מחקר שנערך בבנק ישראל בחן את ההשפעה של הגידול במידע העומד לרשות המלווים כתוצאה מהקמת מאגר האשראי, והסביר כמה קשרי הבנק עם לקוחותיו, בפרט על תמחור אשראי צרכני, הם חשובים.

על פי הממצאים, לפני הקמת המאגר, לקוחות אשר ניהלו חשבון עו"ש בבנק בודד (לקוחות בלעדיים) שילמו כ-0.4% יותר על אשראי צרכני לעומת לקוחות אשר ניהלו מספר חשבונות עו"ש בבנקים שונים. לאחר הקמת מאגר נתוני אשראי פער זה בריביות הצטמצם באופן משמעותי.

נמצא גם ש"פרמיית-לקוח-שבוי", שאותה שילמו לקוחות שנוטלים אשראי מבנק שבו הם מנהלים את חשבון העו"ש היחידי שלהם, הצטמצמה בכשליש מ-0.37 בתקופה שלפני הקמת המאגר לכ-0.24 בתקופה שלאחר הקמת המאגר.

ממצאים אלה מהווים אינדיקציה ראשונית לכך ששיתוף נתונים דרך מאגר האשראי פועל לצמצום הפערים במחיר האשראי דרך הקטנת בעיית הלקוח השבוי. זהו שימוש מחקרי ראשון במאגר האשראי.

• הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
• בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחקר ראשון המבוסס על נתוני מאגר האשראי, בוחן את ההשפעה של הקמת מאגר האשראי על קשרי הבנק עם לקוחותיו ובפרט על מחירי האשראי. נמצא כי לאחר הקמת המאגר חלה ירידה בריביות על הלוואות צרכניות ללקוחות שניהלו חשבון עו"ש בבנק אחד ("לקוח שבוי") ביחס לקוחות המנהלים מספר חשבונות עו"ש בבנקים שונים (לקוחות שאינם שבויים). ממצאים אלו מהווים אינדיקציה ראשונית לכך ששיתוף נתונים דרך מאגר האשראי פועל לצמצום הפערים במחיר האשראי דרך הקטנת התלות של לקוחות בבנק בו הם מנהלים את חשבון העו"ש (בעיית הלקוח השבוי).

כזכור, באפריל 2019 עלתה לאוויר מערכת נתוני אשראי שהוקמה על ידי בנק ישראל מתוקף חוק נתוני אשראי. המערכת הזאת אוספת נתונים לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות אלה.

זה נועד לפתוח עת התחרות בתחום האשראי ולסייע לצמצום פערי המידע. נתוני האשראי מאפשרים להפיק דוח אשראי אישי שעל בסיסו ניתן לחשב דירוג אשראי עבור כל לקוח ולהעריך את ההסתברות שאותו לקוח יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.

• הזהב בדרך לשיאים חדשים? בגולדמן זאקס רואים תרחיש של 5,000 דולר לאונקיה
• רכישת דירה - לא רק מחיר; כל הגורמים שיש לבחון לפני עסקה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים

לאחר הקמת המערכת, ובפרט קבלת דירוג אשראי, גם נותן אשראי שלא היה בקשר עם לקוח מסוים יכול לקבל עליו מידע (בהסכמתו) וכך להתחרות עליו באופן טוב יותר. דירוג אשראי גבוה משקף סיכון אשראי נמוך עבור נותן האשראי ולכן יאפשר ללקוח לקבל תנאים יחסית טובים וריביות נמוכות יותר.

כדי להתמודד עם בעיית המידע הא-סימטרי, אוספים מעמידי האשראי מידע על נוטלי האשראי. מאגרי נתונים, כדוגמת מאגר נתוני אשראי, הם דרך אחרת להתמודד עם בעיית המידע הא-סימטרי.

במחקר נמצא שפרמיית-לקוח-שבוי שאותה שילמו לקוחות שנוטלים אשראי מבנק שבו הם מנהלים את חשבון העו"ש היחידי שלהם, הצטמצמה בכ-1/3 מ-0.37 בתקופה שלפני הקמת המאגר (אוגוסט 2018 עד מרץ 2019) לכ-0.24 בתקופה שלאחר הקמת המאגר (אפריל 2019 עד פברואר 2020).

האיור כאן למטה מציג את תוצאות האמידה של פרמיית-לקוח-שבוי על פני זמן.  על הציר האופקי מוצגת פרמיית הלקוח השבוי ורווח בר סמך ברמת ביטחון 95% של פרמיה זאת (בהתאם לתוצאת האמידה הראשית במחקר). על הציר האופקי מוצגים התאריכים אליהם מתייחס חישוב הפרמיה. כך נראית השפעה של בלעדיות לאורך זמן:

הקו האדום האנכי מפריד בין התקופה שלפני הקמת המאגר (לפני אפריל 2019) לבין התקופה שלאחריו (אחרי אפריל 2019). הקו האדום המקווקו האופקי מציין את גובה הפרמיה הממוצעת על כל התקופה שלפני הקמת המאגר. ניתן לראות שטרם הקמת המאגר לא הייתה מגמת ירידה ברורה בפרמיית-לקוח-שבוי והיא החלה לרדת לאחר הקמת המאגר והתייצבה על שיעור של כ-0.2 בתוך מספר חודשים לאחר הקמתו.