בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות. למה בעצם? ואיך זה קשור לתוכנית החדשה של משרד האוצר

לפני מספר חודשים כתבנו מאמר שלם על יוקר המחיה, המחירים המופרזים שהצרכן הישראלי נאלץ לשלם בגלל הפיקוח הממשלתי וחסמי היבוא, שמחזיקים את הציבור קצר. אבל הממשלה הייתה ממשלת מעבר, ללא סמכויות משמעותיות והחלטנו לגנוז אותו. כעת נדמה שמוזיקה חדשה מתנגנת במסדרונות הממשלה, ומשרד האוצר הודיע אתמול (חמישי) על הסרת חסמים משמעותיים ליבוא לישראל, ונשאלת השאלה - האם הפעם יש לזה סיכוי?

הישראלים משלמים 60% יותר על גבינה, ו-200% יותר על יוגורט. למה? ככה
אז נתחיל מההתחלה: הציבור הישראלי משלם הרבה יותר מדי על מוצרי מזון בסיסיים. למשל: על פי נתוני ה-OECD, בישראל החמאה יקרה יותר ביותר מ-60%, היוגורט גבוה ביותר מ-200% והביצים יקרות יותר ב-20% מאשר במדינות הארגון (בהרבה מדינות המחיר נמוך ב-40% מאשר בישראל). נתונים נוספים מצביעים על כך שמחירי הביצים בארץ גבוהים יותר מאשר ב-150 מדינות אחרות בעולם (כן, מאה וחמישים מדינות).

לא מספיק? אז כדאי שתדעו שהמכס על שום בישראל עומד על 160%, על עגבניות המכס עומד על כ-270% ועל תפוחים? לא פחות מ-560%. הפרופ' לכלכלה עומר מואב נוהג לספר שהבננות שהוא קונה בלונדון זולות יותר וטעימות יותר מאשר בארץ. בשנה שעברה הישראלים הסתערו על הסופרים בתקווה להצליח לקנות כמה ביצים לחג הפסח, ולפני כן לא ניתן היה להשיג חמאה במשך שנה.

כותרת ראשית

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

בארץ | אדיר בן עמי | 17/11/2024

- כל הכותרות

משקיע הצמיחה רון בארון: האינפלציה האמיתית כפולה מהנתונים הרשמיים

לאומי עוצר את חגיגת הלוואות הקבלן: מהלך חכם או אצבע בעין של רוכשי ה...

הקרב הענק של ג'ייק פול ומייק טייסון: שבר שיאים אך מטיל ספק על יכולו...

ג'יי פי מורגן: כלכלת ארגנטינה צפויה לזנק ב-8.5% תחת מיליי

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

מירוץ נגד הזמן: סופר מיקרו נאבקת להציל את מעמדה בנאסד"ק

האם דוחות אנבידיה יצביעו על כיוון חדש לשוק?

בייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, מוערכת ב-300 מיליארד דולר

משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

ספייס אקס כבר שווה 255 מיליארד דולר, איפה היא תהיה עוד שנה מהיום?

הבנקים קפצו ב-1.6% לקראת הדוחות; המדדים עלו עד 0.9%

הפיטורים ממשיכים: בואינג שלחה מכתבים ל-400 עובדים

הבורסה של אבו דאבי מזנקת - איך אפשר להשקיע בה ומהן המניות הבולטות?

ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

התמ"ג עלה ב-3.8% בחישוב שנתי; ירידה של 1% לעומת הרבעון המקביל

אלמוגים מכרה 173 דירות השנה. דירה ממוצעת עולה כמעט 2.5 מיליון שקל

איפה העובדים הזרים? תאגידי כוח האדם חוברים להתאחדות הקבלנים

אימאג'סט מדווחת על תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2024

ICR קיבלה היתר בנייה לפרויקט בצפון ת"א - כמה עולה דירה ברמת אביב?

עוד תכניות

ב-OECD סיכמו את זה בצורה פשוטה אך כואבת וקבעו לפני שלוש שנים כי התוצרת החקלאית בישראל יקרה ב-16% מהממוצע בעולם, והוסיפו ש"מבנה התמיכות לחקלאים בישראל הוא המעוות ביותר במערב וממסה את הצרכנים". בארגו לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי הסבירו ש-91% מהתמיכה הממשלתית בחקלאות גורמת לעיוותי שוק, שפוגעים בצרכן ומהווים מס בלתי נראה, וכי בעוד מדינות העולם צמצמו בצורה דרמטית את התמיכה שמקבלים החקלאים  - בישראל, לאורך עשרים שנה, שיעור התמיכה לא השתנה.

הציבור הישראלי מתלונן - ובצדק - על יוקר המחיה. הסיבה לפערי המחירים העצומים הללו מורכבת מפיקוח על מחירים ומחסימת השוק הישראלי לייבוא בצורה אגרסיבית על ידי שתי קבוצות לחץ אינטרסנטיות וחזקות מאוד: הלובי החקלאי ומועצות החלב והלול, ועשרות שנים של ממשלות חלשות שלא מסוגלות או לא רוצות להילחם בקבוצות הללו - ולמעשה גוזרות על הצרכן הישראלי לשלם המון כסף סתם.

לפני מספר חודשים החקלאים התלוננו שמשרד האוצר הולך לפגוע בהטבות המים שלהם ובכך לפגוע "פגיעה אנושה בחקלאים הישראלים ובחקלאות המקומית, עד כדי חיסול גידולים מסוימים". הם אף הוסיפו וטענו כי "במשבר הקורונה הוכיחה חקלאות ישראל את חשיבותה הגדולה לביטחון המזון הלאומי". זהו טיעון דמגוגי שהוא פשוט לא נכון. מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר שלמה בן אליהו התייחס לכך לפני כשנה וחצי, כשעוד היה בתפקידו, והסביר באריכות לראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון כי "לישראל אין ולא יהיה ביטחון מזון בתוצרת חקלאית. כל מדינה, וכך גם מדינת ישראל, חפצה שכל תוצרתה החקלאית תתבסס על ייצור עצמי ולא על יבוא. אך איך לדרישה זו כל היתכנות אופרטיבית. גם מדינות כמו רוסיה, סין, הודו, מדינות באירופה מייבאות תוצרת חקלאית, כיוון שאינן יכולות להסתמך אך ורק על התוצרת החקלאית הגדלה בארצם - כך שגם למדינות אלו אין בעצמם כל ביטחון מזון".

הוא הסביר בצורה פשוטה שיש דרישה בישראל לתוצרת חקלאית שכלל לא גדלה בישראל ולכן חייבים לייבא אותה. למשל? אורז, קפה, תה, סוכר, קקאו, קשיו ועוד. בנוסף, הוא הסביר כי יש תוצרת שמיוצרת בחו"ל ואי אפשר לספק את כל הביקוש אליה בארץ. כמו למשל, בשר (17% מיוצר בארץ, השאר מגיע מיבוא), דגים (85% מיובאים), חיטה למאכל (90% יבוא) ועוד. חושבים שאפשר לייצר את כל זה בארץ? זה בלתי אפשרי: כדי לגדל את הבקר "יש צורך בהפניית כל השטחים החקלאיים - המטעים והשדות - לגידול הבקר והתזונה הנדרשת להאכלתו, ואף בצורה זו היינו זקוקים להשלמה מהיבוא". רוצים לגדל חיטה בארץ? בן אליהו מסביר ש"כדי לגדל ולספק את כלל הביקוש לחיטה בישראל - דרושה קרקע שגודלה כמעט כשטחה של כל מדינת ישראל, גם לו היינו עוסקים בארץ אך ורק בגידול החיטה, עדיין נזקקים היינו ליבוא כמות נוספת של חיטה". מספוא להזנת בעלי חיים? "אם היה בכוונתנו לגדל את רובו ככולו בישראל - היה עלינו להתמקד אך ורק בגידול זה על פני גידולי הפירות והירקות" - בקיצור, זה לא ריאלי ובוודאי לא נכון מבחינה כלכלית.

שבוע לפני התלונות של החקלאים נודע כי מחירי החלב לצרכן עלולים לעלות, וזאת מכיוון שהמחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים יעלה, כי ההסכם מולם פקע בסוף 2020 ולא עודכן.

למעשה, מה שיש כאן הוא מאבק של קבוצת אינטרס מסוימת על חלקה בעוגה. הם רוצים למנוע ולחסום תחרות, וחס ושלום לא להתייעל כדי להפוך ליותר תחרותיים ורלוונטיים הן למשק הישראלי והן לחו"ל (לעומת חקלאים רבים שכבר היום בהחלט מייצרים בישראל בצורה תחרותית ומייצאים לחו"ל) ומשתמשים לשם כך בהגבלות דרקוניות על ייבוא מוצרים - מה שמעלה את יוקר המחיה לכל הציבור הישראלי. אבל אם אפשר לדרוש מהמדינה כסף, הגבלות וחוסר תחרות, אז בשביל מה להם להתאמץ?

התפיסה השגויה הזו על ניהול מדינה לא גדלה בשום מקום. יש לה תשתית סוציאליסטית שגויה שאחד התוצרים שלו הוא מי שהיה עד לאחרונה שר הכלכלה עמיר פרץ, וכעת שר הביטחון בני גנץ רוצה למנות אותו ליו"ר התעשייה האווירית. פרץ הופתע לפני כחצי שנה כאשר הוא גילה (בטעות) שמחירי הלחם בפיקוח נופחו והציבור סתם משלם ביוקר על לחם. כלומר, הוא גילה שהמדינה מגדירה מחיר מפוקח ללחם - לכאורה במטרה להוזיל את המחיר לצרכן - אך קביעת המחירים על ידי המדינה היא הסיבה שמחיר נתקע בדיוק על המקסימום העליון. למעשה, המדינה מנעה תחרות, ומנעה מהיצרנים להוזיל את מחירי הלחם לציבור. כן, לא טעיתם. הפיקוח של המדינה על המחירים לא רק שלא הוזיל את המחירים אלא גרם להתייקרות מחירים מיותרת לציבור הישראלי.

אבל איך עמיר פרץ החליט לנסות להילחם ביוקר המחיה? טוב בשיטה היחידה שהוא מכיר - להמשיך לפקח על המחירים אבל לדרוש להוזיל אותם. במקום להבין שהבעיה היא עצם הפיקוח על המחירים, הוא בחר להמשיך באותה שיטה מקולקלת - אבל רצה להוליך את כולנו שולל כדי שנחשוב שהוא באמת עושה משהו. לקרוא את ההודעה של משרד הכלכלה (זה שאמור לעודד תחרות במשק) ולא להאמין: "יש לי יסוד סביר להניח שעלויות ייצור הלחם המפוקח, נמוכות משמעותית מהמחיר שנקבע בוועדת הפיקוח על המחירים, ועליה (רשות הפיקוח. נ"א) יהיה להידרש לכך ולבחון האם הצרכנים שלמו במשך שנים, עבור לחם מפוקח, מחיר גבוה מאוד ממה שהיו אמורים לשלם. נראה כי לוועדת המחירים לא יהיה מנוס מהורדת מחירי הלחם המפוקח בישראל". 

מצוין, השר פרץ. הגעת לתובנה המדהימה שהמחירים מנופחים. הניפוח נובע מהשיטה שלכם לפקח על מחירי הלחם. אז אולי תבטלו את זה? לא, זה צעד קיצוני מדי לשר שבסוף נבחר בקולותיהם של ההסתדרות וארגונים אינטרסנטיים כמו מועצות הלול והחלב - להם הוא מחויב, ולא לציבור.

האבסורד במחירי הדלק: המדינה מקבלת יותר מ-63% מהתשלום, לא חברות הדלק
דוגמה נוספת לאבסורד הזה הם מחירי הדלק. בכל חודש מפרסם משרד האנרגיה את המחיר המקסימאלי לליטר בנזין וכותב מדי חודש לתקשורת כך: "משרד האנרגיה ממליץ להשוות מחירים ולבחור בתחנה הכדאית ביותר לצרכן". אבל איך בדיוק ניתן לעשות זאת כאשר אפשר לחצות את ישראל לאורכה ולרוחבה ולמצוא פערים של אולי 10 אגורות בין התחנות השונות - כאשר ברובן המחיר הוא פשוט המחיר המקסימאלי המותר?

אבל שלא תהיה לכם טעות: הסיבה ליוקר מחירי הדלק זה ממש לא חברות הדלק, אלא המדינה. מחיר הדלק לחודש יוני 2021 עומד על 6.31 שקלים לליטר (אגב, זינוק של 32% בשנה). החלוקה הפנימית היא זו: המחיר לליטר דלק לחברות הוא 1.76 שקל לליטר + סל הוצאות שיווק של 0.55 שקלים. כלומר - חברות הדקל מכניסות 2.31 שקלים (ומתוך זה הן צריכות לשלם כמובן על קניית הדלק, שכירות של המיקום של התחנה, הובלת הדלק, שכר לעובדים ועוד. להיכן הולכים עוד 4 שקלים? למדינה כמובן, באמצעות מס הבלו בסך 3.08 שקלים ועוד 92 אגורות למע"מ. כלומר - יותר מ-63% ממחיר הדלק שאנחנו משלמים בכלל הולך כמס למדינה.

ואחר כך במשרד האנרגיה אומרים לכם ללכת להשוות מחירים? בדיחה עצובה.

אבל הבדיחה היא כמובן על חשבוננו, הציבור הישראלי, שמשלם מחירים מופקעים ללא סיבה אמיתית, אם זה בגלל קבוצות לחץ אינטרסנטיות שדואגות לשמור על השמנת קרוב אליהן, בגלל מדיניות ממשלתית שנכנעת לבעלי האינטרס, או פשוט מתוך חוסר הבנה איך פועלת כלכלה.

אז מה כן צריך לעשות? אה זה פשוט - ממשלות ישראל צריכות להפסיק להעדיף את  הקרטל של מועצת הלול והחלב על פני אזרחי ישראל, לפתוח את השוק הישראלי לתחרות אמיתית, להפסיק להגן על תעשיות מפסידות, להפסיק עם פיקוח מחירים מטופש שרק מעלה מחירים לצרכן. רוצים להילחם ביוקר המחיה? רוצים לעזור לציבור הישראלי לא בתוכניות פופוליסטיות אלא בצורה אמיתית? זו הדרך.

חוששים שהחקלאות בארץ תתמוטט? ד"ר אביחי שניר כבר הסביר כאן באתר שהחקלאות הישראלית תשרוד ואפילו תפרח: "החקלאות בארץ מאד יעילה, ולכן היא תשרוד, ואפילו תפרח. כדי להבטיח שזה אכן יקרה, וכדי לתת לה תנאים שווים לתחרות מול חו"ל, מגיע לחקלאים פיצוי בצורה של סובסידיה ישירה. בדיוק כמו בגרמניה. זה יהיה טוב לכולם, כי אם הסובסידיה הישירה תינתן באופן שהוא פחות או יותר יעיל, החקלאים ירוויחו יותר, והצרכנים ישלמו פחות"

בשורה התחתונה זה טוב לצרכנים וזה טוב לחקלאים. אבל האם זה יכול לקרות? ביום העצמאות היה אפשר לבקש שזו תהיה משימת העצמאות הבאה של ישראל, להשתחרר מכבלי ארגונים שמונעים הוזלת מחירים אמיתית מהציבור הישראלי.

עד לאחרונה ארגוני האינטרסים היו יכולים להיות רגועים. במשמרת של שר חקלאות כמו אלון שוסטר ועמיר פרץ שמחויב לוועדים - שינוי כה חשוב לטובת הצרכן הישראלי והורדת מחירים פשוט לא היה יכול לקרות.

כעת הוקמה ממשלה חדשה - שיש לה המון בעיות משלה - חוסר יציבות כרוני שנובע מהרכבה הבלתי אפשרי, כמו גם מהעובדה שהיא נשענת על רוב קטן ובלתי יציב של 61 ח"כים, וגם תפיסות כלכליות שונות והפוכות לחלוטין שלכאורה ימנעו כל אפשרות לשינוי.

אבל עדיין יש תקווה. אתמול כאמור יצא משב רוח רענן ומרענן מאוד ממשרד האוצר ומשרד הכלכלה. אלה הודיעו על שינוי רגולטורי משמעותי וחדיש מאין כמוהו (טוב לא באמת, ההמלצות הללו קיימות כבר מהמלצות ועדת לנג מ-2014, ואף עוגנו בהחלטת ממשלה. אבל זה לא יצא אל הפועל. אתם מכירים את המדינה שלנו - פוליטיקה, לחצים של מקורבים ואנשים ש'חייבים להם' וקבוצות לחץ אינטרסנטיות חזקות כמו מועצת הלול והחלב).

נכון להיום, כל מוצר חדש שמגיע לישראל חייב לעבור את אישור מכון התקנים. בלי זה - אסור לשווק אותו בישראל. המכון עמוס והתחרות? ברצפה. כך נוצר מצב שכאשר יבואן אחד מצליח לאשר מוצר הוא הופך למעשה ליבואן כמעט בלעדי בתחום וממילא אין תחרות. זה קורה בתחומים רבים. למשל. תיונים, אריחים ואפילו אופניים רגילים שאינם אופני הרים. 

באוצר עדיין לא מעזים לצאת למאבק גם מול קבוצות האינטרס החזקות של הלובי החקלאי, כמו מועצת הלול והחלב, שיש להם הטבות מפליגות ומרחיקות לכת בערך מאז קודם המדינה, אבל בכל זאת - מדובר כאן על מהלך משמעותי בכל שאר התחומים. באוצר כן מקווים להציג בהמשך גם רפורמה בשני הקרטלים הללו, אך כרגע זה לא על השולחן.

השינוי שמבקשים באוצר ובמשרד הכלכלה להוביל הוא שהחל מעוד כשנה, 1 ביוני 2022, ניתן יהיה לייבא לישראל באופן חופשי כל מוצר שעומד בתקינה האירופאית, מבלי להזדקק לאישור של מכון התקנים, שגם כך קורס מרוב עבודה ולא מצליח לעמוד לאשר מוצרים חדשים גם בפרק זמן של תשעה חודשים (!).

שיפור של 1 מיליארד שקל בשנה
השיפור שיקרה כתוצאה מפתיחת השוק לייבוא חופשי מוערך על ידי האוצר בחיסכון של 1 מיליארד שקל בשנה.

על פי האוצר, פתיחת השוק הישראלי ליבוא תהיה ב-3 מסלולים. הראשון – כל יבואן שמייבא כיום יוכל להמשיך לייבא באותה צורה. המסלול השני יהיה, בדומה לשוויץ - "כל מה שמשווק בשוק מפותח אפשר אוטומטית לשווק כאן על בסיס הצהרת יבואן שהוא עומד ברגולציה אירופאית", כשהמטרה באוצר היא לאפשר את המסלול הזה בצורה חופשית בתוך שנה וחצי. המסלול השלישי יהיה יבוא מקביל. באוצר רוצים לחייב את כל הרגולטורים בארץ בתוך שנה לייצר מסלולים שיאפשרו יבוא מקביל, ללא מסמכי מקור מהיצרן. ואם הרגולטור לא יאפשר זאת? על פי האוצר, ניתן יהיה לעשות בדיקות מעבדה למוצר שכבר יובא, להראות שזה אותו דבר, גם אם היבואן הבלעדי לא בקשר עם היצרן המקורי.

הרגולטור יוכל להמשיך ולהתקין איזה תקנות שהוא רוצה, אבל ניתן יהיה להביא מוצרים לישראל גם בלי זה, במסגרת 'תקנת על' שאומרת שכל מה שמתאים לאירופה המפותחת - מתאים גם לישראל. הרגולטור כן יוכל לאכוף הפרות ולתת קנסות, וזה בסדר גמור, גם זה קורה באירופה.

רגולציית סטארט-אפ ניישן? לפעמים לא צריך להמציא את הגלגל
עכשיו אתם יודעים, סביר להניח שבימים הקרובים נשמע על קמפיינים של גורמים אינטרסנטים שינסו לסכל את היוזמה, יזרקו לאוויר תרחישי אימים ולטעון כי פתיחת השוק  ליבוא תגרום לאנשים להחליק על קרמיקה או אפילו לפגיעה בתינוקות ואולי אפילו למוות - אבל צריך לומר את האמת: מה שטוב בעולם המערבי המפותח - יכול להיות מספיק טוב גם לישראל.

יש תחומים שבהם לא צריך להיות סטארט-אפ ניישן, או להמציא את הגלגל - אפשר פשוט לאמץ את מה שעושים בשאר העולם המפותח. 

בשורה התחתונה - במשרד האוצר תומכים, במשרד הכלכלה גם תומכים, ובהחלט מדובר בצעד חשוב ומשמעותי לפתיחת השוק הישראלי. נותר רק לקוות שהם אכן יצליחו לקדם אותו.