בנק ישראל מתערב שוב במסחר במט"ח ורוכש מאות מיליוני דולרים

שערו היציג של הדולר ירד ב-0.06% ונקבע על 3.253 שקלים – רק לאחר התערבות נוספת מצד בנק ישראל שמיתנה את הירידה והרחיקה את השער מלרדת לקידומת של 3.24. בבנק ישראל רכשו מתחילת היום דולרים בהיקף של כ-300 מיליון דולר. בכך נמשכת ההתערבות בשוק המט"ח שראינו לאורך החודש האחרון, ועוד לפני כן.

אך בשבוע שעבר בנק ישראל ניסה לעצור את הייסוף במטבע המקומי כשרכש לפי ההערכות 350 מיליון דולר, וזאת רק מספר ימים אחרי רכישה נוספת של מאות מיליוני דולרים. למעשה, השקל כיום נסחר מול הדולר ברמות השפל של 2008. בחצי השנה האחרונה ירד השקל ב-6% מול הדולר.

מתחילת השנה רכש בנק ישראל מט"ח בהיקף של כ-17 מיליארד דולר, מתוכם כחצי מיליארד דולר בנובמבר לבדו. הערכות הסוחרים הן כי החודש הרכישות הסתכמו בכמיליארד דולר. יתרות מטבע החוץ בבנק הגיעו נכון לסוף נובמבר לסך של 167 מיליארד דולר.

בין הסיבות להתחזקות השקל מול הדולר נמנות תנועות של כניסת שקלים למדינה בעסקאות במטבע המקומי, כגון רכישת חברות מקומיות ע"י גופים זרים, עלייה שוק המניות בארצות הברית ברקע תחילת החיסונים נגד הקורונה, שמצריכים מהגופים המוסדיים למכור דולרים כדי לגדר את החשיפה למטבע האמריקאי (שכן הכסף מועבר לחוסכים אחרי המרתו לשקלים), והביקוש לאג"ח מדינת ישראל שנסחרים בריבית נמוכה ונכללו השנה במדד WGBI העולמי.

כך או כך, מהדולר החלש מרוויחים הצרכנים בישראל שרוכשים מוצרים מחו"ל בדולרים, כשבמקביל השקל החזק מהווה משקולת עבור היצואנים שהלקוחות שלהם משלמים להם כמובן בשקלים. עוד לפני הקורונה בבנק ישראל התערבו במסחר במטבע חוץ ורכשו דולרים, כשבבנק הסבירו בעבר את המהלך בניסיון למנוע תנודות חריגות מדי (ייתכן כתוצאה מפעילות של ספקולנטים) ביחסים בין המטבעות, וטענו כי אינם מנסים לכוון לשער "נכון" כלשהו.

בניתוח מתחילת החודש של הפרופסור לכלכלה נסים בן דוד, נשיא האקדמית גליל מערבי, האחרון המליץ לבנק ישראל לשקול נקיטת צעדים כמו הגבלת עסקאות גידור, הגבלות על הבנקים והטלת מס על עסקאות החלף. רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, העריך מצדו שבנק ישראל יצליח לבלום את המגמה של היחלשות הדולר.