יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו לשיא במאי - 142.5 מיליארד דולר

הדולר כבר נסחר מתחת לרמת 3.5 השקלים ובנק ישראל ממשיך לרכוש מט"ח בניסיון לבלום את המשך התחזקות השקל. על פי דיווח של הבנק, יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו לשיא בסוף חודש מאי, לרמה של כ-142.5 מיליארד דולר - גם בבחינת יחס היתרות לתוצר נרשם שיא של כ-35.5% תוצר.

על פי הדיווח של בנק ישראל, יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש מאי 2020 בסך 142.5 מיליארד דולר, גידול של 8.97 מיליארד דולר לעומת סוף החודש הקודם. היתרות מהוות 35.5% מהתוצר המקומי הגולמי.

​ בבנק ישראל מציינים כי הגידול מוסבר על ידי: רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל בסך של כ-2.6 מיליארד דולר, העברות הממשלה מחו"ל בסך של כ-5.15 מיליארד דולר ושערוך של יתרות מטבע חוץ בסך של כ-1.7 מיליארד דולר. מנגד, הגידול קוזז בחלקו על ידי העברות המגזר הפרטי בסך של כ-494 מיליוני דולרים.

בשביל מה צריך לבלום את התחזקות השקל? עקרונית, יש שני צדדים למטבע (החוץ). בטווח המיידי, עבור הצרכן, התחזקות השקל איננה מהווה בעיה כלשהי, שכן התחזקותו מאפשרת לאזרח הפשוט לקבל יותר מוצרים ושירותים עבור כל שקל שהוא מוציא בחו"ל. גם היבואנים נהנים מהתחזקות השקל, שכן הם מקבלים יותר סחורות ושירותים תמורת כל שקל שהם משלמים.

• סיכום 2024: קרנות כספיות (מט"ח*) יכולות גם להפסיד כסף
• למה בנק ישראל לא מתערב מספיק בשוק המט"ח והאם זה קשור לממשלה?

עם זאת, ברמת המשק, התחזקות השקל מחלישה את היצואנים שמשלמים שכר גבוה יחסית לעובדיהם (בשקלים) ומקבלים תשלום נמוך יחסית בתמורה לסחורות והשירותים שהם מספקים (במט"ח).

אז למה לדאוג ליצואנים ולא ליבואנים? בעוד היבואנים מהווים סוג של מתווך לצריכת מוצרים ושירותים מחו"ל - כלומר (בגדול) מספקים פרנסה ורווח למדינות אחרות, היצואנים מספקים פרנסה ורווח למשק המקומי. אגב, בנק ישראל איננו הבנק המרכזי היחיד שמנסה להחליש את המטבע המקומי, כך עושים גם רובם המכריע של הבנקים המרכזיים בעולם - מתוך אותו ההיגיון.