הגרף שהוא כאב הראש הגדול של בנק ישראל - וזה רק הולך ומחריף

שוק המט"ח מרכז היום ענייו כאשר האירו פותח את היום מתחת לרמה של 4 שקלים. המטבע האירופי נסחר כעת בירידה של 0.3% ברמה של 3.991 שקלים, זאת אחרי נפילה של 0.7% אתמול שהפילה את האירו לשפל של 14 שנה מול השקל. בינתיים, הדולר נסחר הבוקר בירידות של 0.45% סביב הרמה של 3.84 שקלים.

אמנם הדולר שומר על יציבות יחסית מול השקל, אבל בהסתכלות מול סל המטבעות המטבע המקומי נמצא בשיא מאז החלה תקופת המדידה ב-1999 והדבר מהווה כאב ראש של ממש עבור בנק ישראל. שימו לב למספרים הבאים: מתחילת השנה איבד האירו כמעט 6% מול השקל כאשר כ-25% מהייצוא הישראלי הוא למדינות גוש האירו. בתוך כך, הלירה הבריטית (ליש"ט) איבדה כ-18% השנה מול השקל כאשר כמעט 8% מהייצוא הישראלי הוא לממלכה המאוחדת. מדובר במכה משמעותית עבור היצוא הישראלי.

נציין כי בנק ישראל מראה פחות אגרסיביות בחודשים האחרונים בכל הקשור לניסיון לרסן את התחזקות השקל באמצעות רכישות מט"ח, וייתכן כי גם לעניין זה יש חלק בהתחזקות המשמעותית של השקל בתקופה האחרונה. בזמן שבשלושת החודשים האחרונים הדולר התחזק בשיעור של 6.8% מול האירו, בשוק המקומי הדולר התחזק בתקופה זו ברק 2%.

יונתן כץ, הכלכלן של לידר: "הייסוף החד בשקל מול סל המטבעות מתחילת נובמבר בשיעור של 3% מפתיע מאד. קשה להסביר מדוע בנק ישראל לא התערב כלל בשוק המט״ח בחודש נובמבר וכנראה לא מאד אקטיבי בחודש דצמבר. לראיה, אתמול היה ייסוף נוסף של 0.5%. בעבר בנק ישראל הצליח למתן את מגמת הייסוף אך כעת נדמה שהבנק המרכזי הרים ידיים. יתכן שבנק ישראל סבור שהעלאת ריבית הפד בשנת 2017 (ללא מהלך דומה בישראל) תביא לפיחות בשקל, אך בינתיים זה לא קורה. הייסוף החד בשקל צפוי לפגוע ביצוא של ישראל, בפרט לאירופה, וזו הסיבה שאנו צופים התמתנות מסוימת בפעילות בשנה הבאה."

גיא יהודה, כלכלן בכיר בפסגות: "הסיטואציה מבחינת בנק ישראל לא פשוטה. פער הריביות בין ישראל לארה"ב הולך ונפתח אך היחלשות השקל לה בנק ישראל מייחל לא מגיעה. מאז הבחירות בארה"ב הדולר התחזק באופן משמעותי בעולם אך מול השקל הוא שמר על יציבות. במקביל, השקל התחזק מול שאר המטבעות והשלים התחזקות של 5% מאז תחילת השנה מול סל המטבעות. בתנאים כאלה, בעיקר אחרי מדד המחירים שהפתיע כלפי מטה, אנו מעריכים שנראה את בנק ישראל משדר מסרים "יוניים" בהודעת הריבית הקרובה. בבנק ישראל ישאירו להערכתנו את הודעת ההכוונה העתידית ("המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב") על כנה, כנראה נשמע משפטים כמו "העלאת הריבית בארה"ב אינה אומרת שנגיב אוטומטית בהעלאת ריבית", "שער החליפין מיוסף לעומת שערו בשיווי משקל" וכו'. בנוסף, לא מן הנמנע שנראה גם דחייה בתחזיות הריבית של חטיבת המחקר בבנק ישראל. בשורה התחתונה, העלאת הריבית בארה"ב לא מביאה עד כה להיחלשות השקל, סביבת המחירים עדיין מאוד נמוכה ובתנאים כאלה בנק ישראל ייאלץ לאותת על הותרת המדיניות המרחיבה. בהקשר הזה, העלייה הדרמטית בריבית למשכנתאות בתקופה האחרונה דווקא מורידה מהלחץ על בנק ישראל להעלות את הריבית".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש: "ההתחזקות האחרונה של השקל מול סל המטבעות מורכבת מפרטים קטנים. השקל התחזק מול האירו ב 5%, מול היין היפני ולירה טורקית ב 10% ונותר די יציב מול הדולר. משמעות של השינוי תהיה פגיעה ביצוא הישראלי לאירופה ולמדינות אחרות, הוזלת סל מוצרי ושירותי היבוא לצרכנים (יבוא מאירופה מהווה כשליש מסך היבוא לישראל) והישארות הריבית בישראל ברמה אפסית למועד רחוק עוד יותר. לבנק ישראל אין כלים אפקטיביים להתמודד עם המצב שנוצר. הממשלה צריכה להפעיל תוכנית משמעותית לתמיכה ביצוא בכלים תקציביים."

גרף סל המטבעות מול השקל מאז החלה המדידה ב-1999: