בנק ישראל הכפיל את רכישות המט"ח בנובמבר - אחרי שסיים את המכסה

יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל הסתכמו בסוף נובמבר בכ-208.8 מיליארד דולר, גידול של כ-1.3 מיליארד דולר לעומת סוף אוקטובר. מדובר בסכום השקול ל-45.9% מהתוצר המקומי הגולמי (התמ"ג).

במהלך החודש הבנק רכש מט"ח בסך 4 מיליארד דולר - פי שניים ויותר מרכישות של 1.75 מיליארד באוקטובר, שבסופו חצה את מכסת 30 מיליארד הדולרים עליהם הכריז בתחילת השנה כדי לספק וודאות לשווקים על התמיכה במטבע המקומי בניסיון למנוע התחזוק יתר שלו, כשביתר הכוונה של בנק ישראל לפחות לפעילות של ספקולנטים - ולא לסיבות ה"רגילות" להתחזקות השקל (חוזקה של הכלכלה המקומית בהובלת ההייטק, גידורי חשיפה למט"ח של המוסדיים ועוד).

בשוליים סיבה נוספת לגידול ביתרות המט"ח הייתה העברות המגזר הפרטי בסך של כ-25 מיליון דולר.  הגידול קוזז בחלקו על ידי שערוך  יתרות מטבע חוץ בסך של כ-2.27 מיליארד דולר והעברות הממשלה לחו"ל בסך של כ-463 מיליוני דולרים.

בבנק ישראל אמרו זה מכבר כי ככל שיצטרכו יוסיפו לרכוש מט"ח גם מעבר למכסה שצוינה. ואולם, בשונה מגישת השקיפות מתחילת השנה, הפעם בבנק מעדיפים שלא לספר על התערבויות שלהם במסחר במטבע חוץ. עם זאת, במקרים בחודש האחרון בהם התקרב השקל לקידומת 2 הסברות הן כי בנק ישראל פעל לחלצו משם ולהחלישו מול הדולר.

• חשבתם שבנק ישראל הוא המבוגר האחראי? תחשבו שוב
• בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה

על נתונים אלה המתפרסמים עתה כותב רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות 2.31% כי הרכישה הפעם, מחוץ לתוכנית כאמור, גבוהה בהרבה. היקפן הגבוה של הרכישות בחודש נובמבר מצביע על נחישות בנק ישראל בעניין. אני מעריך כי הדבר היה בין הגורמים לבלימת תיסוף השקל בהמשך החודש. להערכתי, בנק ישראל עושה נכון כשהוא פועל היכן שהוא מזהה תיסוף יתר של השקל. במבט קדימה, אני צופה כי בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח, גם בהיקפים גדולים ובמועדים אקראיים. הנתון מהיום יבהיר לשווקים כי בניגוד לחודשים הקודמים, השקל לא ינוע בכיוון אחד".