"השמים הסגורים תומכים בהתחזקות השקל"

מספר החולים המאומתים החדשים הגיע לשיא בשבוע החולף, ושיעור הנדבקים בישראל הוא הגבוה בעולם. "בניגוד לגל הראשון של הקורונה, הציבור פחות חושש עתה, ולכן ההשפעה על הפעילות הכלכלית היא פחותה", כך מציינים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית. בינתיים הממשלה מסתפקת במגבלות מקומיות, אבל להערכת כלכלני הבנק, "ברמת ההדבקות הנוכחית יתכן שנראה בהמשך גם סגרים כלליים".

השקל חזק וצפוי להישאר חזק
שער החליפין של השקל מול סל המטבעות ומול הדולר נותר יציב בשבוע האחרון. ירידות שערים בשוקי המניות בעולם בדרך כלל מתואמות עם פיחות מסוים בשער השקל, אך זה לא קרה בשני ימי המסחר האחרונים. כלכלני בנק הפועלים ממשיכים להעריך כי "הכוחות הבסיסיים בטווח הקרוב, ובעיקר השמים הסגורים שמצמצמים הוצאות של ישראלים בחו"ל, תומכים בשקל חזק. אם הירידות בשוקי המניות בעולם ימשכו, זה גורם שיכול לשנות את מגמת שער החליפין בטווח הקצר".

עו מעריכים בבנק הפועלים, כי יעד האינפלציה הממוצע שאימץ הפד' לאחרונה צפוי להשפיע גם על בנק ישראל. "היעד כנראה לא יאומץ באופן רשמי בישראל, אבל ברור שהסבלנות לאינפלציה הגבוהה מ-2% היא עתה גבוהה יותר. ריבית בנק ישראל צפויה לכן להיוותר ברמתה תקופה ארוכה מאוד. הצעד של הפד' האמריקני הוא במידה רבה תחליפי להפחתת ריבית, וניתן לראות שחברי הפד' אינם מתלהבים מהתוצאות של הריבית השלילית באירופה. אנו מעריכים כי מהלך זה מצמצם מאוד את הסיכוי לריבית שלילית בישראל".

פעילות כלכלית חזקה יחסית באוגוסט
הפעילות הכלכלית בחודש אוגוסט זינקה, אך שיעור האבטלה עדיין סביב 12%. הכנסות ממסים בחודש אוגוסט הפתיעו לחיוב והרכישות בכרטיסי אשראי עלו אף הן באוגוסט לרמות של לפני הקורונה. "השמים הסגורים תורמים כנראה משמעותית לפעילות המקומית, כשהקניות המסורתיות בחו"ל עברו לרשתות המקומיות", מעריכים בפועלים. 

לדברי כלכני הבנק, ברוב ענפי המשק רמת הפעילות מתקרבת לזו של טרם תקופת הקורונה, אך יש לזכור שמצב זה הוא זמני ומושפע מגורמים עונתיים. "שיעור האבטלה עדיין גבוה בשמונה אחוזים מזה של טרום הקורונה, והוא מהווה אולי אינדיקציה טובה יותר בפגיעה המתמשכת במשק. מספר המועסקים (ללא היעדרות זמנית מעבודה) במחצית הראשונה של חודש אוגוסט היה נמוך בכ-11% מזה של חודש פברואר 2020. שכרם של המובטלים נמוך מהממוצע במשק, וכן חלקם יצאו משוק העבודה בשל תהליכי התייעלות. אם נניח שאיבוד התוצר בגין מובטל או עובד שיצא משוק העבודה שווה ערך ל-50% מזה של עובד ממוצע במשק, אז נגיע לפגיעה של כ-5% בתוצר של המשק. חישוב זה מתעלם כמובן מההשפעה החברתית והמוראלית שנלווית לאבטלה", מציינים בפועלים.