השורה התחתונה: מה תהיה קצבת הפנסיה החודשית שלכם כשתפרשו?

אחת השאלות שמעסיקות אנשים רבים היא כמה כסף הם יקבלו מהפנסיה והאם הם יכולים כבר לפרוש או - האם הם יוכלו לפרוש לפני גיל הפרישה? השאלות האלו מורכבות וכוללות הרבה גורמים שמשפיעים על הסכום הסופי, כמו השכר הנוכחי, הסכום שהם כבר צברו בקרן הפנסיה, גיל הפרישה והתשואות שרשמה קרן הפנסיה שלהם.

גובה הקצבה החודשית שתתקבל מקרן הפנסיה נקבע לפי כמה פרמטרים. בין הפרמטרים המשמעותיים ביותר ניתן למנות את גיל הפרישה, את השכר שעליו מבוססות ההפקדות, את הוותק שצברתם בקרן הפנסיה ואת התשואות שהקרן השיגה במהלך השנים.

כך לדוגמה, עובד שמרוויח 10,000 שקל בחודש וגיל פרישתו הצפוי הוא 67, יקבל קצבה חודשית גבוהה יותר מעובד שיפרוש בגיל 62 עם אותו שכר. הסיבה לכך היא שהקצבה מחושבת על בסיס הסכום שנצבר בקרן לאורך השנים, וגיל פרישה מאוחר יותר מאפשר לצבור סכום גבוה יותר וליהנות מתשואה נוספת.

כדי להמחיש את השפעת הפרמטרים השונים על הקצבה החודשית, נבחן כמה תרחישים דמיוניים.

תרחיש 1: עובד בן 40, שכר חודשי של 15 אלף שקל

נניח עובד בן 40 שמרוויח 15 אלף שקל בחודש. עד כה הוא צבר בקרן הפנסיה שלו סכום של 300 אלף שקל. במידה שהוא ימשיך לעבוד באותו שכר עד גיל 67, הקצבה החודשית שהוא יקבל מקרן הפנסיה עשויה להגיע לכ-9,000 שקל, בהנחה שהקרן תספק תשואה ממוצעת של 4% בשנה.

תרחיש 2: עובדת בת 55, שכר חודשי של 12 אלף שקל

נבחן כעת עובדת בת 55 שמרוויחה 12 אלף שקל בחודש וצברה עד כה 500 אלף שקל בקרן הפנסיה שלה. אם היא תפרוש בגיל 67, היא צפויה לקבל קצבה חודשית של כ-6,500 ש"ח. במקרה שלה, מכיוון שהזמן עד הפרישה קצר יחסית, ההשפעה של התשואה העתידית על הקצבה קטנה יותר, והחיסכון שהצטבר עד כה יהווה חלק משמעותי מהסכום הכולל.

תרחיש 3: עצמאי בן 50, שכר חודשי משתנה

נניח עצמאי בן 50 שהכנסתו משתנה, ובשנים האחרונות הוא הצליח להפקיד רק סכומים קטנים לפנסיה. עד כה הוא צבר 200 אלף שקל, ואם ימשיך להפקיד סכום חודשי קטן יחסית, הקצבה הצפויה שלו בגיל 67 תהיה כ-3,000 שקל בלבד. במקרה כזה, גיל פרישה מוקדם או הכנסה נמוכה לאורך השנים מובילים לקצבה חודשית נמוכה יותר, שמספיקה בקושי לכיסוי הוצאות המחיה.

גם תשואות הקרן ודמי הניהול שלה משפיעים על הסכום שתקבלו בסופו של דבר. כך לדוגמה, בקרן פנסיה עם תשואה שנתית ממוצעת של 4%, הסכום שיצטבר בקרן יהיה גבוה משמעותית מקרן שמשיגה תשואה של 2% בלבד. באותו אופן, עמלות ניהול גבוהות מדי עלולות לנגוס באופן משמעותי בסכום הסופי שיצטבר.

העלייה בתוחלת החיים נהפכה לפרמטר חשוב צילום: IStock

כאמור, העמלות שגובות קרנות הפנסיה משפיעות באופן ישיר על החיסכון שנצבר. ישנן חברות גדולות שיכולות להתמקח על העמלות עבור העובדים שלהן, בתור לקוח גדול. למי שבוחר לעשות זאת בעצמו יש מצד אחד את קרנות הפנסיה של ברירת המחדל, שמציעות דמי ניהול נמוכים ונבחרו על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. ואולם לא רבים יודעים ועושים זאת, אבל ניתן גם להתמקח בעצמכם על דמי הניהול ישירות מול החברות השונות, כדי להקטין את דמי הניהול שמשלמים להן. המעבר עצמו בין קרן פנסיה אחת לאחרת הוא תהליך לא מורכב, שנציגי הקרן שאליה רוצים לעבור יבצעו עבורכם. בדיוק כמו שניתן להתמקח על משכנתא או עמלות בחשבון הבנק - כך ניתן גם בדמי הניהול. ככל שדמי הניהול יהיו נמוכים יותר, כך תצברו יותר כסף לפנסיה שלכם. פערים של עשיריות האחוז יכולים להגיע לאורך השנים לסכומים לא קטנים בכלל.

מה היחס בין דמי הניהול מההפקדה לעומת מהצבירה

השאלה הגדולה בהשוואת דמי הניהול בפנסיה היא להבין את היחס בין דמי הניהול מהפקדה לדמי הניהול מהצבירה (מסך הנכסים). השאלה הזו תלויה בגיל החוסך. אם מדובר בחוסך שנמצא רגע לפני הפרישה, סך ההפקדות שלו יהיה נמוך בעוד שהתיק שלו יהיה בהיקף גבוה, כך שדמי הניהול מההפקדה יהיו נמוכים מאוד. 

השאלה הגדולה בהשוואת דמי הניהול בפנסיה היא להבין את היחס בין דמי הניהול מהפקדה לדמי הניהול מהצבירה (מסך הנכסים). השאלה הזו תלויה בגיל החוסך. אם מדובר בחוסך שנמצא רגע לפני הפרישה, סך ההפקדות שלו יהיה נמוך בעוד שהתיק שלו יהיה בהיקף גבוה, כך שדמי הניהול מההפקדה יהיו נמוכים מאוד. נדגים - נניח שלחוסך הזה יש 1.2 מיליון שקל בפנסיה והוא מפקיד 2,000 שקל מדי חודש - דמי ניהול מההפקדה בממוצע הם באזור 1.5%, 30 שקל בחודש - 360 שקל בשנה. דמי הניהול מהצבירה הן בממוצע באזור ה-0.15% מהיקף הנכסים - 1,800 שקל. כלומר דמי הניהול מההפקדה הם כחמישית מדמי הניהול מהצבירה, ואפשר גם לומר שהם מביאים את דמי הניהול הכוללים (מהצבירה) לאזור ה-0.18%.

מחשבוני פנסיה זמינים באינטרנט יכולים לסייע לכם להבין כמה כסף תקבלו בכל תרחיש. בדרך כלל צריך להזין בהם פרטים אישיים כמו גיל, שכר חודשי וסכום שנצבר עד כה, ולקבל הערכה של הקצבה החודשית הצפויה.

ניקח לדוגמה מורה בת 45 שמקבלת שכר של 8,000 שקל בחודש, עם סכום מצטבר של 250 אלף שקל בקרן הפנסיה. בהנחה שהיא תפרוש בגיל 67, והקרן תספק תשואה ממוצעת של 3%, המחשבון יראה שהקצבה החודשית הצפויה שלה תהיה סביב 4,500 שקל. לעומת זאת, אם המורה הנ"ל תתחיל לחסוך יותר או להגדיל את הכנסתה החודשית, הקצבה שלה עשויה לעלות לכ-5,500 שקל בחודש או יותר.

גורם נוסף שמשפיע על גובה הקצבה בפנסיה הוא משיכת כספי פיצויים לאחר פיטורים, בתחילה זו עשויה להיראות כמו פתרון מיידי להקלה כלכלית, אך יש לה השלכות משמעותיות על הפנסיה העתידית. כשאדם מושך את כספי הפיצויים, הוא למעשה מצמצם את הסכום שיצטבר לו בקרן הפנסיה - מה שעלול להוביל לקצבה חודשית נמוכה יותר בפרישה. פגיעה זו עשויה להיות משמעותית במיוחד לעובדים שפורשים מוקדם או בעלי שכר נמוך.

גיל הפרישה הוא פרמטר משמעותי נוסף. דחיית הפרישה בכמה שנים יכולה להעלות את הקצבה החודשית בצורה ניכרת. כך לדוגמה, מורה בת 60 שמרוויחה 12 אלף שקל בחודש וצברה עד כה מיליון שקל בקרן הפנסיה, יכולה להגדיל את הקצבה החודשית שלה בכ-20% אם תפרוש בגיל 70 במקום בגיל 67.

פרמטר נוסף שנכנס לתמונה בשנים האחרונות הוא העלייה בתוחלת החיים, שעשויה להשפיע על ההחלטות שאנו עושים לקראת גיל הפרישה. מצד אחד, אנחנו חיים יותר אחרי גיל הפרישה, ומצד שני - ההון שצברנו עד יום הפרישה לא השתנה. בשורה התחתונה, זה אומר שהקצבה החודשית עלולה לקטון - ואולי לגרום לחישוב מסלול מחדש בנוגע להפרשה החודשית. עבור חברות הביטוח ועבור החברה כגלל, הארכת תוחלת החיים היא לא תמיד נתון מעודד. בשנה שעברה, למשל, רשות שוק ההון עדכנה את לוחות התמותה ומהם עולה כי תוחלת החיים של המבוטחים עלתה בשנתיים. מה עשתה המדינה? חייבה את חברות הביטוח להפריש יותר כספים כביטחון כדי שיוכלו לעמוד בהתחייבות להפריש סכום חודשי קבוע, בעיקר לקרנות הוותיקות, ללא קשר להעלאת גיל התמותה. כך מצאו את עצמן חברות הביטוח הגדולות מפרישות מאות מיליוני שקלים כל אחת. מגדל הפרישה הכי הרבה, ואחריה כלל.

במערכת הפנסיה הישראלית, הכספים שמפקידים חוסכים צעירים לקרנות הפנסיה משמשים, בין היתר, לתשלום קצבאות לפנסיונרים הנוכחיים. למעשה, מדובר במנגנון שבו הדור הצעיר מממן את הדור המבוגר. עם זאת, יש חששות גוברים כי בעתיד, עם הזדקנות האוכלוסייה והקטנת מספר העובדים הצעירים, עשוי להיווצר מצב שבו הקרנות לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהן לחוסכים הצעירים של היום. מצב זה מעלה שאלות כבדות משקל לגבי יציבות מערכת הפנסיה בישראל.