לא תאמינו: בממוצע יש לכם 2.2 מיליון שקל. איך זה יכול להיות?

נכון לאמצע השנה, יש לכל הציבור הישראלי 5 טריליון שקל (5,000 מיליארד), מדובר בעליה של 2.7% (כ-133 מיליארד שקל) בעקבות עליה של 8% בחו"ל ו-7% בארץ. המוסדיים מנהלים כחצי מהכסף הזה, 2.42 טריליון שקל (עליה של 4% ברבעון השני, או 94 מיליארד שקל). המוסדיים גם הגדילו חשיפה למט"ח בחו"ל ב-1.1%, כך שזו עומדת על כ-20%.

יש בישראל כ-2.25 מיליון משפחות (כולל משפחות חד הוריות) ולכן חישוב גס מאוד יביא את המסקנה הבאה: יש לכם כ-2.2 מיליון שקל. נשמע הרבה מאוד כמובן, אבל בעצם איך זה יכול להיות? אז שוב - זה חישוב גס מאוד. יש הרבה מאוד משפחות עם פחות מזה, בוודאי חד הוריות. 

יש כמה תשובות אפשריות שיוצרות ביחד את הפאזל: מדובר בממוצע. הוא 'רגיש' מאוד לקצוות. יש בישראל אנשים עם מאות מיליוני שקלים (אנשי הייטק שעשו אקזיטים,  זמרים מוכרים, טייקוני נדל"ן, מנהלי חברות גדולות שמרוויחים מיליוני שקלים בשנה). כל אלה 'מושכים' את הממוצע כלפי מעלה.

מעבר לכך, היקף הנכסים של הציבור בישראל כולל גם את הפנסיה של האנשים, אז כשאתם מסתכלים על הנתון אתם צריכים להסתכל לא רק על חשבון הבנק אלא גם על החסכונות שלכם - פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל ועוד, כשמנגד - יש משכנתאות והלוואות. היקף המשכנתאות בישראל נאמד בחצי טריליון שקל. 

כמה הציבור בישראל שונא סיכון? מאוד

על פי נתוני בנק ישראל, כ-40% מכל הכסף של הציבור בישראל נמצא באפיקים שנותנים תשואה נמוכה, אם בכלל. 1.98 טריליון שקל נמצאים במזומן ופיקדונות. הכסף במזומן לא נותן ריבית בכלל (בסדר, הבנקים נותנים 2% על יתרה של עד 10 אלף שקל בעו"ש, שזה בפועל עד 500 שקל בשנה - סכומים מגוחכים), וגם בפיקדונות בבנקים ובקרנות הכספיות הריבית הריאלית אפסית (ריבית פחות אינפלציה) - למדריך למשקיע הסולידי לחצו כאן. 

באג"ח הממשלתיות יש 13% מהכסף (911 מיליארד שקל), גם זה אפיק סולידי כך שלמעשה 53% מהכסף של הציבור נמצא באפיקים עם תשואה נמוכה יחסית. אבל - בשנה האחרונה הריביות בעולם עלו ולכן כבר אפשר למצוא גם תשואה של 5-6% באפיקים הללו. בהנחה שהריבית תרד בהמשך ולכן יהיו גם רווחי הון - זה יותר מעניין.

שאר הכסף נמצא באפיקים יותר מסוכנים, כלומר שיש בהם יותר תנודתיות, אבל הצד השני הוא שיש שם גם סיכוי לייצר רווחים. מאחר שאנשים צריכים להשקיע ולחסוך לטווח הארוך, כנראה שרוב האנשים משאירים יותר מדי כסף בחסכונות שנותנים תשואה נמוכה, למרות שהם צריכים היו להסיט את הכסף לאפיקים יותר מסוכנים.

בפועל, רק כ-20% מכל הכסף של הציבור בישראל מנוהל במניות. במניות בארץ נמצא כ-13% מהכסף של הציבור. היקף ההשקעות בחו"ל הוא 16% מהכסף ומאחר שפחות מחצי ממנו נמצא במניות - המשמעות היא שבפועל רק כ-20% מהכסף של הציבור נמצא במניות, בארץ או בחו"ל.

מאחר שבמשך רוב השנים השווקים עולים, המשמעות של אי השקעה, או השקעת חסר, במניות, היא בעצם הפסד אלטרנטיבי של כסף (מה הייתם יכולים לקבל אילו הייתם משקיעים שם). נכון, מניות זה מפחיד, זה מסוכן, אפשר להפסיד כסף. אבל מה האפשרות השניה? שהכסף יעלה אבק בעו"ש ויאבד מערכו בגלל האינפלציה. על פי הסטטיסטיקות, מי שחוסך ליותר מ-20 שנה במניות כנראה לא יפסיד כסף. רק שצריך לזכור - בדרך יכולות להיות גם נפילות של 30% ואפילו 50% בבורסה. כלומר, צריך עצבים של ברזל, וגם לקוות שהסטטיסטיקה שעבדה עד היום לאורך ההיסטוריה, גם תמשיך לעבוד בעתיד.

הנה הטבלה המלאה ע"פ בנק ישראל:

חלוקת הנכסים של הציבור בישראל, לפי אפיקי השקעה. מקור: בנק ישראל

עוד בנתוני בנק ישראל: הסכום במניות בארץ עלתה ב-44 מיליארד שקל, עליה של 7%, בעקבות העליות בבורסה, הסכום באג"ח של החברות שנסחרות עלתה ב-11 מיליארד שקל ואלה הגיעו ל-380 מיליארד שקל.

והנה עוד טבלה שמראה עד כמה הציבור בישראל בורח מסיכון: על פי הטבלה, למרות עליית הריבית המשמעותית היקף הכסף במזומן ופיקדונות לא קטן, כלומר אנשים לא העבירו כסף למסלולים עם יחס סיכון-סיכוי גבוה יותר. 

אז כן, הציבור כן הזיז קצת כספים אבל זה מתבטל, זה לא באמת עובר בין מסלולים בצורה משמעותית. הרי כיום גם המסלולים של הפיקדון מניבים תשואה של 4%. אז יש תנועה מסוימת של כסף אבל זה לא מספיק משמעותי. בתמונת המאקרו הגדולה - בפועל אין ירידה בהיקף הנכסים בפיקדונות ומזומן, כלומר בפועל רוב התנועה היא בתוך האפיקים עצמם. לא מעבר. הציבור לא הגדיל משמעותית את ההשקעה באפיקים שמניבים (בתוחלת) יותר תשואה.

היקף הכסף בכל אפיק, לפי שנים. מקור: בנק ישראל