האם שער הדולר בישראל הוא גיימסטופ החדש? הבוקר הוא נסחר ב-3.10 שקל; האם הריבית בארה"ב תעלה שנה מוקדם מהציפיות?

אתמול במסגרת המסחר במטבע חוץ שער הדולר ירד ב0.76% ושערו היציג נקבע על 3.1340 שקלים. מאז הוא ממשיך לרדת והבוקר הוא כבר נסחר ב-3.1019 שקלים בלבד.

דולר ארה"ב -0.13% דולר ארה"ב 3.74 -0.13% בסיס:3.74 פתיחה:0 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:   ->  לשער הדולר היציג לחצו כאן
דולר שקל רציף -0.16% דולר שקל רציף 3.74 -0.16% בסיס:3.74 פתיחה:0 גבוה:3.74 נמוך:3.73 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:

השקל-דולר בישראל הוא גיימסטופ החדש? בינואר האחרון המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, התנצל בפני מי שמכר דולרים "אני מצטער, Tough luck". אבל את הכסף סופרים במדרגות בסוף השנה. גם מי שמכר אז מט"ח בשפל של השקל כבר מרווח מול סל המטבעות ביותר מ-2%.

כותרת ראשית

שעתם הרעה של הבנקים - שעתן הטובה של מניות הבנקים

בארץ | אבישי עובדיה | 12:41 (1)

- כל הכותרות

הבנקים יורדים ב-1.8%; קדימהסטם עולה ב-9%, אנרג'יקס יורדת ב-7.5%

משבר חברות התעופה: איך הגענו למצב הזה ומה עושים עכשיו?

קודמה התוכנית להסדרת שטחי נמל חיפה

הרשות לני״ע תגביר פיקוח על שיווק השקעות אלטרנטיביות

פשרת בג"ץ: סבסוד מעונות לחרדים חייבי גיוס נמשך – לפחות עד פברואר

גל בר דעה מנכ"ל וואן זירו פורש מתפקידו

שעתם הרעה של הבנקים - שעתן הטובה של מניות הבנקים

אושרה התכנית להקמת קריית הממשלה בעכו

מג'יק מעלה תחזית לשנה כולה; ההכנסות ברבעון עלו על הצפי

ישרס: קפיצה ברווח מנדל"ן למגורים - 22.4 מיליון שקל; יציבות בהכנסות

הראל חתמה הסכם עם חברת ביטוח בינלאומית נוספת

בעקבות החלטת לאומי: מזרחי והפועלים פנו ליזמים; יגדילו נתח בשוק המשכ...

מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?

הפערים בין חדשות 12 למתחרים גדולים, אבל מצטמצמים

קבוצת גאון מציגה עליה ברווח הנקי בעקבות איחוד פעילות חדשה

אלביט זכתה בחוזים בסך 335 מיליון דולר ממדינה באירופה

אנרג'יקס: ההכנסות עלו ב-38% ל-216 מ' שקל, ה-EBITDA צמח ב-25%

קוצרת את פירות ההתייעלות: גולף עברה לרווח של 11.5 מיליון שקל

רון אבידן מסיים את תפקידו כמנכ"ל אזורים ויעבור לעזריאלי

ההכנסות של דלתא צמחו ל-290 מיליון שקל; זינוק ברווח הנקי

עוד תכניות

ההתחזקות של השקל מגיעה כיום עם הרבה יותר מומנטום בהשוואה לינואר, אז הוסברה בעיקר ע"י זעזועי נזילות. היא גם מגיעה עם הרבה פחות איומים, כשבנק ישראל אותת שלאור הירידה בשיעור האבטלה הוא יפחית את המעורבות שלו בכוחות השוק ונראה שגם אם בכל זאת בנק ישראל יתערב בשוק האפקטיביות תהיה נמוכה יחסית, כשהספקולנטים רק יחפשו לנצל את ההתערבות כדי לעשות "סיבוב". היקף הבקשות הגבוה שאנו מקבלים בימים האחרונים מזרים לניתוח כלכלי של השקל מלמד על עניין גבוה בצורה חריגה מאד, ולהשוואה שונה לחלוטין מהשקט שהיה בגזרה הזאת בינואר. למעשה הבאז בימים האחרונים סביב השקל כ"כ גדול עד שנראה שמישהו המליץ עליו באיזה פורום ברדיט.

מה קורה עם האינפלציה בארה"ב?
המחירים ממשיכים לעלות מעל לציפיות אבל גם מרסנים את הביקוש מעל לציפיות, כך עלה מסקר מנהלי הרכש בתעשייה האמריקאית שפורסם אתמול - סקר מנהלי הרכש בתעשייה האמריקאית ISM שפורסם אתמול המשיך לתאר התרחבות, אך גם שיבושים קשים בשרשרת האספקה. אחד המפעלים הכימיים שנסקר טען שמיום ליום השיבושים לא נרגעים אלא רק מחמירים עוד. יצרן רהיטים ציין כי החברה שלו שוקלת כעת העלאת מחירים שלישית מתחילת השנה וללא סימני הקלה באופק. עם זאת מהסקר עלה שהגידול בהזמנות האט לקצב האיטי ביותר מאז יולי 2020, מה שהוסבר ע"י המחירים העולים. כלומר, גם ללא פיתרון לבעיות האספקה המחירים עשויים למצוא בעצמם שיווי משקל, גבוה אבל שיווי משקל. 

למה פתאום כולם שינו את דעתם והריבית תעלה מוקדם יותר בשנה שלמה?
משהו באויר? כולם התהפכו - עד יום שישי האחרון כלכלני גולדמן עוד הסבירו בביטחון למה העלאת ריבית ראשונה של הפד לא תתרחש לפני יולי 2023 ופתאום יום אחד התהפכו והקדימו את התחזית ליולי 2022, כלומר בשנה! גם כלכלני בלומברג ככה, כשכתבו הבוקר: "אנו משנים את דעתנו לגבי עיתוי העלאת הריבית, אל הרבעון השלישי של 2022, שני רבעונים מוקדם ממה שציפינו קודם." ההסברים להעלאה כמובן הגיוניים, אבל מה קרה פתאום שלכולם דווקא נפל האסימון כעת? כלכלני בלומברג מסבירים שהגיעו למסקנה שאפילו בקצב התאוששות מתון שיעור האבטלה בארה"ב ירד עד אמצע 2022 לרמה נמוכה מספיק כדי להיחשב תעסוקה מקסימלית. מה חדש? גם ציפיות האינפלציה בארה"ב ל-10 שנים כיום די דומות לאלה שהיו במאי.

מחר (רביעי) תפורסם החלטת המדיניות של הפד לחודש נובמבר. 

השינוי המפתיע הזה קורה בכל העולם במקביל
מעניין שהזינוק בציפיות להעלאת ריבית התרחשו בכל העולם, בלי קשר למה קורה בכל מדינה, אפילו באוסטרליה, שם יש לבנק יעד ריבית אפסית וגם הבוקר הנגיד שם המשיך להיצמד לכוונה להשאיר אותה נמוכה, התשואה לשנתיים עדיין קפצה בתוך חודש מ-0.02% ל-0.77%, ובישראל שהמטבע שלה משתולל ושיעור האבטלה עלה לאחרונה עדיין הציפיות להעלאת ריבית זינקו.

מה קורה כאן? הסבר אלטרנטיבי לזינוק הפתאומי בריביות הקצרות עשוי להיות קשור לאירוע נזילות גדול. חשוד כזה הוא אולי ממשל ביידן שקיבל כזכור הארכה לתקרת החוב עד לסוף דצמבר, ובתקופה האחרונה הם מנסים לנצל את חלון הזמן הזה כדי לגייס מזומנים. מאגרי המזומן שלהם נחשבים מרוקנים, כשעומדים על 215 מיליארד דולר בלבד, לעומת הערכות באוגוסט שיעמדו כיום על 750 מיליארד דולר. ואכן, אתמול הממשל פרסם תכנית לשאוב מהשוק מזומן מאוקטובר ועד דצמבר בהיקף של 1.02 טריליון דולר.

מי שעוד עשוי לתרום למכירה הפתאומיות של חוב קצר הן קרנות גידור שנתפסו עם המכנסיים למטה בתהליך ההשתטחות והקצינו אותו. לפי בלומברג השתטחות העקום גרמה הפסדים קשים לקרנות שהימרו על המשך היתללות, בניהן קרן הגידור של כריס רוקוס שהפסידה באוקטובר 11% וקרן אלפדיין.

אבל לדעתי גם רוב אלה שצופים העלאות ריבית מסכימים שהבנקים המרכזיים לא יוכלו לפתור איתן את בעיות שרשרת האספקה, והדבר היחיד שהם באמת יכולים לעשות כדי לקרר את האינפלציה זה להכניס את העולם למיתון. 

ומילה לסיום על ועידת האקלים - קצת אירוני שועידת האקלים הבינלאומית מתקיימת ברקע למשבר אנרגיה חמור, שנגרם בין היתר בשל מגבלות על זיהום. המשבר מדגים של"ירוק" יש מחיר שעשוי להיות גבוה מאד. מי שמשלם אותו אלה בעיקר השכבות החלשות, שסך ההוצאה שלהן מתוך ההכנסה על סחורות גבוה משמעותית. התייקרות האנרגיה כידוע מייקרת לא רק את הדלק אלא גם למשל את הפקת המזון, בין היתר דרך ייקור הפקת הדשנים, את ייקור המים ועוד. האם תקנות סביבתיות ירוקות עלולות לגרום לגידול בעוני עד כדי כך שבסופו של דבר יגרמו ליותר נזק מתועלת לאנושות? 

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, הפניקס-אקסלנס