מדוע השקל ממשיך להתחזק, והאם יש סיכוי לשינוי כיוון פתאומי?

אתמול הדולר ננעל בשפל של עשרות שנים, כאשר שער הדולר נקבע על רמה של 3.1030 שקלים. לאחר מכן הוא אף המשיך לרדת במסחר הרציף כמעט עד ל-3.086 שקלים - אבל פתאום הוא שינה כיוון וקפץ ב-2-3 אגורות, והבוקר הוא נסחר סביב 3.1043 שקלים. מה קרה כאן? 

דולר ארה"ב -0.13% דולר ארה"ב 3.73 -0.13% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:     ->  לשער הדולר היציג לחצו כאן
דולר שקל רציף -0.7% דולר שקל רציף 3.7 -0.7% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.73 נמוך:3.7 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:

"על רקע המשך התחזקות השקל , אפשר לומר, בהשאלה, כי שוק המט"ח המקומי סובל אף הוא מ"פוסט קורונה". אומר רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות. לדבריו, זה נובע מכך ש"ישראל נבדלת לטובה ממתחרותיה בשוקי חו"ל הן בכך שהיא מקדימה אותן בסבבי התחלואה והן לאור החזרה לצמיחה חזקה. שני הגורמים הללו פועלים לצמצום ההוצאות ולזינוק של ההכנסות ממיסים, מה שמאפשר לממשלה, בין השאר, לצמצם במהירות שיא את הגירעון התקציבי שלה".

למעשה מנחם סבור כי המצב של המשק הישראלי טוב, כפי שניתחנו כאן בביזפורטל, ולדבריו: "יש כאן מעגל קסמים: ההיי טק, שהוא חצי מהייצוא שלנו, רגיש פחות להתחזקות השקל, לכן צמיחתו המהירה נמשכת ואחראית במידה רבה (יחד עם שוקי ההון והנדל"ן) לגידול בהכנסות המדינה; הדבר פועל בתורו לצמצום הגירעון ובלימת עליית החוב והרי אלו הם מאפיינים של משק חזק. השקל מגיב לכך ומתחזק עוד".

מה יקרה כשהמשק הישראלי ייפתח חזרה לתיירות?
מנחם: "עם פתיחת המשק לתיירים זרים, הם יחליפו עוד ידיים דולרים בשקלים וזה יהווה כוח נוסף להתחזקות השקל. בתנאים הכלכליים הנוכחיים לא מפתיע שהשקל מתחזק, כפי שעשה מאז משבר 2008, כשגם אז נבדלה ישראל לטובה מרוב השווקים המתחרים בכך שחמקה למעשה ממשבר הסב-פריים. למעשה, אפשר שחלק מהתחזקותו היום נובעת מהזיכרונות הטובים של משקיעים זרים מהמשבר ההוא.

"כעת הסיפור חוזר על עצמו, שוב משבר גלובלי שישראל בולטת לטובה (הפעם בקצב ההתחסנות), רק שהפעם המשבר בעולם ארוך יותר ולכן התחזקות השקל עוצמתית יותר".

לקריאה נוספת:
>>> מה יגרום לשינוי מגמה בדולר? ירידות בנאסד"ק
>>> שיא מט"ח של 207.5 מיליארד דולר - בנק ישראל סיים את ה-30 מיליארד

איך צריכים השחקנים בשוק להתנהל?
מנחם: "בנק ישראל ער לכך ולהערכתנו המדיניות העמומה יותר שינקוט כעת צריכה להילקח בחשבון על ידי כל הגורמים הממירים דולרים לשקלים. אפיזודות "שעתיות" של פיחות השקל, כפי שהיה אתמול בערב, תחזורנה על עצמן. הן לפחות יעסיקו את אלו שפועלים על בסיס מזדמן יותר. נסביר כי כשמשקיעים זרים (נניח) לטווח קצר ממירים מט"ח לשקלים קונים מניות ואג"ח בארץ, והשקל ממשיך להתחזק, הם נהנים פעמיים: יש להם רוחי הון ומטבע. אם בנק ישראל, או גופים גדולים אחרים, יחליטו לשחרר יתרות שקליות, הפסדי הון מהירים שייגרמו למשקיעים הללו עלולים לקזז את רווחי ההון שהצטברו. הסיכון לתרחיש כזה עולה לדעתנו ככל שהשקל מתחזק. מכל מקום, התנודתיות תגדל.

האם השקל יכול פתאום לשנות כיוון?
"צריך לזכור כי בכלכלה לא תמיד משתלם "להתרגל" למגמות. השקל גם יכול להיחלש ומהרמה הנוכחית פוטנציאל הפיחות שלו אינו קטן, במיוחד אם  מהנקודה הנוכחית, אם תהיינה התפתחויות (כלכליות, גיאו-פוליטיות ואחרות) שיצדיקו זאת. אנחנו עדיין גרים בשכונה שאנו גרים בה... גם הרגישות של השקל לכל מבחן תהייה מעתה גבוהה יותר בשל כך ותגובתו עלולה להיות עוצמתית יותר.

"ב-15 השנים האחרונות היו מספר גלים של התחזקות השקל, אך בכל המקרים היו אירועים אקסוגניים שהביאו בהמשך לפיחות חוזר. כבעבר, כלל לא בטוח שבנק ישראל ירצה להתערב מהכיוון השני ולבלום גלי פיחות. הסיבה – כשהפיחות חד ומהיר, להבדיל מפיחות מתמשך, הוא יכול אומנם להביא למכת מחירים, אך לא בהכרח לאינפלציה מתמשכת. והלקח שיילמד, אם וכאשר, יהווה כשלעצמו בלם לגלי התיסוף הבאים ויתרום להתייצבות שוק המט"ח".

האם בנק ישראל שינה את המדיניות שלו?
מי שעוד מתייחס לנושא הוא יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, כאשר לדבריו בנק ישראל היה יכול להתערב בצורה חזקה יותר בשווקים, אבל הברקס ברכישות הדולרים של בנק ישראל מעודד את ייסוף השקל: "הנתונים שהתפרסמו ביום ראשון לגבי היקף יתרות בנק ישראל והרכישות בחודש אוקטובר היו נמוכים יחסית להיקף ההיצע בשוק המט"ח. ניתן להבין מהנתונים, שאילו פעל הבנק בהיקף הדומה לפעילותו בסוף שנת 2020 ובתחילת שנת 2021, הדולר היה שומר על רמה של 3.2 שקלים לפחות. בחודשים של היצע מוגבר בנק ישראל רכש 3 ואף 4 מיליארד דולר בחודש אחד בודד. להערכתנו, ייסוף השקל הוא אירוע המלמד על שינוי במדיניות בנק ישראל ועל הכוונה לצמצם באופן משמעותי את מעורבות הבנק בקביעת שער החליפין. בשלב הנוכחי, על רקע העובדה שמחירי חומרי הגלם, עלויות ההובלה הימית, מחסור בעובדים ועליות בשכר, פוגעים קשה בתעשייה, ניתן לצפות כי לפחות בצד של שער החליפין יפעל בנק ישראל".

"כפי שפירטנו רבות במהלך השנה האחרונה, הרי שלהערכתנו, בבנק ישראל מעוניינים לאפשר לשער החליפין לנוע לעבר רמת איזון בפעילות המטבעית והדולר צפוי להמשיך ולהיחלש אל מתחת לרמת 3 שקלים לדולר. להערכתנו שער האיזון של דולר שקל הוא ברמה של 2.8 שקלים לדולר. מאידך זעזוע בשוק המניות יכול להביא לפיחות חד ומהיר בשער הדולר, כפי שקרה במרץ 2020", מוסיף פריימן.

גם האנליסטים בחו"ל סבורים כי בנק ישראל ויתר על הניסיון להחזיק את השער ברמה של 3.3 שקלים ויותר. וסיליוס קיונאקיס, ראש אסטרטגיית המט"ח של הבנק השוויצרי לומברד אודייר: "השקל נחשב מבחינתנו לאחד המטבעות עם הביצועים הטובים ביותר, וערכו ביחס לדולר שאנו צופים שיסתיים השנה ב-3.20. מאזן התשלומים החזק של ישראל אמור לפצות ואף יותר על החזרה לתשואות ריאליות שליליות. חשוב לציין כי אנו סבורים שבנק ישראל מפגין מחויבות נמוכה יחסית להתערב כדי למחזר את יתרות המט"ח – התערבות החודשית הממוצעת ירדה מ-4.2 מיליארד דולר בחציון הראשון של 2021, לקרוב יותר למיליארד דולר בחציון השני עד כה."