המדינה יצרה תמריץ מעוות ולכן אנשים לא חזרו לעבוד - הנה ההוכחות

רבות דובר בשנה האחרונה, גם כאן בביזפורטל, על כך שחלוקת דמי האבטלה לכל דורש  בעקבות מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי שיצרה הפכה לכלוב של זהב עבור אנשים ובמקום לחזור לעבודה עובדים החליטו שאם הם יכולים גם ליהנות מחופשה וגם לקבל משכורת בחינם מהמדינה - מדוע בכלל לעבוד? מבחינתם, זו הטבה שהם אינם יכולים לסרב לה ופשוט לא חזרו לעבוד. כתוצאה מכך חברות שונות מדווחות בתקופה האחרונה על כך שעובדים פשוט לא רוצים לשוב לעבודה - טמטום של המדינה? חלוקת כספים כדי לסייע בבחירות הבאות? ניהול לא נכון של בעיה כלכלית? כל התשובות כנראה נכונות.

אפשרות נוספת היא שהפוליטיקאים פשוט לא מבינים שלא תמיד הפתרון לכל בעיה היא חקיקה. לפני מספר חודשים הראנו במספר דוגמאות כיצד פוליטיקאים מחוקקים את עצמם לדעת - אבל המציאות פשוט מסרבת להתיישר לפי הגחמות שלהם, עד שהם נאלצים לסגת ולבטל את החקיקה המטופשת שעשו.

המדינה יצרה תמריצים מעוותים - והציבור הבין את המסר בכל מקרה, את העובדים שמעדיפים ליהנות ממשכורת בחינם ועושים זאת כבר למעלה משנה אי אפשר להאשים. בכלכלה נהוג לומר שאנשים מגיבים לתמריצים שהם מקבלים - וזה בדיוק מה שקורה כאן. התמריץ של העובדים שנמצאים בבית הוא להמשיך להישאר בבית, לא לעבוד ולקבל שכר בחינם מהמדינה. הרי מי מעדיף לעבוד כשאפשר לשבת רגל על רגל בבית, או לטייל איפה שרוצים - וליהנות מהכנסה קבועה, יציבה ופאסיבית?

המדינה העדיפה לטמון את הראש בחול לא צריך להיות גאון בכלכלה כדי להבין שכאשר המדינה מוכנה לחלק מתנות בחינם הציבור יסכים לקבל אותן בשמחה. לא צריך להיות גאון כדי להבין שזה תמריץ אי עבודה חזק מאוד. אבל במסדרונות הממשלה והכנסת, כמו גם בביטוח הלאומי, לא באמת רצו לפתור את האבטלה שנוצרה במהלך הקורונה ופשוט זרקו כסף מהשמיים כאילו אין מחר. הגדילו לעשות בביטוח הלאומי כשטענו במשך חודשים ארוכים שהם לא מוכנים לשמוע את הטענה שחלוקת דמי אבטלה לכולם מעודדת למעשה אבטלה.

• חוזרים למשרד: שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר
• שוק העבודה האמריקאי מפתיע: 256 אלף משרות חדשות בדצמבר

בעולם היו פתרונות אחרים - כדי להחזיר אנשים לעבוד לא חסרים פתרונות אחרים. מדינות שונות בעולם עודדו את העובדים לשוב למעגל העבודה באמצעות מתן תמריצים דווקא למעסיקים, כך שבמקום שהעובדים יקבלו את כל דמי האבטלה - המעסיקים יקבלו וכך למרות שהכנסתם נפגעה הם יוכלו לשלם את אותן משכורות שהעובדים קיבלו קודם, כאשר עלות השכר תתחלק בין המדינה והמעסיק (ואפשר לפקח על כך בקלות באמצעות מערכות השכר). יש פתרונות נוספים אבל המדינה הרי לא נתנה למעסיקים כסף כדי להחזיר עובדים אלא כפיצוי על ההכנסות שנפגעו. עוד דרך מעוותת שגרמה בשוליים אפילו לעיוותים הזויים כל כך כמו עסקים שלא היו רווחיים לפני הקורונה שבפעם הראשונה דווקא היו רווחיים בגלל הקורונה. הם פשוט הוציאו עובדים לחל"ת וקיבלו כסף מהמדינה. חלם בהתגלמותו.

מנכ״ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר היה ממובילי הקו הפופוליסטי כשטען לפני מספר חודשים במן פאתוס מנותק מהמציאות: ״כל אדם הוא עולם ומלואו, ההכללה הגסה בה אנשים ״מתאהבים באבטלה״ היא שגויה ולא מייצגת את רוב העובדים שאיבדו את פרנסתם. אנו מתקדמים בצעדי ענק לעבר חודשי הקיץ בהם דמי האבטלה, על פי החוק הקיים יסתיימו, ומחובתנו כמי שדואגים לביטחון הסוציאלי של התושבים, להוביל מתווה יצירתי על מנת להחזיר את העובדים חזרה לשוק העבודה. עלינו להבטיח את בטחונם התעסוקתי ולוודא כי גלגלי הכלכלה מתחילים לנוע. מדובר במשימה לאומית, שעל כל השירות הציבורי והעסקי לפעול למימושה״.

אבל מי שהתעלה על כולם מבחינת פופוליזם הוא שר האוצר ישראל כץ, שכבר בדצמבר הודיע שדמי האבטלה יימשכו גם בניגוד לחוק שחדש שנקבע בעקבות הקורונה לפיו אם אחוז האבטלה יירד מתחת ל-10% דמי האבטלה יקוצצו מעט ואם אחוז האבטלה יירד מתחת ל-7.5% ייפסקו דמי האבטלה. בימים אלה הוא ממשיך לקדם את המשך תשלום דמי האבטלה לכולם - גם לאחר חודש יוני, כאשר הוא ינסה להעביר חקיקה שתאפשר קבלה של עוד מספר חודשי אבטלה נוספים, עם זכאות להגדלה של עוד 50% מהימים שהיו זכאים להם לפני הקורונה. כך לדוגמה - אנשים שהיו זכאים למקסימום ימי האבטלה (175) יקבלו עוד 88 ימים, וזאת למרות שלמעשה חצי מהמובטלים הם צעירים עד גיל 34. אבל צריך לזכור שבסוף מדובר בכספי ציבור ומישהו יצטרך לממן את כל ההשתוללות הזו. אתם יודעים כמובן מי זה יהיה - העובדים, אלה שכן בחרו לעבוד ולהיות יצרניים. צדק? שמירה על תקציב מדינה? ניהול של תקציב המדינה? לא כשצריך להצטייר יפה בעיני בוחרים פוטנציאליים.

• בצל הירידות בשווקים: המשקיעים זרמו לקרנות הכספיות
• איך לבחור כרטיס אשראי – כל מה שצריך לדעת
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מי שהבין את הבעיה וכבר מוכן לומר אותה בגלוי הוא מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור שאומר: "עבור שיעור ניכר מדורשי העבודה, דמי האבטלה הפכו מרשת ביטחון לחסם בפני חזרה לעבודה. לשירות התעסוקה תכלית אחת – להחזיר ולשלב כמה שיותר דורשי עבודה למעגל העבודה באופן המיטבי, המשמעותי והמהיר ביותר שניתן. לשם כך, אנו נוקטים במלוא הכלים להסרת כל חסם המקשה על דורשי עבודה לשוב למעגל העבודה, אם בייעוץ והכוונה, אם בשיפור מיומנויות וכישורי עבודה ואם בשלילת הקצבה היכן שנדרש לפי חוק. לא נמהר לשלול קצבה, אך גם לא נהסס – אנחנו מפעילים שיקול דעת ומאמצים את מלוא הרגישות הנדרשת כדי להבטיח את חזרתם המיטבית של דורשי העבודה למעגל העבודה".

שירות התעסוקה שלל קצבאות מ-50 אלף איש שלא חזרו לעבוד על פי שירות התעסוקה, מאז חזרת מבחן התעסוקה באמצע ב-17 במרץ השנה, נשללו זמנית קצבאות דמי האבטלה של 50 דורשי עבודה והן נתונות כעת בהליך בירור. כדי שאדם יהיה זכאי לדמי אבטלה הוא צריך גם להיות מובטל אבל גם להיות רשום בשירות התעסוקה כדורש עבודה. הסיבה לתנאי הזה הוא שעובד לכאורה יצטרך להראות רצון אקטיבי ונכונות לחזור לעבודה ולא סתם אדם שלא מעוניין לעבוד. בשנים רגילות המבחן הזה תקף אך בשנת הקורונה הוחלט לבטל אותו וכך נוצר העיוות הגדול בשוק.   איך הם יודעים זאת?   כי בסמוך ליציאה מהסגר השלישי, בסוף פברואר, נפתחו לשכות התעסוקה לקבלת קהל בערים הירוקות ובמגבלות התו הסגול, רק דורשי עבודה מוזמנים התקבלו בלשכות. נוכח הירידה בהיקף התחלואה והפיכתן של ערים נוספות רבות לירוקות, הורחבה קבלת הקהל לעוד ועוד לשכות וב-17.3.2021 חזר שירות התעסוקה לקיים מבחן תעסוקה לדורשי העבודה. מאז, עברו את מבחן התעסוקה כ 230,000 דורשי עבודה – מתוכם כ 170,000 הם דורשי עבודה ותיקים שהוזמנו על ידי שירות התעסוקה ואילו כ-60,000 מתוכם הם נרשמים חדשים.

כאמור, מאז אמצע מרץ נשללה הזכאות לאבטלה של 50 אלף דורשי עבודה והוקפאה לטובת בירור המשך זכאות. בשירות התעסוקה מעריכים כי חלק לא מבוטל מדורשי העבודה הללו עשויים להימצא כזכאים להמשך קצבה וזו תאושר להם מחדש ואילו רבים אחרים עלולים להימצא כמי שאינם זכאים וקצבתם תישלל.

הוכחה נוספת - מספר המשרות הפנויות עלה לשיא של כל הזמנים: 130 אלף משרות פנויות מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי אומדן מספר המשרות הפנויות בישראל עומד בחודש אפריל 2021 על 130.3 אלף משרות. מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז החל להיבדק הנתון, בשנת 2009.

שיעור המשרות הפנויות בענפי האירוח והאוכל (מלונות ומסעדות) הגיע לערך גבוה וחריג ועומד על כ-18.6%, המשמעות היא שעל כל 100 מועסקים בענפים אלו ישנם יותר מ-18 משרות שמחכות לאיוש.

בחלוקה לפי מחוז ניתן לראות שבכל המחוזות מספר המשרות הפנויות חזר לרמתו טרום המשבר.  במחוז תל אביב מספר המשרות הפנויות גבוה משמעותית מרמתו טרום המשבר ועומד על 33.9 אלף משרות פנויות. באזור המרכז יש כ-25.3 אלף משרות פניות, בירושלים (כולל יו"ש) יש כ-8.1 אלף משרות. בחיפה 9 אלף, במחוז צפון 9.4 אלף, בדרום 10.8 אלף.

מה זה אומר בפועל? שאנשים יכולים לחזור לעבוד. מעסיקים משוועים לעובדים וגם ישלמו יותר כסף לעובדים הללו. מן הסתם השכר לא יזנק פתאום בעשרות אחוזים וימשיך להתקיים הכלל הבסיסי של הכלכלה לפיו ככל שלעובד יש מיומנות ייחודית גבוהה יותר שנצרכת בשוק העבודה כך השכר שלו יעלה ומנגד - ככל שמדובר במשרה שלא מצריכה מיומנות ייחודית (כמו בענפי האירוח והאוכל) כך השכר שיקבל העובד יהיה נמוך יותר. כן, יש ערך ללמידה ולהשקעה. אבל אין סיבה שהמדינה תמשיך לשלם משכורת לזמן בלתי מוגבל לאנשים שפשוט לא רוצים לעבוד.