שער הדולר עולה, אבל חכו להפתעה - הנה הסיבות

שער הדולר מתחזק מול השקל. בשבועיים-שלושה הוא זינק במעל 3% ל-3.65 שקלים לדולר וזה קורה כאשר בעולם הדולר נחלש לעומת המטבעות המשמעותיים. איך זה יכול להיות? זאת סתירה מסוימת כי אם הדולר נחלש בכל העולם הוא אמור גם להיחלש אצלנו ועדיין הוא מזנק. יש כמה סיבות לכך, נתחיל במה קרה בעולם בשבועות האחרונים ואיך זה השפיע על שער הדולר ונעבור לשוק המקומי. ובסוף - הערכה. לא מסקנה, אלא הערכה שהחולשה בשער הדולר עשויה לחלחל גם לכאן. אז תהיו מוכנים.    

דולר שקל רציף 0.07%   

שער הדולר נחלש בעולם 

הדולר האמריקאי נחלש כמעט מול כל המטבעות בעולם בשבועיים האחרונים בשיעור ממוצע של קרוב ל-3%.  החולשה נובעת מכך שאירופה לקראת שינוי תפיסתי ותקציבי גדול. ההשקעה בביטחון ותשתיות הולכת לעלות באופן דרמטי וזה מייצר הבנה של הגדלת הוצאות ממשלתיות שיניעו את המשק ואת הכלכלה האירופאית הדי תקועה וזה תורם לאירו שהיה מדוכא מאוד בשנים האחרונות והיה בתהליך של פיחות מתמשך. מעבר לכך, רואים סימני צמיחה באירופה לצד הפחתות ריבית וזה מחזק את המטבע - צמיחה משמעה ביקושים ושיפור הכלכלה המקומית ומדובר גם בביקושים למטבע. מנגד, בארה"ב מדברים על האטה ואפילו טראמפ עצמו דיבר על אפשרות של מיתון.

• הדולר עולה ב-0.3% מול השקל; מדד הדולר העולמי בשפל של 4 חודשים
• טבע קפצה ב-7.3%, מטריקס ב-6.8%; ת"א 35 ירד ב-0.6%

זו מגמה הפוכה למה שקורה באירופה וההאטה ומיתון גורמים לחולשה משמעותית של הדולר. ככל שיש ירידה בצמיחה ובביקושים בהתאמה הביקושים למטבע בעצם יורדים והשער של הדולר יורד. צריך להזכיר כי חלק מהשינויים האלו, למעשה רובם הגדול אלו שינויים שנובעים מהערכות. מספיק שידברו על מיתון כדי שהדולר ייחלש, לא צריך בשביל ירידה בשער חליפין מיתון אמיתי, צריך לדבר על זה.

ברקע לשינויים המשמעותיים בשערי החליפין בשבועות האחרונים יש את מלחמת הסחר שהיא נעלם ענק - היא משפיעה על ייבוא וייצוא ובהתאמה היא משפיעה על ההמרות מט"ח ותנועות ההון. כלומר, הסחר העולמי משתנה ולכן הביקושים למט"ח משתנים בהתאמה. אנחנו עוד לא יודעים איך זה יראה, אבל זה יכול לטלטל גם את הסחר בין מדינות וגם את שערי המט"ח. 

כמו כן, יש את ההשלכות של הריביות. משקיעים נוהרים למקומות עם ריבית גבוהה וכאשר יש שינויים בריבית וליתר דיוק הערכות על שינויים בריבית הם מזיזים את הכסף בהתאם לכך. לכאורה זה אמור לעזור לשער הדולר, כי הריבית שם תישאר, להערכת הכלכלנים, גבוהה על פני זמן, כך שיומרו מטבעות זרים לדולרים כדי לקנות נכסים סולידים בארה"ב. אלא שבפועל, השווקים מקדימים את יו"ר הפד והם מבטאים כבר הורדת ריבית. זה כשלעצמו ישפיע על יו"ר הפד, ג'רום פאוואל להוריד ריבית, וזה מוביל לריבית נמוכה בפועל ולתזוזת כספים לאירופה במקביל למכירת דולרים והורדת שער הדולר ביחס למטבעות בעולם.

כן, זה מורכב, אבל בגדול תנועות בשער הדולר נובעות משינויים שקשורים לסחר העולמי ולתנועות הון שנובעות משינויים בריבית ובשינויים באלוקציית השקעות גלובלית.גם אצלנו מכלול השינויים האלו עובדים כשיש עוד גורמים - שער הדולר נתפס כביטחון תקופה של אי וודאות ואנחנו עדיין בתקופה של אי וודאות. אבל, הסיבה הגדולה לעליית שער הדולר היא אחרת. היא נעוצה בגופים המוסדיים שמנהלים את ההשקעות שלנו.   

• שער הדולר יירד - זו המטרה של טראמפ
• "נורמליזציה עם סעודיה תוריד את שער הדולר מתחת ל-3 שקל"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

למה הדולר מתחזק בישראל?

למוסדיים, כלומר הגופים שמנהלים את קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות השתלמות יש תפקיד משמעותי בקביעת שער הדולר-שקל. בשנים האחרונות הם הגדילו את ההשקעה בחו"ל – בעיקר בארה"ב, שם מניות הטכנולוגיה נתנו תשואות חזקות ובכלל חלק גדול, למעשה רוב תיק המניות של הגופים המוסדיים היה במניות בחו"ל בעיקר ב-S&P 500. הבעיה היא שכשהשווקים יורדים, כמו שקרה לאחרונה, המוסדיים מוצאים את עצמם עם ירידה בחשיפה המטבעית שלהם. מה עושים כדי לאזן? קונים דולרים וכך מגדילים בחזרה את החשיפה המטבעית (קונים בעיקר חוזים ואופציות). קניות הדולרים מעלות את שער הדולר ביחס לשקל בשבועות האחרונים, כשהקניות האלו הן בעיקר במקביל לירידה החדה במדדים בארה"ב. כלומר, מה שקובע את שער הדולר הוא ה-S&P 500 יותר מאשר היבואנים, היצואנים ושערי הריבית. 

אלא שכשיורדים לרזולציות עמוקות יותר מגלים כמה דברים חשובים שעשויים להשפיע על המגמה בהמשך. הגופים המוסדיים הפחיתו בחודשים האחרונים את החשיפה הדולרית שלהם והיא מוערכת בכ-27% מתיקי ההשקעות שלהם. זה היה הרבה יותר גבוה בעבר בגלל שהם לקחו בחשבון את האי וודאות הגדולה בזמן המלחמה ורצו חשיפה גדולה למטבע שנתפס כסוג של גידור בזמן מלחמה. עם זאת, זה גבוה ממה שהיה בעבר - לפני הרפורמה-מהפכה-הפיכה משפטית. זה קשור גם לכך שבהגדרה הערך של ההשקעות בחו"ל עלה בתקופה הזו, אבל בעיקר כי המוסדיים רצו בתיקים שלהם את הדולר. 

עוד הבחנה - ההשפעה של השינויים בוול סטריט על שער הדולר הם לא כפי שהיו בעבר. כלומר היה ניתן לצפות לזינוק בשער הדולר אחרי שהנאסד"ק נפל ב-4% וזה לא קרה, הדולר עלה בכ-0.5%, וזה אומר שמול אותם גופים מוסדיים שקונים יש גם מוכרים לא מעטים שחושבים ששער של 3.63 וכעת 3.65 שקלים לדולר הוא שער מכירה. וכל זה כשבבסיס כלכלת ישראל היא כלכלה שלפי תנועות ההון שלה, בהינתן הייבוא והייצוא וכניסות הכספים ארצה, היא כזו שבה יש יותר מוכרים של דולרים מקונים של דולרים. זה קרה בשנים האחרונות, למעשה ב-20 השנה האחרונות כשהשקל נשחק בהדרגה, ועל פי ההערכות של הכלכלנים זה ימשיך גם בעתיד. הגופים המוסדיים הם רעש עם השפעה ענקית על שער הדולר אך באם השווקים יתייצבו זה לא אמור להיות דרמה גדולה, אם כי מה שחשוב בהשפעות על מחירים בשווקים היא הדלתא. כלומר התוספת של הביקוש או ההיצע. 

השוק יכול להתמודד עם היצע וביקוש ידועים, מקובלים, אבל אם פתאום גופים מוסדיים מכניסים ביקושים כי הם צריכים להגדיל  חשיפה לדולר, כל משוואת הביקוש וההיצע משתנה ושער הדולר עולה. זה קורה גם הפוך - א יש עליות והמוסדיים רוצים להקטין חשיפה כדי לאזן אותה עם מה שהיה בעבר, הם מוכרים דולרים והדלתא הזו משפיעה מאוד על המחיר היומי. כלומר, יש לתנודות בשוק ההון השפעות על הדולר, אבל בסופו של דבר ההשפעה ארוכת הטווח היא של המגמות הכלכליות והם מלמדים על שחיקה בדולר.