מה משפיע יותר מכל על הדולר? מדדי המניות בארה"ב

בנק ישראל דיווחה השבוע על ירידה של 5 מיליארד דולר במאזנו - האם סוף סוף בנק ישראל משתמש בדולרים שרכש כדי לתמוך בשער הדולר בשנים האחרונות? ובכן לא ממש. בנק ישראל עשה עסקות סוואפ/החלף שמשמעותן - מתן הלוואה לבנקים. הלוואות שצריך להחזיר תמורת הפקדת פיקדון בשקלים. לכן תיאורטית ירדו מהמאזן היתרות הדולרים אבל מעשית יש לבנקים התחייבות דולרית אליו ולכן גובה היתרות לא השתנה בהיבט זה.

ההערכה היא כי ההלוואות ניתנו לשבוע עד חודש (בנק ישראל לא מפרט זאת). מה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה בשוק המט״ח המקומי מעניין מכמה היבטים. ראשית בשבועות האחרונים התנתק השוק לחלוטין מפרמטרים כלכליים שבעבר היו להם השפעות מכריעות והוא מתנהל אחד לאחד בצמוד לגרף הבורסות בארה״ב - כשהן עולות השקל מתחזק וכשהן יורדות השקל נחלש. זה קורה בעיקר עקב העובדה שהשחקן הכי גדול היום בשוק המט״ח המקומי הם הגופים המוסדיים שמתנהלים באופן שבלוני לחלוטין (ושגוי לטעמי) - קונים דולרים כשהשוק יורד ומוכרים כשהוא עולה על פי מודל קבוע. 

שנית הספקולנטים חזרו לשחק ובגדול. לאחר שהצמד דולר שקל הגיע לסביבת שיווי המשקל שלו (סביב 3.65 ש״ח לדולר) הגיעו כמה ימי מסחר רצופים בהם התחזק השקל באופן די תמוה יש לומר, עד שהתבררה הסיבה ביום שלישי האחרון - הנפקת אג״ח דולרי על ידי האוצר. די ברור שיש גורמים שהיו מעורבים בהנפקה שדאגו למכור דולרים בזמן - הנפקות דולריות של האוצר יוצרות ברוב המקרים לחצים למכירת דולרים, בעיקר על ידי גופים שרואים בהנפקה תחליף להחזקת דולרים שברשותם והם מוכרים אותם. בכך השיגו השחקנים שתי מטרות - גריפת רווח כתוצאה מירידת שער הדולר (שבאופן מוזר עלה ל-3.64 תוך מספר ימים לאחר ההנפקה) וקביעת שער יציג נמוך מאד שמשרת את מי שהשתתף בהנפקה ופוגע במנפיק(מדינת ישראל).

זה לכשעצמו נושא שלא ייתכן שנעלם מעיני בנק ישראל ומעניין מה הוא עשה בנדון במיוחד שעל פי השמועה אחד המנפיקים היה בין המוכרים הגדולים בימים של טרום ההנפקה.

• מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
• לאחר הדו"ח הטוב: לידר מעניקה אפסייד של 100% לחנן מור

בימים האחרונים דווקא על רקע הירידה במחזורי המסחר שוב מופיעים חובבי השקל בשעות אחר הצהרים ודואגים לחיזוק השקל. מה שקרה בחודש האחרון חייב להדליק נורות אדומות הן באוצר והן בבנק ישראל ורצוי שייקחו שם מספר נקודות למחשבה. בנק ישראל טען כל העת כי היתרות נועדו לזמן משבר. אין ספק שהשוק חווה משבר. אני לא זוכר מתי תוך פרק זמן כה קצר התחזק הדולר ב-40 אגורות לעומת השקל תוך ימים ספורים. חדרי העסקות בבנקים היו על סף קריסה ואחד מהם חדל לתפקד לחלוטין, מצב שאני לא זוכר כמותו בשלושים שנותי בשוק. טוב עשה הבנק שהתערב אבל אינני רואה סיבה מדוע לא ימכור דולרים ויממש רווח. לאחר הירידה החדה במיוחד בימי המסחר שלפני ההנפקה חובתו היתה, כך אני סבור, להופיע בקניות ולו על מנת לאותת לשחקנים מי בעל הבית במגרש.

ברגע שלא עשה זאת והוריד ריבית, זה אותת לשחקנים כאילו השתמש בכדור האחרון שהיה לו וזה לא סימן טוב. המשבר בישראל עמוק והסיכונים לצמיחה מהותיים כך שמן הראוי שלפחות בשוק המט״ח יסמן בנק ישראל תחום חדש ויביא לרגיעה תוך הפחתת פעילות הספקולנטים. בנק ישראל חייב להיות בתקופה זו מעורב הרבה יותר גם בשוק הזה ולא רק בשוק האג״ח. שקל חלש יותר יסייע לתעשיה המקומית וליצוא להתאושש ולחזור מהר יותר לפסי צמיחה. זה יותר חשוב מלתת לכמה ספקולנטים לחגוג על גב המשק.

באוצר חייבת להידלק נורה אדומה לגבי ההתחייבות העצומה במט״ח. את החוב צריך לנהל בצורה דינמית. חווינו מיני משבר במהלכן התחזק הדולר ל-3.9 והאירו ל-4.2. במצב כזה גדל החוב של מדינת ישראל ב-12 מיליארד שקל. זהו כאב ראש מיותר לחלוטין ועוד בזמן שהגירעון גדל משמעותית גם כך עקב המצב. לא צריך לתאר מה יקרה להתחייבויות אם חלילה יפרוץ משבר קשה. לכן, על האוצר לנצל כל התחזקות בשקל על מנת לנטרל את חשיפת המטבע.

• לונג על השקל - ניתוח המגמות במט"ח בשנתיים האחרונות, ומה יהיה בהמשך?
• הדולר מזנק ל-3.7 שקלים: מה עומד מאחורי העלייה החדה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

וגם המפקח על שוק ההון צריך לתת את הדעת על מעורבותם של הגופים המוסדיים בשוק המט״ח. אין ספק שחלק מהם הפכו את ההגנה לכלי ליצירת רווחים. הגופים המוסדיים הפכו לשחקן הכי גדול בשוק והמפקח על שוק ההון יחד עם האוצר ובנק ישראל חייבים למצוא דרך להפחית את הדומיננטיות שלהם. הציבור שבוי בידיהם וראינו מה קורה לתשואות כשהשקל נחלש בחדות. זה קרה ברבעון האחרון של 2018 וזה קרה שוב בחודש מארס. יש פתרונות יצירתיים שיקטינו את מעורבותם של המוסדיים על השוק.

ועניין נוסף - שימו לב להתנתקות השווקים מנתונים כלכליים - ראינו שהשקל נחלש למרות שבארה״ב הפחיתו את הריבית לאפס. אנו רואים את השקל מתחזק בשבוע האחרון למרות שבנק ישראל הפחית ריבית, למרות שהנתונים הכלכליים מצביעים על פגיעה קשה וארוכת טווח, ולמרות שצפויה ירידה דרמטית בהשקעות ובחשבון השוטף.