המפולת בדולר: פרופ' מלניק מסביר מדוע השקל כ"כ חזק - ומציג פתרון אגרסיבי

בעוד סל המטבעות מול השקל הגיע לאחרונה לשפל רב שנתי, וזאת בזמן שרזרבות המט"ח חצו את רף ה-108 מיליארד דולר ביוני האחרון, נראה כי השבוע נרשמה עליית מדרגה בכל הנוגע לחשש מההשלכות של השקל החזק על היצואנים. לפני כחודש כינס האוצר ובנק ישראל מספר כלכלנים בכירים, בהם פרופ' רפי מלניק, לישיבת חירום במסגרתה נשמעו מגוון דעות. מלניק, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית וכיום המשנה לנשיא במרכז הבינתחומי הרצליה, מתייחס בשיחה עם Bizportal לדברים שאמר באותה השיחה ומה ניתן לעשות, כשברקע נראה כי מדיניות רכישות המט"ח מצד בנק ישראל דועכת.

מלניק: "החוזק של השקל נובע מגורמים יסודיים בכלכלת ישראל ולא מאיזה גל ספקולטיבי. כלכלת ישראל מייצרת עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים של 13-12 מיליארד דולר לשנה (!) אנו מייצאים יותר ממה שאנו מייבאים זה כבר כמה שנים, כלומר זה יותר מעשור שזו התמונה. נוסיף לכך את היציבות היחסית של כלכלת ישראל לעומת מה שקורה בעולם ונראה כי הדבר מהווה גורם אטרקטיבי לתנועות הון לתוך כלכלת ישראל, מה שמוסיף עוד לחץ להתחזקות השקל. כלומר, אלו גורמים שלובים ובנק ישראל לא יכול לשנות את המגמה הזו, אין לו שום כלי לעשות כך. המשק הולך לכיוון של שיווי משקל עם שקל חזק יותר". "מה שכן אפשר לעשות דווקא נוגע לתחום הפיסקלי ולא לתחום המוניטרי. בשנים האחרונות, ולמעשה כבר הרבה זמן, ממשלת ישראל הפסיקה להשקיע בתשתיות. רמת ההשקעות בתשתיות במשק היא אולי הנמוכה ביותר באחוזי תוצר זה שנים. אז אם ממשלת ישראל היתה מבצעת יותר השקעות וכתוצאה מזה גורמת לגידול ייבוא, וגם לשיווי משקל מבחינה מאקרו כלכלית - זה היה עוזר מאד למגמת השקל, לפריון במשק ולדברים אחרים שמהם אנו סובלים. חלק גדול מההשקעות מיוחסות לייבוא. אם יש יותר השקעות במשק אז יש יותר יבוא. זה הפתרון - לייבא יותר. וזה עניין של מדניות כלכלית. אתה רואה שמדינת ישראל, מבחינת סדרי העדיפויות שלה, לא משקיעה מספיק בתשתיות. התשתיות שלנו גרועות מאד ולכן הפריון במשק מאד נמוך".

"לכן, הפתרון היותר יסודי אינו התערבות בתחום שער החליפין. בנק ישראל לא יכול לשנות את מגמת שער החליפין כאשר הנתונים הם של עודף בחשבון השוטף ומשק אטרקטיבי לתנועות הון. הוא יכול להחליק את התנודות החריפות אבל לא את המגמה הבסיסית. לכן הפתרון הוא בתחום הפיסקלי, הממשלה צריכה לעשות יותר השקעות גם במחיר של גרעון. אנו לא נמצאים במחלות של שנות ה-90, הממשלה יכולה להרשות לעצמה עוד גרעון כדי לממן תשתיות וזה לדעתי ישנה את מגמת שער החליפין. המדיניות של הממשלה עדיין מנוהלת בתפישה של 'מה היו היעדים ב-20 השנים האחרונות'. עוד לא נקלטה העובדה שאנו נמצאים במציאות שונה שדורשת פתרונות אחרים ומדיניות אחרת. אני כותב על זה הרבה זמן, בכנס של מכון אהרון לפני שנה ושנתיים הדברים נאמרו בצורה מאד ברורה, לפני חודש נפגשתי עם שר האוצר ואמרתי לו את הדברים. כלומר, זה לא שהדברים לא ידועים. מה שנדרש זו מנהיגות כלכלית שיודעת להציב את הדברים הנכונים וגם לבצע".

נזכיר כי בהשוואה בינלאומית ההוצאה הציבורית של ממשלת ישראל (כ 40% מהתוצר) היא מהנמוכות ב OECD.

"בנק ישראל עושה את מה שהוא אמור לעשות אבל אין לו את הכלים לשנות את המגמה הבסיסית. זאת לא בעיה של בנק ישראל כרגע. הוא כן שומר על היציבות, המשק צומח, אין אבטלה, אין אינפלציה, הוא שומר על החשבון השוטף - אין פה חוסר יציבות אלא להיפך אולי יש יותר מדי יציבות", אומר מלניק במרכאות. "כל המדיניות הממשלתית, כולל חוק עידוד השקעות הון, מיועדים לתמוך בייצוא. השאלה אם זו המדיניות הנכונה? צריך לבדוק זאת מחדש".

• "אני זוכר את העשור האבוד אחרי מלחמת יום כיפור, נראה שאנחנו בדרך לאותו מצב"
• מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"

בנוגע לתלות של המשק במצב הכלכלי בחו"ל, אומר מלניק: "אנו רואים שהפד' שינה את המגמה וימשיך לעלות את הריבית, נשמע כאילו יש תיאום של הבנקים המרכזיים העיקריים (הפד' ה-ECB הבנק המרכזי של קנדה) שהולכים להדק קצת את המדיניות המוניטרית. כשזה יקרה אני חושב שגם אנחנו נצטרך גם להדק את המדיניות המוניטרית, אבל לא הייתי ממהר לעשות כך שכן אם הריביות יעלו בעולם זה יעזור לתנועות הון לצאת החוצה מהמשק וזה ישפר את שער החליפין. מכיוון שאין לנו בעיית אינפלציה בתור בנק ישראל הייתי ממתין עם העלאת הריבית".