הדולר זינק ב-2.1%, האם רכבת ההרים תימשך?

הדולר שקל נע כמו רכבת הרים מהירה בחודש וחצי האחרונים, ריצה שהתחילה מאזור ה-3.4 שקלים לדולר עד אזור ה-3.9 ומשם צלל מטה בשבועיים האחרונים לאזור ה-3.5 שקלים. ביומיים האחרונים רואים התחזקות נוספת והיום הדולר היציג זינק בכ-2.1%. בראיון שקיימנו עם יוסי פרנק מנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים הוא מספק הסבר להתנהגות הקיצונית והערכה קדימה, כמו-כן קובי לוי ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון מעריך כי התנודתיות בשוק המט"ח תימשך כל זמן שמשבר הקורונה יכה בשווקים. עם זאת, להערכתו בטווח הארוך קיימים כוחות שתומכים בחזרת התחזקות השקל.

הדולר - לאן? ואיך משקיעים בדולר?

לדברי יוסי פרנק, בחודש האחרון קיים מתאם גבוה בין התנהגות שוקי המניות בארה"ב לבין הדולר שקל, "כאשר שוק המניות בארה"ב ירד בחדות הדולר-שקל זינק בכ-12%, כאשר הבורסות חזרו לעלות ראינו החלשות של הדולר, וכעת הירידות של אתמול בוול סטריט מייצרות שוב ביקושים לדולר, הגורם שמניע את התנהגות הדולר-שקל אלו הגופים המוסדיים, כשחקנים המרכזיים בשווקים הפיננסיים המודלים שלהם בגידור מט"ח מייצרות תנודות חזקות כאשר השווקים סוערים".

התפתחות שער הדולר-שקל בשנה האחרונה - תנודה קיצונית במשבר הקורונה

פרנק מסביר כי הדולר שקל התנתק לגמרי מהפרמטרים הכלכליים, "אם אתה שם גרף של דולר-שקל וה-S&P  אתה רואה קורלציה של כמעט 1, למעט בימים מאוד מסוימים, זה מדהים, לא היה מצב כזה במדינת ישראל אף פעם קודם לכן, התופעה הזאת נגרמת כמעט אך ורק מהגופים המוסדיים שלנו, בשנת 2019 המוכרים הכי גדולים של הדולר היו הגופים המוסדיים כי הבורסות עלו."

להערכת פרנק, הגופים המוסדיים עובדים בשיטת גידור לא רלוונטית שגורמת לתנודות בדולר שקל, "המודלים של הגופים המוסדיים פועלים באופן אוטומטי לפי מכסות ההגנה מירידת ערך הדולר, רוב הגופים מגדרים כ-80% מערך התיק, אך יש גופים שמחמירים ומגדרים 90%, בימים כתיקונם זה פחות מורגש, אך מה שקרה כאן לפני שבועיים לערך, הגופים המוסדיים הכניסו את הבנקים לרמת סחרור שלא הייתה כאן בהיסטוריה, עד כדי כך שבנק ישראל התערב, וטוב שהתערב בשביל לספק להם נזילות, למנוע מצב קיצוני עוד יותר."

לדוגמא אומר פרנק: "הגופים המוסדיים בישראל מחזיקים 100 מיליארד דולר בהשקעות בחו"ל, במצב של עליית ערך התיק ב-10% ל-110 מיליארד, יאלצו אותם למכור 8 מיליארד דולר בשביל להיצמד למודל 80% גידור. הכוונה ליחס בין שווי התיק המניתי לבין הגידור במט"ח שפועל באופן אוטומטי ומוגדר ביחס קבוע מראש, במקרה ההפוך במצב כפי שחווינו לאחרונה שהבורסות יורדות הם צריכים לרכוש דולרים, זה מזרים ביקושים גבוהים לדולר ועל כן הוא זינק." 

בהסתכלות קדימה אומר פרנק: "לדולר שקל יש מחיר שיווי משקל, להערכתי הוא נע בין 3.6-3.7 ותלוי במצב הדולר בעולם, במצב של דולר חזק בעולם זה נוטה יותר לכיוון של 3.7, כאשר עלה מעל זה, הוא ירד חזרה וכשהוא ירד מתחת לזה הוא עלה חזרה, כל פעם הסיבה משתנה – קורונה, בחירות, איום בטחוני או קריסת שווקים פיננסיים, כל פעם יש את הסיפור התורן אבל בסופו של דבר הוא חוזר לשיווי משקל שלו".

גורם נוסף שהשפיע בשבוע האחרון היה הנפקת האג"ח ל-100 שנים, הנפקה בדולר ייצרה מצב של מכירות בדולר ועל כן ראינו החלשות חזקה מדי בשבוע האחרון.

בראיה קדימה צופה פרנק שני תרחישים אפשריים, מצב של רגיעה שזאת האופציה הסבירה לדעתו, לדבריו "העולם הבין איך לטפל בקורונה, כולם מבינים שהאסייתיים התנהגו בצורה הנכונה, העולם ישלם מחיר כבד אבל יתגברו על זה תוך חודשיים שלושה והעולם יחזור לתפקד, יודעים לכמת את הנזק הכלכלי, 30% ירידה זה משקף, מעבר לזה כבר פאניקה, בסיום המשבר יהיה 'בוסט' מטורף לכלכלות".

על כן, להערכתו כרגע נראה המשך מחיר שיווי משקל כפי שנמצא כרגע בטווח של 3.6-3.7 שקלים לדולר, האופציה השנייה שפחות סבירה בעיניו היא המשך הכאוס בשווקים, "במצב של כאוס הבורסות ימשיכו לרדת הדולר ימשיך לעלות, הדולר ישקף את מצב הבורסות בעולם בעיקר בגלל התנהגות המוסדיים, במקרה כזה בנק ישראל יצטרך להתערב".

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון: ״השקל ממשיך להתנהג בהתאם לשוקי המניות. אחרי שבשבוע שעבר השקל התחזק במקביל לעלייה בשוקי המניות, היום ואתמול השקל נחלש במקביל לחזרת המימושים לשוקי המניות. הקשר ממשיך לעמוד על מתאם של כ-0.2-0.3, משמע על ירידה של כ-5% ביומיים האחרונים השקל נחלש בכ-2%. להערכתנו, המתאם בין שוק המניות לבין המסחר בשקל יימשך כל עוד האווירה המשברית תימשך. עם זאת, בטווח הארוך, ולאחר סיום המשבר, קיימים כוחות שתומכים בחזרת ההתחזקות של השקל כמו הפקת הגז, פעילות היצוא בסקטור ההייטק, שלהערכתנו תיפגע פחות במשבר הנוכחי, צירופה של ישראל למדד WGBI ועוד״.