019. מחירי כלל הסחורות והשירותים במשק כוללים מחירי מוצרים ושירותים מייצור מקומי ומיבוא לכל השימושים – צריכה פרטית וציבורית, השקעות בבנייה, בציוד, בכלי תחבורה, במלאי וביצוא. מחירי יבוא הסחורות והשירותים ירדו ב-6.6% כך שמחירי התוצר המקומי עלו השנה ב-0.9%.

למרות הקורונה, יצוא הסחורות והשירותים עלה השנה ב-0.6%, לאחר עלייה של 4.0% בשנת 2019 ועלייה של 6.4% בשנת 2018. היצוא התעשייתי (למעט יהלומים) עלה השנה ב-3.4% בהמשך לעלייה של 4.2% אשתקד. יצוא השירותים ירד ב-4.1% כאשר ההכנסות מיצוא שירותי תיירות, שנפגעו קשות ממשבר הקורנה, ירדו ב- 74.5%. לעומת זאת יצוא שירותים למעט תיירות וחברות הזנק, שכולל בעיקר שירותי תוכנה ומחקר, עלה ב-11.3%. יצוא היהלומים עלה ב 24.7% ויצוא חברות ההזנק ירד בצורה משמעותית, כך שהיצוא ללא יהלומים וחברות הזנק עלה ב-1.7%.