בזמן שהאוצר ובנק ישראל מתקוטטים - האם השקל משנה מגמה?

לאחר תקופה ארוכה בה התחזק השקל, הרבה מעבר לשוויו הכלכלי, עקב מניפולציות במהלך המסחר, נראה כי חל שינוי בתפיסת חלק מהשחקנים ולאחרונה רואים מאבק מעניין בין הגורמים שממשיכים לדבוק באסטרטגיות השקל החזק לבין אלו שסבורים כי הגיע הזמן לנטוש את המטבע לטובת מטבעות אחרים.   למען האמת, ניצנים ראשונים לשינוי המגמה נראו כבר בתחילת פברואר עת נחלש השקל ב-5% לעומת סל המטבעות. קונים אגרסיביים הופיעו מדי יום במשך שבועיים ולרגע נדמה היה כי בנק ישראל , לאחר הבטחותיו בכנסת, אכן החל ביישום טכניקות התערבות חדשות, אולם פרסום הידיעה על הסכם הגז ופרסומי בנק ישראל בדבר היקף ההתערבות האפסי בפברואר הראו כי לא כך פני הדברים והתעלומה נותרה בעינה.

חודש מרץ וימי המסחר הראשונים באפריל מוכיחים שמתחילה כאן להיווצר מלחמה מעניינת בין התומכים בהמשך התחזקות השקל לבין אלו שהבינו כי בהפרש הריביות הנוכחי לעומת הדולר תהא זו שטות גמורה להמשיך ולהחזיק בו. בינתיים ידם של האחרונים על העליונה והשקל מתקרב שוב לשער השפל שלו מאמצע פברואר (82 נקודות לעומת סל המטבעות).

התומכים בהתחזקות השקל ממשיכים לנגן על אותה מנטרה ישנה וטובה. היי טק - למרות שכל הנתונים מראים על ירידה מדאיגה, עודף בחשבון השוטף - למרות שזה הצטמצם ב-50% בשנתיים האחרונות והסכמי הגז - למרות שזה מזכיר את הבדיחה על זה שמכר את אותו מוצר לשלושה אנשים שונים. כמה פעמים אפשר לקנות את השקל על סמך אותם גילויי גז? את חלק מהבנקים הזרים כמו גם את אחד הבנקים הגדולים שלנו וגופים מוסדיים מסוימים שהפכו בשנים האחרונות לשחקנים פעילים בשוק זה ממש לא מעניין. ב'אנליזות' שלהם תראו את אותן המנטרות שוב ושוב עם ההמלצה שהשקל תמיד יתחזק.

• איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
• האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן

כמו בפורים כך גם בפסח, ביום חג בו אפילו לא התנהל מסחר בארה"ב, ניסו השחקנים לחזק את השקל תוך ניצול מחזורי המסחר הדלילים. התופעה חזרה על עצמה גם בערב החג השני כאשר לפתע פתאום בשעות אחר הצהרים צנח הדולר מרמה של 3.54 שקלים עד לרמה של 3.52 שקלים ללא כל סיבה. התגובה לא אחרה לבוא ונכון לכתיבת שורות אלו נסחר הדולר סביב רמת השיא שלו לעומת השקל למרות היחלשותו בעולם.

בשנתיים האחרונות לא הייתה מלחמה בשוק המט"ח המקומי וכל השחקנים הימרו על השקל. מהלכי המסחר בתקופה האחרונה מראים כי פני הדברים השתנו. למען האמת מכירת השקל בתנאים הנוכחיים נבונה הרבה יותר מרכישתו. הריבית למפקידי הדולרים כבר חוצה את רמת 2% לעומת 0 בשקלים. כל בר דעת שאינו חושש מהתרסקות ארה"ב והמטבע שלה (וכידוע לכם אינני מאלו הרועדים מפחד האיום שנשמע כבר עשור מהפיכת הדולר לניר טואלט), צריך להגדיל משמעותית את אחזקותיו הדולרית ולהעדיפן על פני השקלים. היבואנים צריכים לנצל את פערי הריבית ולרכוש את הדולרים לעתיד. יבואן שרוכש דולרים לעוד שנתיים יכול לרכוש אותם היום ב-3.35 שקלים ואם הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה שלנו לא היו פועלים כמו רובוטים ומקטינים את הגנותיהם מפני התחזקות השקל( הגנות שעולות לנו 2% כל שנה ומקזזות לכולנו את רווחינו הפנסיוניים), השקל היה נחלש מהר יותר וחוזר למקומו הטבעי.

מה הייתה מעורבות בנק ישראל לאחרונה? את זה נגלה רק השבוע עת יפרסם הבנק את נתוני ההתערבות שלו אולם אופתע מאוד אם הבנק היה מעורב משמעותית בנעשה בשוק וכאן לטעמי שוב טועה הבנק בגדול. בתקופות כאלה נוהג הבנק להתרווח לאחור ולראות את האחרים עושים את העבודה עבורו. אם הבנק היה נרתם למנוע את המניפולציות הבוטות ומצטרף למוכרי השקל, הפיחות והחזרה לשיווי משקל נורמלי היו מהירים יותר והאיום על יציבות המשק לפחות מההיבט של שער החליפין היה מוסר, לפחות באופן זמני.

עוד תכניות

אבל כשבנק ישראל עסוק בהתגוששות המיותרת עם האוצר (וכמעט כמו תמיד לאחרונה באשמתו המלאה של האוצר) קשה לצפות ממנו למלא את תפקידו ביעילות. לצערנו הרב ראש הממשלה עסוק בדברים אחרים כי בכל מדינה נורמלית היה ראש ממשלה אחראי קורא לשר האוצר ולנגידה, אוחז בגרונם ומזכיר להם מה תפקידם.

• "נורמליזציה עם סעודיה תוריד את שער הדולר מתחת ל-3 שקל"
• שער הדולר מתחזק בעולם, מה יקרה לדולר מול השקל?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הכותב הוא יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים