מדוע הארנק הדיגיטלי כשל עד עכשיו ומה הפרמטרים הנדרשים להצלחתו?

בעשור האחרון ארנקים דיגיטליים כשלו בישראל לא פעם. הסיבות לכך מגוונות, וקשורות בעיקרן להגבלות רגולטוריות מצד הבנקים ומשרדי הממשלה ולהרגלים הישנים מצד הצרכן הישראלי, אשר הפכו את רעיון קיומו של הארנק הדיגיטלי לחדשני מדי או מיותר בעבור מי שהתרגל להעביר את כרטיס האשראי במסופון ולהתנהל באמצעות כסף מזומן ועם שיקים.

אז למה ההתלהבות הפתאומית מארנקים דיגיטליים? הסיבות לכך היא כי חדשנות היא שם המשחק בתקופתנו וחברות ישראליות מעוניינות לבצע מיתוג מחדש כטכנולוגיות ומתקדמות במקביל לפריסה של מכשירי ה- EMV וגם כמובן בשל הגעתם של ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ואפל עם ארנקיהם לארץ. כמו כן, ניתן אף לומר כי מדובר בהליך אבולוציוני מתבקש של חלק מאמצעי התשלום המבקשים ליצור לעצמם בידול אל מול התחרות העזה. כיוצא מכך המשק הישראלי נכנס למעין כאוס מאורגן והצרכן מוצא עצמו מבולבל מול השינויים. 

הארנק הדיגיטלי במהותו הוא מוצר שאמור להוות הרבה יותר מאמצעי תשלום ולמעשה לאפשר החזקת כספים לצורך מגוון שימושים אפשריים. לדוגמא, ניתן להשתמש בארנק, בין השאר, לצורך תשלום לעסקים, תשלומי חשבונות, העברת כסף בין אנשים, ואפילו המרת מטבעות חוץ, העברות כספים לחו"ל ועוד. עם זאת, עד שנגיע לשימוש כזה נרחב בארנק הדיגיטלי כמו באפל פיי האמריקאית המאפשרת לחבר לארנק כרטיס אשראי פיזי וחשבון בנק, הדרך עוד ארוכה.

אפליקציות כדוגמת "ביט", למשל, לא החלו את דרכן כארנק דיגיטלי, ומחוץ לישראל בדרך כלל הן לא מוגדרות ככזה אלא כאמצעי תשלום. אפליקציות אלה הוקמו כאמצעי תשלום נוח ויעיל בין אנשים פרטיים ורק לאחרונה נכנסו גם למגזר העסקי, כאמצעי תשלום לבתי עסק במישור הפיזי והוירטואלי. כידוע השימוש בהן דורש חשבון בנק או כרטיס אשראי, ואם אין לצרכן כזה בנמצא הן פשוט לא ברות שימוש בעבורו.

אמצעים דיגיטליים דוגמת "ביט", pepper ועוד המון אפליקציות תשלום דומות שמקימים לעצמם חברות אשראי, בנקים וחברות קמעונאיות, מתקדמות ככל שיהיו, מהוות רק אמצעי תשלום דיגיטלי אשר מייתר אמנם את הצורך להוציא מהארנק את כרטיס הפלסטיק, אך לא מהווה פתרון חלופי לארנק ממשי. לכן הגדרתם כארנק לכל דבר אינה מדויקת ומבלבלת את הצרכנים. אגב, בשונה מהן, דווקא אפליקציית "פייבוקס" של דיסקונט מאפשרת לשמור אצלה כספים. 

כמו כן, חשוב להבין את המחיר שכולנו עלולים לשלם: סליקה באמצעות אפל פיי למשל מחייבת את חברות האשראי הישראליות להעביר חלק מעמלת הסליקה שלהן לקונגלומרט (קבוצת חברות בבעלות אחת ובניהול מרכזי משותף) האמריקאי אשר מצדו אינו משלם עדיין מס בישראל. כמו כן, לא צריך לדעת הרבה בכלכלה כדי להבין שעמלה זו תתגלגל לבתי העסק ומשם לאותם צרכנים שוחרי הטכנולוגיה ולמעשה, ייתכן בכך שהמשק יפסיד פעמיים.

למעשה, הצלחתו של ארנק דיגיטלי טמונה במספר פרמטרים עיקריים: הפרמטר הראשון הוא יצירת ערך אמיתי לצרכן, תשלום באמצעות מכשיר הסלולר עשוי להיות נוח, אבל האם הוא באמת יוצר עבור הצרכן ערך מוסף, מעבר לחדשנות הטכנולוגית שכבודה במקומה מונח? לחברות שאינן אפל או גוגל כדאי לוודא היטב כי הן יוצרות לקהל לקוחותיהן ערך מוסף מוחשי בעבור השימוש בארנק הדיגיטלי שלהן. לדוגמא: ארנק של רשת קמעונאית יציע הטבות ייחודיות ברכישות ברשת או הטענת שוברי מתנה לארנק וכו'.

הפרמטר השני הוא טירגוט קהל הלקוחות הרלוונטי: טעות שחזרה על עצמה בעבר בארנקים דיגיטליים הייתה שהם פנו לכלל האוכלוסייה במקום למקד את שירותיהם לאותו קהל ספציפי. ארנקים דיגיטליים שנכשלו בעבר הציעו אפשרויות שימוש רבות אך כאלה ללא קשר לוגי כגון רחיצת רכב לצד תשלום במספר מוגבל של מסעדות ובתי עסק ללא מכנה משותף. כלומר, יש לאפיין את קהל הצרכנים הייעודי של הארנק ולהתאימו לצרכיו הבלעדיים. 

הפרמטר השלישי הוא הנגשת הארנק הדיגיטלי: הארנק אמור להיות מונגש גם לאוכלוסיות שאין בבעלותן חשבון בנק או כרטיס אשראי כמו בני נוער, מהגרי עבודה, סטודנטים זרים וקשישים. כלומר, הארנק נדרש להוות לעיתים תחליף לצורך בחשבון בנק פעיל, רצוי כזה שמוצמד אליו גם כרטיס אשראי, וכך כל מי שחפץ בכך יכול להשתמש בו, ללא תלות מוקדמת בחשבון בנק, כדוגמת כרטיסים נטענים הקיימים כיום בשוק הישראלי ואותם מספקות מגוון חברות פיננסיות.
 
פרמטר זה מתקשר למושג מענף הפינטק- The last mile: ארנק צריך להכיל כסף ולכן אם הצרכן נדרש לבצע אליו העברה של כסף מחשבון הבנק שלו או מחיוב כרטיס האשראי אזי שהאטרקטיביות של הארנק הדיגיטלי מוטלת בספק  הן בשל עמלת הסליקה והן בשל שיקול הלקוח האם לשלם לבית העסק באופן ישיר או לשלם דרך הארנק.  ארנק דיגיטלי אמור לקצר את תהליכי התשלום ולבוא לקראת המשתמש ככל הניתן, לחסוך לו זמן וכסף יקרים, ולהוות תחליף אטרקטיבי ויעיל לארנק המסורתי. יותר מזה, ארנק נדרש להיות היברידי, בעל יכולת הטענה ומשיכה גם במזומן, ובהתאם לאוכלוסיית המשתמשים בו גם בעל יכולת  קבלת  שכר עבודה ותשלומי פנסיה וביטוח לאומי.

לסיכום, מהפכת אמצעי התשלום הדיגיטליים כבר כאן. תשלומים ישירים בטלפון או באמצעות אפליקציה יהיו בקרוב מאוד בשימוש יומיומי אצל חלק נכבד מאיתנו . לצידם ינסו שוב את מזלם ארנקים דיגיטליים עצמאיים או כאבולוציה של אמצעי תשלום, ואלו יכולים הפעם, בכפוף ליצירתיות וחדשנות, להפוך לסיפור הצלחה.

הכותב הינו ערן סרוק, יועץ לחברות פינטק ודירקטור בחברת ג'י.אם .טי טק אנוביישן המפיצה את ארנק myGMT.