מוכח: המשקיעים האקטיביים עושים יותר טעויות מהמשקיעים הפאסיביים

פעם אחר פעם המשקיעים בשוק עושים את אותה הטעות: מוכרים בפאניקה בנפילות, ואז ממתינים לראות ש"המצב יתבהר" וחוזרים לקנות רק אחרי העליות הגדולות.

עכשיו הדברים הללו מקבלים משנה תוקף במחקר של בנק ישראל ולמעשה נראה כי המשקיעים בקרנות האקטיביות עושים יותר טעויות בהשקעות שלהם מאשר בקרנות הפאסיביות. על פי המחקר, המשקיעים בקרנות הנאמנות האקטיביות פדו יותר כספים מאשר המשקיעים בקרנות הפאסיביות, ואילו עיקר הגיוסים אחרי הקורונה התרחש דווקא בקרנות הפאסיביות. 

על פי הבנק, הממצא נכון גם לקרנות המשקיעות בישראל, וגם לקרנות המשקיעות בחו"ל: "הדבר עשוי להעיד על אופי ההשקעה הפאסיבית עצמה, שבהגדרה אינה מנסה 'להכות את השוק' אלא להשיג את תשואת 'תיק השוק'. כאשר בוחנים את התנודתיות של הגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות המשקיעות בישראל לאורך התקופה, רואים שסטיית התקן בקרנות האקטיביות גדולה כמעט פי שניים מאשר בקרנות הפאסיביות: 25% לעומת 13%".

העלייה בגיוסים בקרנות הפאסיביות מתרחש על רקע השינוי מתעודות סל לקרנות סל
בשנת 2018 בוטלו תעודות הסל ונכנסו לשימוש קרנות הסל. ההבדל הוא לא רק במינוח אלא קיפל משהו הרבה יותר משמעותי: תעודות הסל לא קנו בפועל את המניות אלא רק התחייבות של מנפיק תעודת הסל לשלם תשואה צמודה למדד שהתעודה מחקה. כלומר, היה סיכון שאם החברה תקרוס - המשקיע יאבד את הכסף שהשקיע דרך התעודה. קרן סל, שהיא קנייה בפועל של המניות, השוותה את המצב בארץ לקרנות ה-ETF בחו"ל, כך שהמשקיעים הישראלים קיבלו יותר ודאות בקשר להשקעה שלהם.

אחת התוצאות - המבורכות - של המהלך היא עליית קרנה של ההשקעה הפאסיבית בישראל בשנים האחרונות, באמצעות השקעה בקרנות מחקות מדדים. אגב, לא מדובר במגמה ישראלית בלבד - בכל העולם ההשקעה בקרנות פאסיביות נמצאת בעלייה, כשבארה"ב הקרנות המחקות מהוות 50% משוק הקרנות.

מומחים לשוק ההון טוענים במשך שנים כי אי אפשר למעשה "להכות את המדדים" לאורך זמן ולכן הדרך הנכונה למשקיע הפשוט היא לקנות את המדדים - ולהמתין הרבה שנים.

אחד הקולות הבולטים בהקשר הזה הוא המיליארד האגדי וורן באפט, שהרוויח 100 מיליארד דולר בשוק ההון ואף ניצח בהתערבות מול קרנות הגידור, כאשר בסוף 2007 הוא שם כסף על מדד ה-S&P500, ובמקביל הם ניהלו את אותו סכום כסף באופן אקטיבי. אחרי 10 שנים, סוף תקופת ההתערבות - הוא ניצח אותם והוכיח שוב את התזה הזו.

לשיטתו של באפט, צריך לשים את הכסף על המדד הרחב ביותר האפשרי, בדמי הניהול הנמוכים ביותר האפשריים - ולהמתין עשרות שנים. לדבריו: "תקופת ההשקעה המועדפת עלינו ביותר היא לנצח".

האם קניית מדדים מגדילה את סיכון השוק? לפי האקדמיה כן. בארץ - בינתיים לא
בבנק ישראל בדקו מה ההשפעה של כך על הסיכון של השוק (הסיכון המערכתי). בספרות המחקרית נהוג לומר שאם רוב הציבור ישקיע במדדים ולא במניות ספציפיות אזי הסיכון במדדים יעלה. ב-2012 נטען כי העלייה בהשקעות הפאסיבית בארה"ב הביאה לגידול בתנודתיות של המדדים, והתכנסות של תשואות נכסי הבסיס - זה כמובן אפקט שלילי למי שמעוניין בפיזור השקעותיו.

בכל מקרה, על פי בנק ישראל, העלייה בהשקעה בקרנות פאסיביות בישראל מנתח שוק של 36% לנתח שוק של 44%, לא גרמה לזעזועים ולעלייה בסיכון, והנפילות של הקורונה כמובן לא קשורות לכך - אלא לקורונה.

בשנה האחרונה ניתן לראות מגמה של פתיחת קרנות פאסיביות חדשות - כדי לענות על הביקוש של המשקיעים. עם זאת, על פי בנק ישראל, ניתן לראות כי הישראלים משקיעים בחו"ל בקרנות פאסיביות - ואילו בארץ ההשקעה היא בעיקרה באמצעות קרנות אקטיביות. על פי הבנק, ייתכן שההבדל נובע מ"אמונה של המשקיעים ביתרון היחסי של מנהלי הקרנות בבחירת השקעות מקומיות".

בנוסף, הבנק מצא גם כי בעוד הגידול בשווי הקרנות האקטיביות בישראל כמעט לא השתנה בשנתיים האחרונות - הרי ששווי הקרנות הפאסיביות המשקיעות בחו"ל עלה ב-28%, ואלה הפאסיביות המשקיעות בארץ גדלו ב-49%.

הישראלים משקיעים בחו"ל במניות - ובארץ? באג"ח
בנוסף, ניתן לראות כי הישראלים משקיעים בחו"ל בעיקר באמצעות מניות, ובארץ בעיקר באמצעות שוק האג"ח. על פי בנק ישראל, 97% מההשקעות בקרנות חו"ל מושקע במניות, כאשר בארץ החלוקה היא 50% במניות ו-50% באג"ח. כאשר מסתכלים על השוק הפאסיבי רוב ההשקעות בארץ הן בשוק האג"ח ורק מיעוטן הוא נמצא בשוק המניות.

ניתן לראות כי עיקר התנודתיות בתקופת משבר הקורונה הייתה בקרנות המתמחות באג"ח בישראל.

עם זאת, מזהירים בבנק ישראל כי ככל שהיקף ההשקעות הפאסיביות יעלה, ייתכן כי מה שמוכר בספרות הבינלאומית יגיע גם לישראל - והסיכון עלול להתגבר, כאשר היכולת לפזר את הסיכון עשויה לרדת.