לחצי הייסוף מתגברים - "3 מיליארד דולר שישראלים לא צרכו בחו"ל"

לחצי הייסוף מתגברים. כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים, זאת בעיקר נוכח "שלושה מיליארד דולר שישראלים לא צרכו בחו"ל".

"הרבעון השלישי של השנה משלב בין הקיץ לחגי תשרי וההוצאות של ישראלים בחו"ל עומדות בו על יותר מ-3 מיליארד דולר. התיירים הנכנסים לישראל תרמו בשנה שעברה ברבעון זה סכום של כ-1.3 מיליארד דולר. סגירת השמים תרמה לכן לעלייה של כ-1.8 מיליארד דולר לחשבון השוטף של רבעון זה", מציינים כלכלני הבנק.

בנוסף, מציינים כלכלני הפועלים כי עליות השערים בשוקי המניות בעולם מוסיפות אף הן ללחצי הייסוף, בעיקר דרך מכירות מט"ח של מוסדיים. שער החליפין של השקל מול סל המטבעות האפקטיבי נותר יציב מאוד בחודשים האחרונים, זאת בעיקר הודות לרכישות מט"ח גדולות של בנק ישראל.

אפשרות לביצוע הרחבה מוניטרית נוספת בישראל 
מה שיכול להחליש את הלחץ על הצמד דולר-שקל הינו הורדת הריבית בישראל. בעניין זה מציינים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם כי הכלים המוניטריים העומדים לרשות הבנקים המרכזיים הולכים ואוזלים.

"הפד' לא שוקל ריבית שלילית כמו באירופה, ורוב חברי הפד' סבורים שגם שליטה פורמלית בעקום התשואות מסוכנת ועשויה להגדיל עוד יותר את היקף המאזן. בישראל השיקולים דומים לאלו של הפד', מלבד אולי שהאינפלציה נמוכה בהרבה וזה מאפשר הרחבה מוניטארית נוספת", מציינים כלכלני הבנק.

אלא שלדבריהם לא נותרו הרבה כלים – "עקום התשואות שטוח, מרווחי הסיכון בשוק איגרות החוב נמוכים, וחברות רבות הנפיקו חוב בשוק בחודש החולף. אנו מעריכים כי הריבית תיוותר בתקופה הקרובה ברמה של 0.1%, אך יתכן שבנק ישראל יפעיל כלים מוניטריים נוספים, או יגביר את השימוש בכלים הקיימים", סיכמו.

מדיניות הממשלה לא ממש משפיעה בפועל 
התוצר התכווץ ברבעון השני של השנה בשיעור שנתי של 28.7%. בבנק הפועלים מציינים כי השוואה של השינוי בתוצר לנפש בשני הרבעונים הראשונים של השנה מעלה שישראל דומה מאוד לארה"ב, וגם לחלק גדול ממדינות אירופה.

"הפגיעה תלויה במדיניות הסגר, אבל לא רק. בשבדיה לדוגמה, התוצר ירד לא בהרבה פחות מאשר בישראל וזאת ללא סגרים. באנגליה וספרד בהן הסגר היה נוקשה וממושך הפגיעה הייתה חמורה יותר. גם המדיניות הממשלתית לא משנה בתקופה כזו את התמונה מן הקצה אל הקצה – צריך לזכור שהעברות של הממשלה, זה לא חלק מהתוצר. זה כן הופך להיות חלק מהתוצר, אם האזרחים צורכים עם הכסף הזה, אבל אנו רואים בעולם שחלק גדול מהעברות מתורגם לחיסכון", סיכמו.

מה הלאה? חוסר יציבות תעסוקתית ופוליטית
"השיפור בשוק העבודה נבלם ואנו רואים ששיעור האבטלה (כולל חל"ת) מתייצב על רמה שגבוהה במעט מ-12% (510 אלף איש). הגל השני של הקורונה מעכב חזרתם לעבודה של עובדים מתחומי השירותים, ומנגד חברות נוקטות צעדי התייעלות ולא קולטות עובדים חדשים", מציינים בפועלים ומעריכים כי הרמה הנוכחית של שיעור האבטלה צפויה ללוות אותנו לפחות עד למועד שבו יוסרו כל המגבלות על התקהלות.

לגבי הממשלה מציינים בפועלים כי הקואליציה לא יציבה, והיא יכולה להתפרק כבר מחר, או במועד מאוחר יותר. "ההוצאות שקשורות לקורונה הן מחוץ לתקציב השוטף והוגדרו כ"קופסא" שייעודית לזה. הממשלה יכולה להגדיל את הקופסא גם בלי תקציב מאושר. לא כל הוצאה יכולה להיכנס לקופסא של הקורונה, ולכן היעדר תקציב מדינה מאושר לשנה הנוכחית מהווה גורם שמרסן את הגידול בהוצאות הממשלה", סיכמו בפועלים.