השקל ממשיך להתחזק אל מול הדולר - מה הלאה?

האינפלציה בארה"ב הפתיעה בעליה של 6.2%, לעומת צפי ממוצע של 5.9% על רקע משבר בשרשרת האספקה, עלויות השינוע ועוד - אולם, בחודש האחרון הדולר נחלש אל מול השקל, והוא נסחר בשפל שלא נראה מאז 1996, והשער היציג עומד על 3.1 שקל. 

בשבוע שעבר, בנק ישראל הודיע כי יסיים את תכנית רכישת ה-30 מיליארד דולר, שעליה הכריז בינואר שעבר, בניסיון לעצור את נפילת הדולר, הבנק הפחית בשבועיים האחרונים את מעורבותו בשוק המט"ח ונראה כי גיבש מדיניות של מינימום התערבות בשוק. אך עם  זאת, הבנק צפוי להמשיך לרכוש דולרים ככל שיידרש כדי להגן על היצוא הישראלי. 

השקל - לאן?
וככל שהדולר נחלש, נמשכת מגמת התחזקות השקל שקבע השבוע שיאים של 25-30 שנה מול מרבית המטבעות המרכזיים - ובנק ישראל לא שיחרר תגובה בנושא. "לפי שעה בנק ישראל אינו מגיב פומבית לשיאים החדשים הנקבעים כמעט מדי יום. ייתכן שבהודעת הריבית הקרובה בעוד כשבוע ייתן בנק ישראל התייחסות מפורטת יותר להתגברות מהלך התחזקות השקל בשבועות האחרונים". כך לפי המומחים של בנק לאומי - דר' גיל מיכאל בפמן, כלכן ראשי  ודודי רזניק, אסטרטג ריביות. 

"במידה ובנק ישראל יבחר לשמור על היקף מעורבות נמוך יחסית בשוק המט"ח, דבר שיצריך הסבר לשינוי המדיניות המוצהרת -- הדרך תיסלל בטווח הקצר לתיסוף נוסף. בנסיבות כאלו, יהיה לתיסוף מתמשך שכזה אפקט ממתן נוסף על שיער עליית מדד המחירים לצרכן בישראל ויתכן שכתוצאה מכך ידחה מועד התחלת העלאת ריבית בנק ישראל לשלב מאוחר יותר מאשר שלהי 2022, כפי שבא לידי ביטוי בתחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל לאחרונה.

"נציין שמידת התערבות בנק ישראל במסחר משפיעה בצורה ברורה על התפתחות שער החליפין, אך ישנם משתנים חשובים נוספים, אשר יכולים להכתיב את הכיוון ובתוכם שערי הריבית לטווח קצר וארוך בישראל ובעולם, מצב השווקים הפיננסיים בעולם ובישראל, הפעילות הכלכלית בישראל, עם דגש על תחום השירותים, שם ישנו ריכוז ניכר של פעילות היי-טק, מצב הגירעון המסחרי של ישראל ועוד.

"שער החליפין של השקל התחזק באופן משמעותי בימים האחרונים. מדד שער החליפין הריאלי של השקל, אשר מהווה את המדד הנכון להסתכלות ארוכת טווח על שער החליפין, היה קרוב לשיא חוזקו בחודש ספטמבר 2021.

"מדד זה מבוסס על סל רחב של שערי חליפין של השקל ביחס למטבעות שונים, ומתוקנן על-פי הפרשי אינפלציה. ישנן שיטות נוספות לחישוב שער החליפין הריאלי של השקל, אך המגמה ונקודות הקיצון דומות.

"רמות השיא של עוצמת השקל, במונחים ריאליים, נרשמו בראשית 1998 ובראשית העשור של שנות ה-2000, תקופות בהן תנאי הרקע הבסיסיים של המשק הישראלי (ה-fundamentals) היו פחות טובים מאלה של העת הנוכחית. תקופה זו התאפיינה בתנועות הון נכנסות גדולות לישראל, במסגרת 'מהלך ה-Dot com' מהלך התיסוף של השקל נקטע לקראת סוף 1998 עם פרוץ משבר LTCM (קרן גידור גדולה שקרסה יחד עם משבר החוב הגדול של רוסיה).

"לאחר חלוף המשבר הזה, השקל שב והתחזק, אך נחלש מאוד במהלך 2002, כאשר המשק הישראלי נפגע מהתממשות של 'תרחיש סיכון משולב' שכלל: ירידת התיאבון להיי-טק (התפוצצות בועת ה-Dot com); האטה כלכלית עולמית (גם בעקבות פיגועי 9/11); בעיות במדיניות הכלכלית המקומית; ופרוץ האינתיפאדה השנייה.

"מאז, ועל רקע תנאי המאקרו החיוביים מאוד של המשק הישראלי, השקל שב והתחזק במונחים ריאליים והגיע לאחרונה לרמות השיא ההיסטוריות. במבט קדימה, ישנם כמה תרחישים אפשריים להתפתחות שער החליפין של השקל. מטבע הדברים, התממשות של תרחיש שלילי, כדוגמת התרחיש שתואר לעיל, יכול להביא להיחלשות של ממש של השקל, אם כי, ייתכן ולא באותן עצמות כבעבר, שכן התנאים הבסיסיים שונים כיום (לחיוב). לחילופין, ללא התממשות של תרחישי קיצון, התפתחות שער החליפין תשקף את גורמי הביקוש וההיצע המושפעים מתנועות הסחר ובמידה רבה מתנועות ההון מ/ואל ישראל מחד וממידת ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, מאידך.

"בשנת 2020, סך תנועות ההון הנכנסות נטו (השקעות ישירות והשקעות פיננסיות) עמד על כ-21 מיליארד דולר – גבוה משמעותית מההיקף בשנתיים שקדמו לכך. העודף הוא תוצאה של גידול חד הן בהשקעות הישירות של זרים בישראל והן בהשקעות הפיננסיות. באשר ל-2021, נציין כי כבר במחצית הראשונה של 2021, תנועות הון אלו הסתכמו בעודף נטו של כ-21 מיליארד דולר. לפיכך, שנת 2021 מסתמנת כשנת שיא מבחינת תנועות הון נכנסות".