הגרעון גדל והדולר יורד - למה?

למרות העלייה ביחס חוב תוצר, הסיכון בהורדת דירוג, הסגר הנוסף, והגרעון הממשלתי הגדל הגורמים המבניים של המשק הישראלי ממשיכים לתמוך בהתחזקות של השקל אל מול הדולר. כל זאת, לאחר שבחודש שעבר, נראה היה כי הדולר מתחיל להתחזק על רקע ירידות השערים ברחבי העולם ועליית התחלואה באירופה.

שער הדולר הרציף

ההתחזקות הקצרה בחודש החולף נבעה מכך שהדולר נהנה לאורך השנים מהיותו נכס מקלט, תוך שהוא מתחזק קורלציה הפוכה מול מדדי המניות. אך, במהרה הסנטימנט השלילי בשווקים התחלף והמסכים נצבעו בירוק, ואילו הדולר חזר לדשדש. זאת, למעט עליה קטנה סביב ההודעה על הידבקותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בקורונה, שהפכה גם היא להיסטוריה במהרה.

למה הדולר לא עולה?
תשובה לשאלה מדוע הדולר לא עולה נעוצה בטריגרים קבועים שלוחצים את הדולר למטה ואת השקל למעלה. מלבד העובדה שהדולר כאמור מקיים קורלציה הפוכה מול מדדי המניות, הוא גם סובל מירידת הריבית בארה"ב. שיא חולשתו, הגיע בסוף חודש אוגוסט עם נאום נגיד הפד ג'רום פאוואל, בו הודיע על שינוי יעדי האינפלציה. בכך, איפשר הפד' לעצמו לשמור את הריבית ברמה נמוכה למשך זמן רב, מבלי שיצטרך להעלות אותה במטרה לרסן את האינפלציה. המהלך, הביא את המשקיעים להבנה כי הריבית לא צפויה לעלות בטווח הזמן הקרוב.

לכך, מצטרפים הגורמים המבניים של המשק הישראלי, ובראשם העודף בחשבון השוטף של ישראל. בזמן שההייטק ממשיך לייצר תזרים הכנסות, הייבוא קטן בעקבות הירידה בצריכה הפרטית – וכך הפער בין הייצוא לייבוא גדל. לכך, מצטרפת העובדה שלפי שעה נמשכת הכניסה של משקיעים זרים לארץ, וחברות ההייטק ממשיכות לגייס כספים.