יורם גבאי: "ההתערבות בשער הדולר לא אפקטיבית - מלבד טיפול בהשפעות הגז"

"בנק ישראל לא צריך להתערב בשוק המט"ח מעבר לתוכנית הרכישות לקיזוז השפעת הגז, זה לא אפקטיבי", כך אומר בראיון ל-Bizportal יורם גבאי, הכלכלן הראשי והיועץ של חברת פעילים ניהול תיקים מקבוצת בנק הפועלים שהיה בעבר גם הממונה על הכנסות המדינה באוצר.

לדברי גבאי, "נקודת המוצא של המשקיעים לשנה הנכנסת ממשיכה להיות נוחה. התחזיות לגבי שוק ההון בישראל נגזרות בעיקרן מההערכות לגבי שווקי העולם. אנחנו פחות או יותר נעקוב אחרי מה שיתרחש בעולם. אני לא רואה סיבות שיהיו השנה קשיים ביציבות הפיננסית ב-2014. בסה"כ אני צופה שנראה עליות בבורסה גם השנה אך העליות יהיו יותר מתונות מאלה שראינו בשנה האחרונה".

היצוא צפוי להתאושש

בעולם אנחנו רואים שמעלים את תחזיות הצמיחה, בעוד שאצלנו מנמיכים אותן, מה הסיבה לכך? "הסיבה לכך שתחזיות הצמיחה של ישראל הן קצת יותר נמוכות לשנה הקרובה נובעת בעיקר מכך שההערכות לצמיחה בתחום הגז הן קצת יותר נמוכות. אבל ארבעת מרכיבי הצמיחה העיקריים - צריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעות ויצוא - כולם נעים בתחזיות בין 3%-4.2%. ההבדל בין השנה שחלפה לשנה הבאה הוא שאם בשנה שעברה ראינו את הצריכה הפרטית חזקה ואת היצוא חלש, אז בשנה הבאה יש דווקא עלייה בתחזיות היצוא לאחר שכבר ברבעון האחרון ראינו שיפור, לעומת זאת הצריכה הפרטית שהיתה חזקה מאוד צפויה להתמתן".

איך אתה מצפה שהיצוא יגדל אם השקל לא מפסיק להתחזק ופוגע בכושר התחרות של היצואניות? "בואי נאמר ביושר, תהליך הייסוף של השקל הוא די ארוך בישראל בשנים האחרונות, הוא לא תוצאה של שנה זו או אחרת. בסטארט-אפים אנחנו רואים שיש עודף בחשבון השוטף של כ-10 מיליארד שקל ואני לא רואה שום מגמת האטה בשנה הבאה. גם הרגישות של הסטארט-אפים לייסוף היא לא גדולה. בוודאי שתחום יצוא הנשק ע"י החברות הביטוחניות הגדולות אינו מושפע משמעותית מהייסוף, כך שבסה"כ אני מצפה שהיקף היצוא ייגזר מהיקף הפעילות הבינלאומית שנמצא בתהליך של עלייה".

• להעלות מסים או לא להעלות? זאת התשובה של יורם גבאי
• פעילים: "2014 צפויה להיות חיובית", מסמנים 3 סקטורים מומלצים

ועדיין, גם אם הרגישות של היצוא הבטחוני והיצוא של הסטארט-אפים היא לא גבוהה, אתה לא חושב שהרווחיות נפגעת כתוצאה מהתחזקות השקל? "השאלה של רווחיות היצוא היא באמת בעיה לאחר שבשנה החולפת היה השקל המטבע החזק בעולם. אבל ברמה הטכנית ממשיך עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים בסך של כ-7 מיליארד דולר, בעיקר בזכות העודף בהכנסות מיצוא של הסטארט-אפים והחברות הביטחוניות וזה מה שחשוב".

"אין תנועות הון ספקולטיביות בכלל"

הרבה מדברים על הצורך בבלימת הפעילות של הספקולנטים בשוק המט"ח והאג"ח המקומי, מה דעתך? "מבדיקותיי עולה שאין פה HOT MONEY, כלומר אין תנועות הון ספקולטיביות בכלל. את זה רואים בנתונים החודשיים, כשאני בודק רכישות אג"חים על ידי זרים לעומת רכישות של ישראלים. זה אומר שהעודף בחשבון השוטף שלנו הוא אובייקטיבי וריאלי ולא כסף של ספקולנטים".

"אם בנק ישראל התחייב לרכוש דולרים בהיקף של כ-3 מיליארד דולר בשנה לצורך קיזוז השפעת הגז והשער של הדולר ממשיך לרדת - זה אומר שעדיין יש לחצים לייסוף של השקל ביחס לסל המטבעות. השאלה היא אם בנק ישראל יגדיל את הרכישות של המט"ח - את זה אני לא יכול להעריך".

• בצל הירידות בשווקים: הדולר מזנק ב-1.9% - 3.79 שקל
• לונג על השקל - ניתוח המגמות במט"ח בשנתיים האחרונות, ומה יהיה בהמשך?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אתה חושב שהתערבות נוספת תעזור? "לא. כעיקרון הדבר היחיד שאני תומך בו זה תוכנית הרכישות בסך של 3 מיליארד של בנק ישראל לצורך קיזוז השפעת הגז לשם למניעת 'המחלה ההולנדית'. מעבר לזה צריך לדעתי לתת לשער החליפין לנוע לפי השוק. מעבר לזה התערבות לא תהיה יעילה. מה יקרה אם בשנה הבאה שוב יהיה עודף בחשבון השוטף? אז יתערבו שוב? ההשפעה של זה היא כבר די בניוטרל. ההתערבות היא פשוט לא כל כך אפקטיבית כי היא משפיעה לחודש ואז שוב נוצר עודף".

אז אתה לא נבהל מהמשך הירידה בשער הדולר-שקל? "תזכרי שלייסוף יש גם השפעות חיוביות - הוא מוזיל את מחירי חומרי הגלם, ואת המחירים של ציודים, מכונות, מכוניות ומוצרים בני קיימא שמיובאים לישראל. יסוף גם מוזיל את מחירי הדלק. לציבור בישראל זה לא רע".

מה דעתך על גובה הריבית במשק? "שער הריבית של 1% הוא כרגע מתאים. אם היינו רואים פה תנועות ספקולטיביות כמו שראינו לפני שנתיים, כשהזרים פעלו באופן מאסיבי בשוק המק"מ - אז הורדת הריבית היתה די הכרחית. אבל כיום, כשאני לא רואה כסף ספקולטיבי חם אני גם לא רואה איך הורדת ריבית יכולה להועיל במונחי שער החליפין. כאמור, אני לא בעד שום מהלך של התערבות מעבר להתערבות עליה הכריז בנק ישראל בנוגע לגז".

מציע לבטל את הפטור ממע"מ על ירקות ופירות

לאחרונה האוצר שינה את כלל ההוצאה, מה שאיפשר את ביטול העלאות מס ההכנסה ומס החברות, הבעיה שזה בא על חשבון צמצום התקציבים, בעיקר לרווחה. מה לדעתך צריך לעשות לשם צימצום הגירעון? מה שראוי היה שהממשלה תעשה, אבל אין לה אומץ לעשות את זה אלו שני דברים: הדבר הראשון הוא ביטול הקלות מס שלכל הדעות הן לא נדרשות, למשל כמו הפטור ממע"מ על ירקות ופירות, ששווה כ-3 מיליארד שקל - זה פטור סקטוריאלי שניתן בלי סיבה. גם את הפטור ממע"מ באילת ששווה כ-700-800 מיליון שקל צריך היה לבטל. ביחס לביטול הפטור ממס על קרנות ההשתלמות אני לא מציין את זה כי זה חסר סיכוי. זה פשוט לא יקרה".

"הדבר השני שלדעתי הממשלה היתה צריכה לעשות זה לקבוע כלל מסגרת לפיו מס החברות בשום מקרה לא יפחת מ-10% על הרווח. זה היה מכניס בסביבות 3 מיליארד שקל. כיום באופן פורמלי המס המינימלי הוא 6% אבל יש חברות רב לאומיות וחברות ההייטק שמשלמות בפועל מס אפקטיבי של אפס. כך ניתן היה לסגור בין 2-3 מיליארד שקלים נוספים מהגירעון".

"בסה"כ מהלכים אלה היו נותנים את רוב הקיצוץ הנדרש והתוצאה היתה שניתן היה להגדיל את הוצאות הרווחה, שהיו גדלות מ-2.5% ל-4% וזה היה יכול להיות פיתרון טוב".

המעבידים מתחזקים - העובדים נחלשים

בשנה האחרונה בצורה בולטת ראינו מעבר של המשקיעים משוק האג"ח לשוק המניות, אתה חושב שזה ימשך? "אני מצפה שהמעבר בבורסה מאג"ח למניות יימשך גם בשנה הבאה. מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות זה שני תהליכים: הדבר הראשון הוא שהריביות מאוד נמוכות ולכן גם הוצאות המימון של החברות מאוד נמוכות. הדבר השני שהוא גם חיובי אבל גם שלילי זה שעלויות השכר הן מאוד מתונות. אנחנו רואים את זה גם בארה"ב ואירופה וגם בישראל, והתוצאה היא שהרווח עולה הרבה יותר מעליית השכר".

"אם לפני דור השכר היה עולה בשיעור דומה לעליית הפיריון ובדומה לעלייה בתוצר לנפש, הרי שבשנים האחרונות אנחנו רואים התהפכות, כלומר הרווחים עולים הרבה והכוח של השכירים מאוד נחלש. זאת תופעה עולמית. זה מגדיל את רווחיות של החברות ומגדיל את הכוח של המעבידים ביחס לעובדים שנותרים עם רמות שכר נמוכות ביחס לרווח".

אתה לא חושב שההצטרפות של ועדי עובדים להסתדרות יכולה לבלום את התופעה ולהתחיל לשפר את מצבם של העובדים? "אני מקווה שההתאגדויות שראינו לאחרונה של העובדים במסגרת ועדים יעזרו לשנות את המצב הזה. אם פעם שיעור ההתאגדות של העובדים בישראל היה כ-80%, בשנים האחרונות זה נפל לכ-24%. בחודשים האחרונים באמת רואים התעוררות בהתאגדויות של העובדים וזו תופעה שאני רואה אותה מאוד בחיוב, אבל זה תהליך".

"בינתיים, הרווחיות הגבוהה של החברות מחזקת את שוק המניות גם בתקופה בה הצמיחה אינה חזקה. ולראיה ראינו שרוב החברות, כ-70% מהן, הצליחו להציג רווחיות שעלתה על הציפיות בשוק ועל התוצאות הקודמות שלהן. לכן עדיין שוק המניות ממשיך להנות משני העולמות - ריביות נמוכות ורווחיות גבוהה. זה דבר שצפוי להתחיל להשתנות אבל זה משתנה לאט. עד סוף השנה אני מניח שהתשואות בארה"ב ילחצו כלפי מעלה לרמה של כ-3.5%, מה שבסופו של דבר גם ילחץ על התשואות והריבית פה ויפגע בהדרגה ברווחיות החברות".