היורו מתחזק מול השקל ב-0.27%; הדולר ירד 0.1% - וכעת מתאושש

ה אירו שקל רציף -0.04% אירו שקל רציף 3.85 -0.04% בסיס:3.85 פתיחה:0 גבוה:3.9 נמוך:3.85 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: מתחזק מול השקל ועולה בזמן כתיבת שורות אלה ב-0.27% לשער של 3.522 שקלים למטבע. בגזרת ה דולר שקל רציף -0.7% דולר שקל רציף 3.7 -0.7% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.73 נמוך:3.7 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: : מוקדם יותר היחלשות מול המטבע המקומי בשיעור של כ-0.14% ל-3.1066 שקלים, בשעה זו כמעט ונמחקו הירידות. רק לפני 24 שעות לערך הירידה הייתה בשיעור חד יותר, של כאחוז, והשער עמד על כ-3.1234 שקלים. הדולר המשיך לרדת במהלך היום ושערו היציג נקבע אחרי הצהריים ב-3.111 שקלים, ירידה של 1.40%. כעת אם כן המגמה נמשכת.

אחת הסיבות להתחזקות השקל מול הדולר אתמול הייתה גידור החשיפה למט"ח מצד המוסדיים, וזאת לאחר יום של עליות חדות בוול סטריט שלשום (הנאסד"ק זינק ב-3% הדאו ג'ונס עלה ב-1.4% וה-S&P500 ב-2.1%). אתמול המסחר בארצות הברית ננעל בעליות של 0.1-0.6% בהובלת הנאסד"ק.

כזכור, בנק ישראל כבר סיים באוקטובר את מכסת תכנית רכישת המט"ח בהיקף 30 מיליארד דולר, אך אמר כי במידת הצורך יוסיף להתערב בשוק - כפי שאכן קרה, שכן בנובמבר סך הרכישות הוכפל ל-4 מיליארד דולר לעומת 1.75 מיליארד חודש קודם לכן.

הבוקר מתפרסם מחקר של איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים ולפיו למעלה מ-50% מהחברות העידו כי שער הדולר הינו חסם משמעותי בהמשך הייצוא של הטכנולוגיה הישראלית לעולם ובקושי להעסיק עובדים בישראל. 57% הוציאו פעילות לספקים בחו"ל לצד והעלאת מחירים.

"חששם של בכירים בתעשייה מפגיעה בייצוא נובע משום שאם שער השקל ימשיך להתחזק אל מול הדולר, הוא עלול להוביל להתייקרות משמעותית של מוצרי הטכנולוגיה הישראלים ביחס למתחריהם ברחבי העולם, כך שחברות בחו"ל פשוט יעדיפו לוותר על הטכנולוגיה הישראלית היקרה לטובת פתרון זול יותר ואיכותי פחות ממדינות אחרות. כמו כן עולה מהמחקר כי הקפיצות בשכר של עובדי ההייטק בישראל, מובילים ומעודדים העסקת כוח אדם זול יותר בחו"ל", כך נכתב בהודעה שהפיץ האיגוד.

הדברים מעט אירוניים שכן ההשקעות הזורמות להייטק הישראלי, בעיקר חברות יצוא השירותים, הם אחת הסיבות להתחזקות השקל. כמו כן ניתן לטעון שאם הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר של חברות אחרות - הבעיה היא בהצעת הערך של החברות הישראליות שהשמיעו טענות שכאלה. ייצוא ההייטק הישראלי הוא אכן הקטר של המשק, אך אינו זקוק ממש לתמיכה. מי שנפגעים יותר מהשקל החזק הם יצואני הסחורות מהתעשייה המסורתית יותר, ועל כן כפי שסבורים חלק מהמומחים ככל שיוחלט על תמיכה ממשלתית ליצואנים יש לבחון את הדברים ברמת הסקטורים הספציפיים ולהמנע ממתנות למי שלא באמת זקוק להן.