האינפלציה בארץ עדיין לא יורדת אבל זה בדרך - ירידה של 9% ברכישת מוצרי אופנה, חשמל ותיירות ובתי מלון

הנזק הגדול של האינפלציה הוא שהמחירים מתייקרים. כולנו מרגישים את זה בקניות השבועיות במכולת, מרגישים את זה בעלייה במחירי השכירות, מחירי הדלק היו עולים גם הם אבל המדינה מסבסדת אותם בכבדות ומחזיקה אותם נמוכים יותר. במקביל, כולנו שומעים על עוד ועוד יצרניות ויבואניות שמעלות את המחירים (ברור שזה מה שהם עושות, זה תירוץ קבוע אצלן). כדי לעצור את כל הסחרור הזה בנק ישראל מעלה את הריבית במשק. הוא צודק. אין לו ברירה אחרת. אתם לא רוצים שהמחירים יזנקו - כי אז נצטרך לשלם הרבה יותר כסף כדי לקנות את אותו מוצר שאתמול עלה פחות. 

אבל הקבלנים וגורמים אינטרסנטיים נוספים משדרים לחץ ובעיקר תוקפים את בנק ישראל בצורה לא הגונה. הם טוענים שבנק ישראל סתם מעלה את הריבית ושהקונספציה שלו נכשלה. הם טוענים שזה לא עוצר את האינפלציה. אבל הם אינטרסנטיים. להם קשה יותר והם רוצים חיים קלים יותר. עלויות המימון שלהם התייקרו, הם משלמים יותר כסף על ההלוואות שהם לקחו והם רוצים להפיל את זה בחזרה עליכם. הם רוצים שמחירי הדיור ימשיכו לעלות ושאתם תשלמו את המחיר. אז הם כמובן לא יגידו את זה. הם יגידו שהם רוצים לעזור לציבור, רק שזה פשוט ניסיון לעבוד עליכם. אל תקנו את זה.

את הפאניקה הגדולה בענף הנדל"ן והדיס-אינפורמציה אפשר לשמוע בדברים האלה של ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים, כשמבחינתו הריבית היא 'גלולת רעל': "אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת, מכל הזויות והבחינות. מצד אחד הריבית מזנקת אני קורא לה גלולות רעל של ענף הבנייה ובנק ישראל ממשיך לעלות את הריבית. העלאת הריבית פוגעת בענף הנדלן ובכלכלה הישראלית גם מצד הביקושים, היא מושיבה את הדיירים על הגדר, וגד מצד היזמים והקבלנים שעוצרים ביצוע פרויקטים. זה בא לידי ביטוי בירידה של למעלה מ-  40% בהתחלות הבנייה מקצב של 75 אלף בתחילת שנה ירדנו לקצב 50 אלף. הגיע הזמן שבנק ישראל יתעשת האינפלציה היא כלל עולמית. הריבית לא מורידה אינפלציה. ראינו השבוע- מחירי חלב ומוצרי חלב עולים, דלק עולה הכל עולה בלי קשר לאינפלציה. כי עליות ייצור עולות. צריך שיהיה שינוי בחשיבה כי בנק ישראל מחריב את ענף הבנייה".

האמת היא שבינתיים בנק ישראל בהחלט יכול לרשום לעצמו הצלחה, חלקית לפחות. האינפלציה בישראל נבלמה ברמה של 5.4% ובינתיים היא יורדת קצת ל-5%. בנק ישראל הצליח לעצור את הזינוק באינפלציה הרבה יותר מהר מאשר בעולם. בארה"ב היא הגיעה ל-9.1% לפני שנה לפני שהחלה לרדת ורק עכשיו היא הגיעה ל-4.9%, דומה לישראל. באירופה המצב קשה יותר. האינפלציה עדיין 8% ובשיא היא הגיעה לכמעט 11%. זה אומר שכל מוצר שעלה 100 יורו בשנה שעברה עולה להם היום יותר מ-110 יורו. סתם בגלל האינפלציה. הכסף שלהם נשחק פי 2 מאשר בישראל. זו מכה.

אז נכון, האינפלציה בישראל עדיין לא יורדת. היא עדיין ברמות של 5%, וסביר להניח שזה יימשך גם בנתונים שיתפרסמו ביום שני הקרוב, ב-15 במאי. לא צפויה נפילה דרמטית עדיין באינפלציה. אבל זה ממש לא אומר שבנק ישראל נכשל. זה אומר שלאינפלציה לוקח זמן לרדת. בארה"ב זה עובד, האינפלציה יורדת, באירופה זה עובד אם כי לאט יותר. בארץ האינפלציה כבר כן נבלמה ולא מטפסת לאזורים של 9% כמו בעולם. אז מה? האם עדיף לא לעשות כלום ולתת לאינפלציה להשתולל (מה שפוגע בכל הציבור בישראל, כל שבוע בקניות בסופרמרקט) רק כדי שהקבלנים יוכלו להמשיך להתפרע ולקחת איזה מחיר שהם רוצים על הדירות שהם מוכרים?

מעבר לכך, בנק ישראל ממש לא יכול להשאיר את הריבית בישראל אפסית כשבעולם היא 5% - אם הוא היה משאיר אותה נמוכה ובפער גדול מהעולם אז התוצאה הייתה בריחת כספים של משקיעים זרים מישראל. פשוט הייתם רואים את כל ההשקעות הזרות בישראל מתאדות ומחפשות מקומות אחרים. למה? כי אם הריבית פה אפס ובעולם מקבלים 5%, למה לשים פה את הכסף? 

אז ברור ונכון שלא הכל תלוי בבנק ישראל. האינפלציה היא בהחלט בעיה עולמית. מדינת ישראל לא משפיעה על העולם אלא מושפעת ממנו והתוצאה שתהיה כאן היא במידה רבה תוצאה של מה שיקרה בעולם. אנחנו מאוד מאוד קטנים ברמה העולמית ועדיין בנק ישראל חייב להעלות את הריבית כדי לפעול בתחום האחריות שלו - יציבות המחירים של מדינת ישראל. 

הנתונים מראים שהציבור מתחיל לעצור הוצאות חריגות

ואפשר לראות עוד נתונים שמראים שהציבור מפנים את ההתייקרות ומתחיל לצמצם הוצאות פחות נחוצות - זו כמובן בדיוק המטרה של בנק ישראל, לצנן את המשק. ככה מורידים אינפלציה. על פי נתוני הפניקס גמא, שנותנת פתרונות אשראי לעסקים, בשבוע שעבר נרשמה ירידה בצריכה ברכישות בכרטיסי אשראי, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה.

על פי הנתונים, שנאספו בשבוע שאחרי יום העצמאות  (30 באפריל עד 6 במאי 2022), הירידות העיקריות הורגשו בענף החשמל והאלקטרוניקה, בענף האופנה ובענף התיירות ובתי המלון:

כך, בתחום אופנה והנעלה נרשמה ירידה של כ-9% במחזורי הקניות (כמה אנשים באו לקנות), ובנוסף הקנייה הממוצעת (סכום הכסף שהוציאו הקונים) ירדה ב-4%. גם בתחום החשמל ואלקטרוניקה נרשמה ירידה של 5%, אם כי הקנייה המוצעת עלתה ב–8%. זה הגיוני - המוצרים מתייקרים וכאן מדובר על קניית מוצרים בודדים בדרך כלל. בתחום התיירות והנסיעות נרשמה ירידה של כ-10%, כאשר גם אלה שקנו השתדלו לצמצם הוצאות והיקף הקנייה הממוצעת ירד ב-5%. גם בבתי המלון נרשמה ירידה של 9%.

גם בענפים שבהם נרשמה עלייה בקנייה, הציבור ניסה להוציא פחות. כך בענף המחשבים נרשמה עליה של 16%, אבל הקניה הממוצעת ירדה ב-13%. מנגד, בענף הקוסמטיקה נרשמה עליה של 5%, כאשר הקניה הממוצעת עלתה גם היא בכ-5%.

הנתונים הללו מצטרפים למדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים וחברת KANTAR שרשם ירידה של 1.4 נקודות בחודש אפריל. זאת, בעיקר "כתוצאה מירידה באמון משקי הבית לגבי מצבם השוטף". המדד למעשה מדשדש בשנה האחרונה, ולדברי בנק הפועלים: "בחודשים האחרונים התחזקו העדויות המצביעות על התמתנות בצריכה הפרטית בישראל. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בנתוני הפידיון ברשתות השיווק ובמכירות בכרטיסי אשראי. כצפוי, הביקוש לצריכה פרטית מושפע מאד מהעלייה בריבית והשחיקה בשכר הריאלי בעקבות אינפלציה גבוהה מתוספות השכר".

אריאל גנוט מנכ"ל הפניקס גמא מוסיף: "התקופה של אחרי יום העצמאות מביאה איתה השנה ירידות במספר ענפים מרכזיים בשוק, עם זאת, במספר ענפים מצומצם ראינו צמיחה וגידול. עושה רושם שהציבור בישראל מעדיף להדק חגורה ולהמתין עם ההוצאות הכספיות. נוכח המצב כנראה שבקרוב הרשתות יצאו עם מבצעים והנחות על מנת להגביר את הצריכה".

מדד אמון הצרכנים מדשדש