הדולר איבד 2.7% בחודש אך לפי ההערכות נראה כי סיים לרדת

בסוף מרץ האחרון רשם הדולר שיא של ארבעה חודשים מול השקל, כששערו עמד על 3.342 שקלים, ומאז הספיק לרדת בכ-2.7% לרמה של 3.252 שקלים. הרמות הנמוכות זה כשני עשורים של מתחת לרף ה-3.2 שקלים כזכור הן אלה שהביאו את בנק ישראל להודיע על תכנית הרכישות בסך 30 מיליארד דולר (לכל הפחות) בשנה הקרובה. בצל המגמה השלילית בחודש האחרון, הכלכלנים מצביעים על הכיוון שנראה להערכתם בזמן הקרוב.

רגע לפני התחזית העדכנית של הכלכלנים, נזכיר את דבריו של אסטרטג השווקים של דיסקונט -0.83% , שמואל קצביאן, מסוף ינואר, לפיהם "הרכישות לא יחלישו את השקל מעבר למגמה הכללית של התחזקות הדולר". על פניו, סביר כי הגורם להתחזקות הדולר בסוף מרץ היה המשך הפתיחה של הכלכלה בארצות הברית והתקדמות מבצע החיסונים. תכנית התמריצים של ממשל ביידן סיפקה וודאות לשוק, שמהווה במידת מה כח נגד להחלשת המטבע שנגרמת בעצם הדפסת הכספים והמענקים לאזרחים. מאז, בצד אינדיקטורים חיוביים בארצות הברית עצמה, בשאר העולם יש שווקים מרכזיים בהם הקורונה מרימה ראש, מה שמשפיע גם כן על הדולר שהוא המטבע המוביל בסחר הבינלאומי.

עם הותרת הריבית בישראל על קנה השבוע, הסביר פעם נוספת נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון את הגורמים להתחזקות השקל מול הדולר. "בסוף שנת 2020 ותחילת 2021 נוצר ייסוף חד בעקבות התעצמות זרמי המט"ח שנכנסו למשק", אמר ופירט "זאת, על רקע הגידול בהשקעות הישירות בישראל, מכירות מט"ח של מוסדיים כנגד רווחים בשוק ההון, עלייה בהשקעות גופים זרים באג"ח ממשלת ישראל, והגידול בעודף בחשבון השוטף שחלקו הושפע גם מגורמים זמניים".

בהתייחסו לתכנית הרכישות אותת, גם כאן לא לראשונה, שבבנק ישראל לא יהססו להגדיל את המכסה גם מעבר ל-30 מיליארד דולר בשנה הקרונה: "אנו נמשיך לעמוד בתוכנית כפי שהכרזנו ואף נרחיב אותה ככל שיידרש, בהתאם לתנאי הכלכלה והתפתחותה".

• ת"א 35 יורד ב-1.4%, ת"א 90 ב-2.1%; הבנקים מאבדים 1.6%
• שיכון ובינוי עלתה ב-9%, ארית עלתה ב-6%; הבנקים עלו ב-1.9%

מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות -0.47%  מציין בהקשר אותם גורמים עליהם דיבר הנגיד כי "הכוחות הבסייסים (העודף בחשבון השוטף וההשקעות הישירות האדירות - במיוחד במגזר ההייטק) ימשיכו לתמוך בטווח הארוך בהתחזקות השקל". "בנק ישראל יכול רק למתן כוחות אלו בתוכנית הרכישות הנוכחית", הוא מעריך ומוסיף כי "בצד הגורמים הנוספים שתמכו בחודשים האחרונים בייסוף השקל, נציין את מכירות המטח של הגופים המוסדיים – אלה חשופים כבר למט"ח בשיעורי שיא, ומוכרים מט"ח ככל ששוקי המניות בעולם עולים ומעלים טכנית את חשיפתם. בחודשים האחרונים המוסדיים מכרו מיליארדי דולרים במקביל לעליות שוקי המניות בעולם".

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי -0.61% אומר היום לביזפורטל כי "התחזית היא טווח ממוצע של 3.25 עד 3.35 עד סוף השנה. המגמה תהיה התחזקות הדרגתית של השקל, כך שכתלות בביצועי הדולר, שער החליפין בסוף השנה עשוי להיות נמוך מהרף התחתון של טווח התחזית. התחזית לוקחת בחשבון המשך רכישות מאסיביות של בנק ישראל והיחלשות מסוימת של הדולר".

לוי באחרונה אף כתב כי "שער 3.30 שקל לדולר הפך להיות 'הנורמלי החדש', בניגוד למצב בשנים האחרונות, בהן התרגלנו לראות את השקל בשער ממוצע של 3.60 שקל, וכמעט בכל שנה נסחר גם שער 3.80 שקל". בצד זאת הסביר כי הדבר מושפע, לצד הגורמים שכבר הוזכרו, מכך ש"חלקם של הזרים בשוק האג"ח המקומי ממשיך לעלות בחדות" וכן העריך כי "הרכישות האדירות משמרות את ערכו של השקל. להערכתנו, בהעדר טריגרים שליליים, מעורבותו של בנק ישראל תשיג מטרה זו, אך לא תספיק כדי להחליש את השקל לבדה".

• לונג על השקל - ניתוח המגמות במט"ח בשנתיים האחרונות, ומה יהיה בהמשך?
• הדולר מזנק ל-3.7 שקלים: מה עומד מאחורי העלייה החדה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

גם כלכלני בנק פועלים -0.67% הציגו עמדה דומה כשכתבו השבוע כי "רכישות המט"ח של בנק ישראל הן משמעותיות בהיקפן, אבל הן מתקשות להתמודד עם השפעות שמקורן בעליות ערך של שוקי ההון". עם זאת צוין בסקירתם כי "סביר להניח שללא רכישות המט"ח של הבנק המרכזי, ובהינתן עליות השערים בשוקי המניות, השקל היה מתחזק אף יותר ואולי אף יורד מתחת לרמה של 3.00 שקל לדולר".