למה בנק ישראל לא מתערב מספיק בשוק המט"ח והאם זה קשור לממשלה?

במהלך שנת 2024, חלו תנודות משמעותיות במחיר הדולר ביחס לשקל, בין היתר על רקע המלחמה. אך כעת, כשהסיכונים הגיאו-פוליטים פחתו, והסיכונים הפנימיים שהביאו לפיחות המשמעותי במהלך שנת 2023 חוזרים אל השולחן נשאלת השאלה לאן מועדות פני המטבע המקומי. לצורך כך, ישבנו לשיחה עם יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים ומומחה למט"ח, על השנה שחלפה וההחמצות של בנק ישראל בתחום, ובעיקר על העתיד הקרוב.

• שער הדולר נופל - איך זה ישפיע על הבורסה?
• אחרי החיסולים: הדולר קופץ ב-1% ל-3.77 שקל

"מאז חודש ינואר אנחנו רואים שני דברים ברורים. הראשון, הוא שבנק ישראל למרות ההצהרות התיישב רגל על רגל והפסיק להתערב בשוק. זה משליך על הדבר השני, שהשוק המקומי הפך לקרקע פורייה של גופים ספקולטיביים, זרים ומקומיים. רק לא מזמן פורסם הסיבוב הגדול שעשו הבנקים הזרים על מדינת ישראל. ראינו את זה לאורך כל השנה, על אף שבתכלס', לא קרה שום דבר בשנה הזו, בכל זאת ראינו את הדולר עושה סיבובים של 4%-6% למעלה ולמטה בתקופות קצרות, כאילו אנחנו הלירה הטורקית. כל פעם בהתאם לתירוץ הקבוע, למטה כשמדברים על עסקת חטופים או הפסקת אש, ולמעלה כשהן יורדת מהפרק. בסוף, הכל תירוצים, שום דבר לא קשור למציאות כי כמעט כל הפעילות היא של בנקים זרים. מבחינת הגופים המוסדיים, כמעט ולא היה מקום לפעילות, להפך, הם מכרו דולרים בגלל שהנאסד"ק עלה, וכשזה קורה הם צריכים למכור דולרים להגנה. בסופו של דבר זה מאד מפריע למשק, כי כל הפיחותים תרמו לעליות מחירים ואינפלציה, וזה גם כבל את ידיו של בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הפחתת הריבית, שבו התחיל כל העולם, מסביר פרנק.

מה בנק ישראל היה צריך לעשות אחרת בשנה החולפת?

"הבנק אמנם קבע מדיניות אבל יישם רק 25% ממנה.  בנק ישראל הוא אחד הבנקים הגדולים מבחינת יתרות מט"ח שני רק לשוויץ. נשאלת השאלה האם אנחנו צריכים את זה? בטח עקב הירידה בסיכון הגיאו-פוליטי בשכונה שלנו. אין ספק שלפחות בהיבט הגלובלי רמת הסיכון פה פחתה, אם מסתכלים על מה שקרה בסוריה ולבנון. ההשתוללות שהייתה פה בשווקים, שקורית בשעות לא שעות כשיש  מסחר דליל הופכת את המטבע שלנו לכר נוח לפעילות ספקולטיבית. ואת זה אסור לדעתי לבנק ישראל להרשות לעצמו, והיה צריך להתערב ולו למען יראו ויראו.

כישלון נוסף של בנק ישראל נוגע לרמת האינפלציה. הפיחותים הללו שלא היה להם בסיס, אם בנק ישראל היה מתערב בזמן, היתה לו אפשרות כבר להתחיל ולהוריד את הריבית, ולהקל על האזרחים שגם ככה עברו שנה קשה. אבל הדבר הכי חשוב הוא שבנק ישראל צריך להתמודד עם מצב אנומלי של התחזקות השקל. היות והבנק לא מכר חלק מהתחמושת שלו כשהיה אפשר למכור הוא נמצא בסיטואציה שבה יהיה לו הרבה יותר קשה להתערב. אני רואה בזה שהוא לא התערב ודילל את היתרות, על מנת שיוכל להגדיל אותן בהמשך במידה ויידרש, טעות והחמצה היסטורית. בנק ישראל קנה את הדולרים ברמה נמוכה מאד, ובמידה ורק היה ממש את התוכנית שלו, של 30 מיליארד דולר, הוא היה רושם רווחי עתק ואולי אפילו מעביר את המאזן לרווח, לראשונה מזה עשרים שנים. רווח שכאמור מועבר לקופת המדינה, שמשוועת להרבה מאד דולרים. נשאלת השאלה האם לבנק ישראל נוח לשבת רגל על רגל ולא לעשות כלום או שיש משהו מעבר לזה שנוגעת להתנגשות בין בנק ישראל לממשלה, בה הוא מעדיף להישאר בהפסד ולא להעביר כלום לקופת המדינה".

אם אנחנו מסתכלים קדימה הסיכונים הפנימיים שהחלישו את השקל ערב המלחמה חוזרים לשולחן עד כמה זה ישפיע?

"במבט קדימה, יש שלושה גורמי סיכון, שעשויים להביא לחידוש תהליך הפיחות. הראשון, הוא הבורסות בארצות הברית, שמשפיעות על השקל, כתוצאה מפעילות המוסדיים. אם תהיה ירידה דרמטית בבורסות בארצות הברית, באופן אוטומטי זה ישליך לכיוון של החלשות השקל. הגורם השני, הוא איראן, אם יתפרץ עימות מול ישראל שאינו מקומי, כמובן שזה יביא לפיחות זמני עד שיתבהרו העניינים. הסיכון השלישי, והוא החשוב, זה המהפכה/הרפורמה המשפטית שחוזרת לשולחן. אנשים נוטים לשכוח שהפיחות התחיל הרבה לפני המלחמה בגלל הרפורמה. כרגע השחקנים הפעילים בשווקים נותנים הסתברות נמוכה עד נמוכה מאד לשלושת התרחישים האלה ובגלל זה אנחנו רואים התחזקות של השקל.

לעומת זאת, השוק נותן הסתברות גבוה להתפתחות בגזרת החטופים או הפסקת אש כלשהיא. דברים שיכולים להביא להתחזקות השקל. מבחינת כספים שזורמים לישראל אנחנו רואים שהמחסום משתחרר, חברות ההייטק חוזרות לגייס והשקעות של זרים מתחילות להיכנס חזרה לישראל. מה שאמור להמשך ולהתגבר בשנת 2025 ולהביא לפוטנציאל להתחזקות נוספת של השקל. לבסוף, ישנו ייצוא הגז של מאגר לוויתן והייצוא הבטחוני שמרבעון לרבעון שובר שיאים. כל אלה עשויים להביא להתחזקות השקל, ולא לחינם אנחנו רואים שהשקל מתחזק, מכיוון שההסתברות להתקיימות הגורמים הללו גבוהה, לפחות כרגע מהסיכונים לפיחות."

במבט קדימה, מה הבנק יכול לעשות בשוק המט"ח?

"צריך לחשוב על שני דברים. האחד הוא האם צריך להמשיך ולאפשר את הפעילות הספקולטיבית על השקל, או להראות נוכחות. השני הוא להסתכל על היום שאחרי, ולחשוב מה יקרה במידה והשקל יתחזק בצורה משמעותית במידה ושנת 2025 תהיה שנה מצוינת".

• הנתון שמסביר מה המומחים חושבים על שער הדולר
• גולדמן זאקס: הדולר ייחלש ל-3.5 שקלים בשנה הקרובה
• תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם

לסיכום, האם בנק ישראל צריך להשקיע בנכסים שאינם מניות דוגמת הזהב והביטקוין?

אני לא חסיד של הנכסים הללו. הזהב עולה ויורד כבר עשרות שנים ולא נושא ריבית וכנ"ל הביטקוין. כבנק מרכזי הייתי נשאר במדיניות שמרנית, השקעה בשווקים ואגרות חוב, וכמובן שהייתי שוקל האם בשנת 2025 יש צורך לשנות את מבנה התיק ולהשקיע יותר בישראל מאשר בעולם. אבל אני מניח שלבנק ישראל יש מספיק יועצים שייעצו לו מה לעשות עם תיקי ההשקעות שלו.