התערבות בנק ישראל בשוק החלישה את השקל בעד 6%

בנק ישראל פרסם היום (ב') מחקר שמודד את השפעה של רכישות המט"ח על שער החליפין בתקופות שבין 2009 ל-2011 ובין 2013 ל-2017.

כידוע, החל מאוגוסט 2009 בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח ורוכש דולרים בשוק על מנת למתן את ייסוף השקל. החל ממאי 2013 הבנק רוכש מט"ח גם במסגרת תוכנית שנועדה למתן את השפעתה של הפקת הגז על החשבון השוטף.

בבנק ישראל מעריכים כי הרכישות שביצע החלישו את השקל בכ-3%-2%, ואילו בתקופות אינטנסיביות יותר הגיעה ההשפעה ל-6%-4%. בבנק ישראל מדגישים כי ההשפעה שנמדדה נובעת רק מרכישות בלתי צפויות מבחינת התזמון ולא מעצם קיומו של משטר הרכישות.

במחקר שנערך על ידי החוקרים איתמר כספי וסיגל ריבון מחטיבת המחקר ועמית פרידמן מחטיבת השווקים, נמצא כי הרכישות המשתנות שביצע בנק ישראל החל מ-2009 מובילות לפיחות מיידי בשער החליפין של השקל מול הדולר ביותר מ-90% מהמקרים. עוד נמצא כי ההשפעה של שער החליפין נמשכת כ-40 עד ל-60 ימי מסחר.

התוצאה המרכזית של המחקר
לפי הממצאים, "פיחות מיידי בגובה 1% כתוצאה מרכישה שביצע בנק ישראל בשוק נשמר באופן מובהק במשך כ-40 יום לאחר מכן (הטווח שבין הקווים המרוסקים מציין רווח סמך של 90%, והוא נמצא מעל האפס במשך כ-40 יום). השינוי הנמדד ביום ההתערבות קטן מ-1% מכיוון שחלק ניכר מההתערבויות מתבצע גם לאחר קביעת השער היציג. במקרה זה השפעת ההתערבות על השער הנומינלי האפקטיבי היציג תבוא לידי ביטוי רק למחרת".

הגרף הבא שצרף בנק ישראל למחקר מציג את התגובה של שער החליפין הנומינלי האפקטיבי היציג לזעזוע רכישות בלתי צפוי בגודל יחידתי, כלומר זעזוע שמפחת את שער החליפין שקל-דולר ב-1% ב"זמן 0". הקו הרציף (כחול כהה) משקף את התגובה כפונקציה של מספר ימי המסחר שחלפו מההתערבות עצמה. הקווים המרוסקים (תכלת) מייצגים רווח סמך של 90%.