מרגישים בכיס את עליות המחירים; זוכרים את ההבטחות על כך שהמחירים ירדו? במשרד הכלכלה טוענים - לא הבטחנו

העלאות המחירים בזמן המלחמה שלא מפסיקות, והפכו לכדור שלג, גרמו היום לחברי ועדת הכספים לערוך סוף סוף דיון בנושא.

כזכור בתחילת החודש יבואנית המזון והטואלטיקה חברת שסטוביץ הודיעה כי היא מתכונת להעלות את המחירים של חלק מהמוצרים שלה בהיקף של עד 15%. זאת לאחר שבחודש מאי האחרון כבר העלתה את מחיריהם של מגוון מוצרים ב-15%. שסטוביץ היא אחת מהיבואניות הגדולות בישראל, והיא הלכה בעקבותיה של חברת דיפלומט, שבעקבות המלחמה השהתה את כוונתה להעלות מחירים אבל לאחרונה החליטה להעלות ובעליות דו ספרתיות. בשבוע שעבר החליטה חברת שטראוס ללכת בעקבותיהן והעלתה מחירים. כאשר, חלק מהמוצרים יתייקרו ב-25%. כאשר בין המוצרים שמחיריהם יעלו בתחילת החודש הבא, מוצרי הממתקים, המלוחים, החומוס, שמן זית יד מרדכי, שוקולית ועוד.

גם חברת ויסוצקי שהיא מונופול בתחום התה, החליטה בשבוע שעבר על העלאת מחירים של 8%. היבואניות וחברות המזון לא מפסיקות להעלות מחירים ולצפצץ על הצרכן הישראלי למרות המלחמה ולמרות התקופה הקשה. 

גם סוגת, הודיעה כי תעלה את המחירים בין 11%-40%, וגם החברות יכין ובית השיטה הצטרפו לחגיגה והודיעו על העלאות מחירים של  15%.

  קניות בסופר. צילום דודי מוסקוביץ​

 

לא הבטחנו שהמחירים יירדו

חברי הכנסת בוועדת הכספים קראו היום לעצור את גל ההתייקרויות נוכח עליית המחירים במשק וזאת על ידי חקיקה שתאסור עליית מחירים בעת חירום. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני אמר היום כי "המציאות היא שבתקופת לחימה, החברות האלה שחלקן מונופול מעלות מחירים, ויש לעשות פעולה". 

גפני פתח את הדיון בשאלה "למה לאחר המדיניות הזו שמורידים מכסים ואומרים שהמחירים ירדו המחירים עדיין עולים? למה כל החברות הגדולות מעלות מחירים?"

מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיות ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה ענתה כי  "משרד הכלכלה לא אומר שהמחירים ירדו. יש פער גדול בין מדינת ישראל למדינות הOECD של כ-20-30% פער ארוך שנים שאנו מכירים לרעת ישראל ולכן משרד הכלכלה מבצע פעולות. בין 2020-2023 העלייה במחירי המזון במדינות ה-OECD עמדה על 35% ואצלנו הייתה 15%, עדיין אבסולוטית יקר פה יותר. המשרד חושב וסבור שאכן יש להילחם בצורה מקיפה באותו יוקר מחיה, ולכן אנו נמצאי במספר מהלכים מאד משמעותיים שבראשם קידום החקיקה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", העברנו בשבוע שעבר בקריאה שניה ושלישית את התיקון לפקודת הייבוא והייצור". 

פינק הוסיפה כי "משרד הכלכלה ביחד עם יחידות הסמך חוקקו 100 מיליון שקל עיצומים ביישום חסימת יבוא מקביל. יש מאמץ שלנו למנוע את הנושא של מחיר לא הוגן בחירום. אנו מבצעים ניתור מחירים גבוה ושיטתי, מניתי את הרשימה כדי שלא יחשבו שמשרד הכלכלה מזלזל במצב, נהפוך הוא. הנתונים מראים כי מתחילת המלחמה הייתה עליה של כ-3% על פני 3,000 מוצרים, שכאשר משווים אותו לאשתקד, ליציאה מהחגים בשנה שעברה, יש פער של נקודת אחוז אחת שאפשר להסביר אותה ע"י היבטים לוגיסטיים של המלחמה".
 

למה לא מחוקקים חוק נגד העלאות מחיר?

אייל שפירא, מרשות התחרות אמר כי  "הרשות משקיעה המון משאבים בשנתיים האחרונות בתחום המזון. הכשלים בשוק המזון דורשים מאמץ ממשלתי משותף. מה שמקדם תחרות בכל שוק זה הסרת חסמים, צמצומי רגולציה, בסוף הורדת המחירים המשמעותית ביותר מגיעה כאשר מגיע מתחרה חדש לשוק ומותגים חדשים וכך אנו מקבלים ירידות מחירים. אנו עושים מחקר במטרה להביא את הממשלה לפתור את הבעיות שהן הגורם לעליית המחירים. יצאו דרישות נתונים להמון תחומים בשוק המזון. התיקון שהוצע היה תיקון לחוק הגנת הצרכן, הרשות הייתה מעורבת בו ולנו לא הייתה התנגדות לקדם אותו". 

 גפני אמר כי "המציאות היא שאנו נמצאים בתקופת לחימה, החברות האלה שחלקם מונופול מעלות מחירים, מה אתם עושים או מה דעתכם על ההצעה שהייתה כאן על לעשות חקיקה שבזמן לחימה לא מעלים מחירים. מישהו הכין הצעת חוק בעניין הזה?"

בתיה גוטל, מהרשות להגנת הצרכן השיבה כי "הצעת החוק שניסו לקדם בתחילת המלחמה הייתה לאסור נושא שמעלה מחיר באופן חריג, מופרז ולא הוגן תוך ניצול ביקושים בתקופת המלחמה". 

לינור דויטש, לובי 99 אמרה "מראים לנו נייר מגמתי שלא שייך למציאות, אין עילה לעלות את המחירים ויודעים שאי אפשר לצאת למלחמה ציבורית כשאנחנו עסוקים ב"הותר לפרסום", יש פה מונופולים שמחזיקים את השוק בביצים".

ח"כ יצחק פינדרוס טען כי  "מדברים על יוקר המחיה ולא קורה כלום, צריך להקים פורום יחד עם האופוזיציה ולהפסיק לסמוך על משרדי הממשלה. צריך לקחת ארבעה חוקים שיהיו מוסכמים על קואליציה והאופוזיציה שיוגשו על ידינו ויובאו לוועדת שרים. חקיקה זו הדרך היחידה, גם על תנובה, גם על מונופולים. אם נחכה לתשובות מהם נשב פה בעוד 20 שנה ונדון עדיין על יוקר המחיה".

גפני אמר כי "אנו דורשים מהממשלה להקפיא מחירים בזמן חירום ולעשות את זה עכשיו. אני אשקול לדרוש את הנוסח של החוק ולהפיץ בין חברי הוועדה".

    הדיון בוועדה. צילום נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרושה חקיקה

ח"כ גלעד קריב אמר בדיון כי "אם לא תהיה חקיקה שאוסרת על העלאת מחירים בזמן לחימה המחירים יזנקו. אף בית במדינת ישראל לא קונה בשגרה 3,000 מוצרים, האם עשיתם גם את הסל של 300 מוצרי היסוד, אלו שאנו קונים 4 פעמים בחודש? אני מבקש לקבל את רשימת ה-3,000 המוצרים".

ח"כ גפני אמר כי  "יש לעשות פעולה, אני רוצה לדעת מה עושה הממשלה ובראשה משרד הכלכלה כדי שהמחירים לא יעלו היום?"

פינק השיבה ואמרה כי  "הסל אכן משקף כי הוא משוקלל לפי מכר. בפועל, בתוך ה-3,000 מוצרים אנו נותנים את המשקל הכי גדול, אנחנו מקבלים נתונים ומשקפים באמת את הסל של משק הבית. מעבר לכך שזה תואם למה שאנו רואים בלמ"ס, אנו רואים את המדד ואנו רואים שיש תאימות באותם המספרים. יש מוצרים שעולים ביותר -  מאפים, לחם, חטיפים ודגנים, ירקות עלו בגלל העוטף. ירקות טריים שעלו כ8.7% מהווים 11% מההפרש של ההתייקרות, ויש בעוטף השפעה".

לטענתה, "משרד הכלכלה לא טוען שאין יוקר מחיה במדינת ישראל. כאשר השוונו לשנה שעברה ראינו שיום לאחר שמחת תורה המבצעים צנחו והמחירים עלו, אותה התנהגות הייתה אשתקד ולכן במקרה הזה הייתה השפעה של המלחמה בפער של 1.1%. נספק סקירה לוועדה בצורה מלאה כפי שהתבקשנו".

ח"כ אורית פרקש הכהן אמרה "בימים הקרובים תקציב 2024 יגיע לוועדה הזו ואנחנו כחברי ועדה נוכל להציע הצעות והמלצות של וועדת הכספים לתקציב. הציבור בישראל, בגין המלחמה הולך לשלם עוד אחוז על המע"מ, השקל נחלש אבל בשקט בשקט אנו חווים מכה כלכלית שידועה שנים של עליות מחירים בשוק הפרטי. חברת "דיפלומט" בשנה האחרונה ביצעה 8 העלאות מחירים. החברות הללו מעלות מחירים כי הן יכולות, אף אחד לא מטפל בהן, זה מה שעושות קבוצות ריכוז שאף אחד לא מטפל בהן. "דיפלומט" היא חברה המחזיקה 91% מאספקת סכיני הגילוח לגברים בישראל, 71% ממוצרי השמפו, 55% ממוצרי ההיגיינה, אנו כל הזמן חוזרים לאותו הדבר, אנו יכולים לקיים עוד הרבה דיונים, בכנות, שום דבר לא ישתנה אם לא תהיה חקיקה שתתן סמכויות לטפל במבנה השוק הריכוזי".
 

אנחנו אחראים

ח"כ ולדימיר בליאק טען כי "מי שאחראי על יוקר המחיה במדינת ישראל אלה אנחנו חברי הכנסת והממשלה. לפני שנתקוף את כל הגורמים אנו חייבים לשאול את עצמנו מה אנחנו עשינו בשנה האחרונה כדי להיאבק ביוקר המחיה במדינה ישראל? מה הממשלה עשתה? מה משרד האוצר עשה? "תנובה" היא חברה פרטית והיא מונופול. תנובה לא מחויבת לפרסם דוחות כספיים לציבור, המטרה שלה היא להרוויח כסף וזה בסדר, מי שצריך להיאבק ביוקר המחיה זה אנחנו חברי הכנסת ואנחנו לא עושים את זה. אסור לנו לעשות לעצמנו חיים קלים כי האחריות היא עלינו". 

ח"כ ינון אזולאי אמר "נכשלתם בתוצאה שהמחירים רק ממשיכים לעלות. למה תנובה לעזאזל צריכה להחזיק גם בחלב וגם בירקות? ומי עושה את זה? הסינים, מחר תתנו להם לפתוח רשתות שיווק, כי כשבן אדם אחד מחזיק את הכל הוא מחזיק את כולנו, מי שנפגע אלה האנשים."

ח"כ סימון מושיאשוילי אמר כי "השאלה הכי חשובה כאן היא למה דווקא בזמן הזה המחירים עולים? אין זמן טוב יותר מהזמן הזה לעלות מחירים, אור הזרקורים לפני חללים שנופלים? בעיות בצפון, בעיות בדרום, זה הזמן הטוב ביותר מבחינתם לעלות את המחירים. התפקיד שלנו להילחם בעליית המחירים. בסוף 2021 מחיר השינוע היה כמעט 90% יותר יקר מהיום, בינואר 2023 אנחנו ב37% פחות מחיר שינוע מאשר לפני שנה. מישהו הוריד מחירים בשנה האחרונה?"

ח"כ נאור שירי טען כי  "אנו שבויים בקונספציה אמיתית בכל מה שקשור ליוקר המחיה. אף אחד לא מטפל ביוקר המחייה. אפשר להמשיך עם הקונספציה ופתרונות אבל השאלה מתי נטפל בזה? אפוצץ לכם את הבועה, בשנה הזו לא יטפלו ביוקר המחיה. כולנו כאן יודעים מה צריך לעשות כדי לטפל ביוקר המחיה השאלה מתי כבר בכנסת ישראל יהיה את האומץ לטפל בזה?"

ח"כ אחמד טיבי אמר  "לפי נתוני ה-OECD של שנת 2022 ישראל מובילה במקום הראשון ביוקר המחיה. השנה עליית המחירים יותר קשה, רק לסבר את האוזן, בישראל רמת המחירים גבוה יותר ב28% מהממוצע בארגון הOECD , רמת המחירים יקרה יותר מארצות הברית ב13% ובקנדה ב21%. יש מגזרים וחברות בישראל שסובלות יותר מהעוני, החברה הערבית והחברה החרדית למשל. 60% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני".