מה יקרה לדולר בעקבות המדד הגבוה?

ביום שני הקרוב (ה-22 באוגוסט) בנק ישראל יעלה את הריבית, זה כבר ברור. השאלה היא בעיקר אם הבנק המרכזי יעלה את הריבית ב-0.5% כמו שהכלכלנים צופים, או שהוא יגביר את הקצב ויעלה ב-0.75%, בגלל נתוני האינפלציה הגבוהים שפורסמו אתמול. על פי הלמ"ס מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-1.1% והאינפלציה בשנה האחרונה זינקה ל-5.2%.

יש עוד גורם חשוב שמושפע בצורה משמעותית מהאינפלציה העולה ומהעלאת הריבית: שער הדולר. כאשר הריבית בישראל עולה מעבר לצפוי, יש תמריץ לאנשים להשקיע במכשירים בארץ על חשבון מכשירים בחו"ל - כלומר בשקלים במקום בדולרים, וזה מביא למכירת דולרים וקניית שקלים - ירידה בדולר.

זה לא חד וחלק כי יש השפעות נוספות על הדולר מכיוונים שונים ורבים, אבל ככלל, זו ההשפעה הצפויה כשמבודדים את השפעת הריבית מיתר ההשפעות. 

בשבוע הבא בנק ישראל יעלה את הריבית ולכן פער הריביות בין ארה"ב לישראל יצטמצם בחזרה ל-0.5-0.75%, לעומת פער כפול כעת. המשמעות היא שניתן יהיה לקבל ריביות גבוהות יותר על השקל, ואם כן, יהיו גופים מקומיים וגם זרים שיעבירו השקעות לשקל על חשבון הדולר. 

• הרפורמה בפקדונות: חברות האשראי יצליחו להעמיד תחרות אמיתית לבנקים?
• ההטבות של מזרחי טפחות - הקלות סמליות במסווה של מהלך צרכני

ואם כך, למה בעצם צריך לחכות עד לשבוע הבא? השווקים חכמים יותר והם בעצם יקדימו את המהלך כבר להיום כך שכבר היום צפויה המגמה המדוברת. המגמה הזו אגב, נמשכת כבר כמעט חודשיים. מאז תחילת חודש יולי ובעקבות העליות בשווקים בעולם הדולר נפל בכ-8%. השקל מתחזק כשהשווקים עולים, ויורד במקביל לירידות בשווקים. הדולר מהווה גידור טבעי נגד ירידות ולכן אנשים קונים אותו בירידות, ועוזבים אותו כשהשווקים עולים.

לדברי גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות, "יש הטוענים כי הייסוף בשקל עשוי לקרר במידת מה את הרצון של בנק ישראל להעלות בחדות את הריבית אך לפחות להערכתנו, בימים אלו השקל לא מהווה שיקול מרכזי, במיוחד לא בטווח הקצר שכן השקל התחזק באופן משמעותי בתקופה האחרונה בעיקר בשל העליות בשווקים. להערכתנו נתוני חודש יולי ביחד עם מכלול הנתונים האחרים מהכלכלה הריאלית יובילו את בנק ישראל אף לשקול מהלך של 0.75 נ"ב בהחלטה שלו בשבוע הבא".

על מה מדבר בית אור? על החשש של בנק ישראל מפני פגיעה בקטר הצמיחה של המשק - בהייטק, כאשר הוא יעלה את הריבית ויגרום להיחלשות נוספת של הדולר. ההייטק מתפרנס מייצוא ולכן טוב לו שקל חלש, כי הוא מקבל דולרים ומשלם בשקלים. בכל פעם מחדש, ההתחזקות-ייסוף של השקל (שווה גם היחלשות-פיחות של הדולר) גוררת צעקות מצד היצואנים בישראל על כך שהם נפגעים ושצריך לעזור להם. בנק ישראל בשנה שעברה נחלץ לעזרתם ורכש יותר מ-30 מיליארד דולרים, מה שלא עצר את היחלשות הדולר. בסופו של דבר שינוי הכיוון הגיע פשוט כשהשווקים בעולם החלו ליפול בתחילת השנה. מהר מאוד הדולר שינה כיוון ובבנק ישראל נשמו לרווחה. כעת הדולר שוב נחלש מול השקל - מה ששוב מהווה כאב ראש לבנק ישראל: כיצד להעלות את הריבית מחד, אך מבלי לפגוע בקטר הצמיחה, בהייטק, או לפחות לפגוע בו כמה שפחות.

• לונג על השקל - ניתוח המגמות במט"ח בשנתיים האחרונות, ומה יהיה בהמשך?
• הדולר מזנק ל-3.7 שקלים: מה עומד מאחורי העלייה החדה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"