
בעקבות הירידות בעולם: הדולר מזנק ל-3.27 שקלים
האמת היא שלא באמת צריך לחפש הסבר לירידות בשווקים מעבר לרמת המחירים בשוק המניות. כן, הפד' מדבר על העלאת ריבית יחסית אגרסיבית (מישהו חושב שיהיה אחרת?) המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נמשכת, הקורונה עוד לא עברה מהעולם. אבל בפועל זה הרבה יותר פשוט מזה: האינפלציה שכבר הגיעה בארה"ב ל-8.5%, באירופה ליותר מ-7% ובארץ ל-3.5%, מאלצת את הבנקים המרכזיים בעולם להעלות את הריבית. אז היא בכיוון מעלה וכשהריבית בדרך מעלה - המניות פחות אטרקטיביות, ובמיוחד מניות הצמיחה. זה אומר שהמניות יורדות במקביל לירידת אגרות החוב ועליית התשואה האפקטיבית עליהן. זה מה שקרה בחצי השנה האחרונה בארה"ב - התשואה על אגרות החוב ל-10 שנים זינקה מ-1.6% לכ-3%. גם אצלנו התשואה האפקטיבית זינקה מ-1.4% לכ-2.6%. אז מה עושים? אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל צריך לזכור שיש מאניה דפרסיה בשווקים.
המשמעות היא שאחרי עשור של ריבית אפסית לבנקים למעשה אין יותר מדי ברירה אלא לנסות לצנן את האינפלציה באמצעות העלאת הריבית. (לתשובה לשאלה למה אינפלציה בכלל מטרידה אותנו ואיך היא משפיעה עלינו - לחצו כאן)
אבל בארץ הכלכלנים ימשיכו להגיד לכם שהכיוון של הדולר הוא בכל זאת למטה. כן, בטווח הקצר ועם הירידות בעולם הוא מטפס - אבל הגורמים שתומכים בהתחזקות השקל עדיין כאן (להרחבה לחצו כאן וכאן).
- הרפורמה בפקדונות: חברות האשראי יצליחו להעמיד תחרות אמיתית לבנקים?
- ההטבות של מזרחי טפחות - הקלות סמליות במסווה של מהלך צרכני
מתי הדולר עולה ומתי הוא יורד ולמה: >>> הקשר בין העליות בבורסה לירידה בשער הדולר >>> מתי הדולר מזנק והאם הדולר הוא הגידור המושלם?