הדולר ממשיך למטה: טוב ליבוא הפרטי, אך שוחק את התחרויות של ההייטק המקומי

"תמיד אפשר לומר 'העיקר שאני אקבל את הכיסוי לאייפון שלי ב-20% פחות, אבל מדינה לא יכולה להתנהל ככה. מדינה צריכה לראות את התמונה הכללית, והצמיחה מגיעה מההייטק והתעשייה, וכרגע היחס בין הדולר לשקל גורמים לאחד ממשברי התעסוקה הגדולים ביותר מאז קום המדינה" – זאת התשובה של נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים לטענה שהוזלת המוצרים מחו"ל לצרכן הישראלי חשובה יותר מהדאגה לענף התעשייה ועל כן יש להפסיק את ההתערבות בשוק המט"ח.

דולר שקל רציף -0.7% דולר שקל רציף 3.7 -0.7% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.73 נמוך:3.7 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:

גם אחרי שרכש 20 מיליארד דולר דולר ב-2020 והגדיל את יתרות המט"ח שלו לכ-170 מיליארד דולר, בנק ישראל עדיין מתקשה להתמודד עם היחלשות הדולר, במידה רבה בעקבות הדפסות הכסף המאסיביות של הפדרל ריזרב בארצות הברית, ומולו ייסוף השקל, שמאחוריו גם סיבות חיוביות כמו השקעות זרות של חברות טכנולוגיה במשק המקומי והכנסת האג"ח של ממשלת ישראל למדד ה-WGBI שהביא להגדלת האחזקה בו ע"י גופי השקעה גדולים בעולם.

לקריאה נוספת:

> הדולר בשפל של 25 שנה: "המגמה לא תשתנה בזמן הקרוב"
> הבנקים הגדולים מסכימים: הדולר ימשיך להיחלש בעולם
> הדולר - לאן?

המטרה של בנק ישראל בהגדלת יתרות המט"ח היא ניטרול ההשפעה של גורמים שאינם קשורים להיצע וביקוש על התעשייה המקומית. בהקשר זה אמר לאחרונה נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון כי "קשה להעריך מהי הנקודה שבה שער החליפין עלול להיות חזק מדי עבור חלק מתעשיית היצוא ותחליפי היבוא, וזהו לא סיכון שנרצה לקחת בעת משבר. מדיניות הבנק מיתנה את קצב הייסוף, כדי לוודא ששער החליפין אינו מתחזק מהותית מעבר למה שתואם את החלון הדינמי הנגזר מהכוחות הבסיסיים. בנסיבות הנוכחיות רמת יתרות המט"ח איננה מהווה מגבלה על מדיניות רכישות המט"ח".

עוד לפי הנגיד, ביצועי יצוא השירותים לאורך המשבר בולטים לטובה, ולאחרונה מסתמנת התאוששות גם ביצוא הסחורות. בסקר של הלמ"ס מסוף דצמבר עולה כי במגזר התעשייה מדווחים החל מאוגוסט על התאוששות היקף ההזמנות לייצוא, ומעריכים כי החודש יגדל ההיקף ב-4.7% לעומת דצמבר. לעומת זאת, בענף השירותים מעריכים שהיקף המכירות לייצוא ירד ב-0.4%.

"הזמנות בתעשייה מתקבלות כמה חודשים מראש", מסביר היימן, "אתה תספק מה שהבטחת גם אם שולי הרווח שלך מאד נמוכים. יש דיליי בין השינוי בשער המטבע להשפעה על הייצוא או על רווחיות הייצוא. אם נמדוד מינואר 2019 נראה ירידה של כ-15-16% בשער המטבע, ועם כל היתרונות של הפריון והטכנולוגי במשק, מאד קשה להצדיק כך ייצור. הפגיעה ברווח היא אפילו חמורה יותר".

בהתאם, מסקר של ההתאחדות שבוצע בדצמבר בקרב 190 חברות, מהם 80% יצואנים, השיבו כ-40% מהעסקים שיקפיאו את גיוסי העובדים החדשים, ו-35% העידו כי צמצמו בכח האדם. "מי ש ספג את הפגיעה החמורה ביותר הוא שוק ייצור המוצרים: כימיקלים, גומי, פלסטיק וכו'", אומר היימן. "בסוף נראה כאן צמצום של משרות, בין אם זה מפעל שייסגר או אפילו קו ייצור שמופסק וצריך לצמצם את כח האדם סביבו".

בתגובה לטענה שהמשבר חשף חברות בתעשייה שהיו צריכות להתייעל עוד לפני הקורונה ואין סיבה לעזור להם, משיב היימן כי "יש תפיסות לא נכונות לגבי התעשייה. הפריון עלה בה בצורה מאד חזקה בשנים האחרונות – 3% ב-2017, 5% ב-2018, 6% ב-2019, 12% ב-2020. בכל שנה אנחנו רואים התייעלות במפעלים. יכול להיות שכמו במגזרים אחרים, היו גם מפעלים שלא היו תחרותיים מספיק עוד קודם לכן והם יסגרו".

ההייטק לא חסין
קטר הצמיחה של המשק, ההייטק, שבלעדיו הגירעון שהגיע לרמות של 11.7% היה עמוק עוד יותר, נפגע גם הוא מהמצב, לדברי היימן. "חברות תכנה פונות אלינו ואומרות שהעלויות מתחילות להיות יקרות עבורן. מעסיק בישראל משלם לעובדים שלו בשקלים, ובניו יורק משלמים להם בדולרים, כך שהמהנדס הישראלי הופך להיות יקר יותר כתוצאה משערי המטבע".

לנקודה זאת מתייחס גם הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, אלכס זבז'ינסקי, בסקירה שפרסם זה עתה ובה כתב כי "במגזר השירותים המגבלה עומדת ברמת חומרה כפי לא הייתה אף פעם. רוב היצוא של המגזר נובע מפעילות חברות ההייטק". לדבריו, "התחזקות השקל מעלה עלויות העובדים בהשוואה למדינות האחרות ופוגעת בכדאיות השקעות בישראל". זבז'ינסקי מצביע על כך שהשכר הממוצע בענף הטכנולוגיה בארה"ב עלה מאז שנת 2012 בכ-19%, כאשר בישראל העלייה הייתה כ-57%, מתוכה התחזקות הדולר אחראית על כ-14%. לפי אתר DAXX, השכר הממוצע בדולרים של מהנדסי המחשב בישראל הנו השלישי בגובהו בעולם.

בשלב זה היימן מוסר שאין להתאחדות התעשיינים נתונים על משרות שאבדו בהייטק בעקבות הבדלי השערים, כשלצד זאת הוא מזכיר כי מלכתחילה המצב הבסיסי הוא של ביקוש לעובדים בהייטק, והדבר "לא משתנה ביום אחד".

בהתאם לדבריו של הנגיד ירון, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן, ואסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, דודי רזניק, מעריכים כי "בנק ישראל צפוי להמשיך במדיניות הרכישות גם בשנת 2021 על רקע העובדה כי נראה שהשימוש בכלי הריבית לא אפקטיבי יותר. כרגע נראה כי אין מגבלה של רמת היתרות או גורם אחר שימנע רכישות גדולות בהמשך".

אלא שלדברי היימן, בגזרה המוניטרית, רכישות הדולרים ע"י בנק ישראל הן כלי שכבר הגיע לכדי מיצוי. במקביל, מקבלי ההחלטות בממשלה חלוקים בדעתם עם התאחדות התעשיינים בנוגע לשאלה עד כמה שער החליפין הוא בלם מרכזי של ההתאוששות של שוק העבודה. על רקע זה, ההצעה החדשה של התאחדות התעשיינים היא גידור של החוב הממשלתי הגדול הנקוב במט"ח. היימן מספר כי כבר פנו עם הרעיון לחשכ"ל יהלי רוטנברג, ונראה כי מצאו שם אוזן קשבת. "אם משרד האוצר יגיד 'אני עכשיו קונה הגנה כנגד עלייה בשער הדולר' המשמעות היא כאילו הוא קנה דולרים", היימן מסביר.

בעוד שהדפסת הדולרים נמשכת כדי לתמוך בכלכלת ארצות הברית, מתגלה פעם נוספת התלות הגדולה של מדינות מחוצה לה במטבע ובמדיניות הפד. על רקע זה כדאי שלא להמעיט בהשפעה של גורמים חיצוניים כאלה על התעשייה המקומית או לפטור בהכללה גורפת את טענות היצרים כמי שמסרבים להתייעל.

אז נכון שזו שעתו היפה של הצרכן להתנפל על אמזון, איביי או עלי-אקספרס, או לנצל את ההזדמנות ולרכוש כרטיסי טיסה בזול. ובכלל - דולר נמוך טוב לצרכנים מכיוון שהיבואנים אמורים להוזיל את המוצרים (עולה להם פחות בשקלים). הבעיה הגדולה - היבואנים לא תמיד מגלגלים את הירידה בדולר לצרכנים הסופיים, ועדיין - מדד המחירים הנמוך מאוד ואף השלילי בשנים האחרונות, נובע בין היתר מירידת הדולר וירידת מחירי המוצרים המיובאים. 

בתקווה שתכניות ההכשרה התעסוקתית יהיו יעילות דיין, הכתובת החדשה למפוטרי הקורונה אמורה להיות ההייטק והתעשיה, כך שצריך לשמר את היכולת של מגזרים אלה לקלוט כח עבודה חדש.

יחד עם זאת רצוי לא להתבלבל בין המשך רכישות הדולרים לדרישות של המגזר התעשייני שלא קשורות לייצוא, כמו ביטול הפטור ממע"מ על היבוא הפרטי מחו"ל. ההתערבות בשוק המט"ח, בין אם ברכישת דולרים ע"י בנק ישראל ובין אם בגידור החוב כפי שמבקשים עתה בהתאחדות התעשיינים, משפיעה כמובן גם על מחירי הייבוא, כך שביטול הפטור רק יהווה התערבות נוספת, וזאת כבר סוגיה שצריך לבחון בצורה שונה.