לראשונה זה 32 שנים: הדולר נסחר תמורת 150 ין
בעקבות הטלטלות הכלכליות בשווקים העולמיים והאינפלציה הגואה, נרשם לראשונה זה 32 שנים שיא כאשר דולר אחד נסחר תמורת 149.8 ין יפני. הצעד האמור הוא תוצאה ישירה של מדיניות הפדרל ריזרב האמריקאי להעלות את הריבית המרכזית במשק באופן חד ומהיר על מנת להיאבק ולדכא את האינפלציה שעומדת כיום בארה"ב על כ-8.2% בראייה שנתית.
עם זאת, גם לפני כ-24 שנים, באוגוסט 98' עלה שער החליפין בין המטבעות כאשר דולר אחד נסחר תמורת 146.3 ין יפני. הדולר מול סל המטבעות בעולם: US DOLLAR INDEX למעבר למדור מט"ח - לחצו כאן
ביפן, ולהבדיל מארה"ב ומרוב כלכלות העולם, האינפלציה המקומית יציבה יחסית ועומדת על כ-3% בלבד בראייה שנתית ואילו הריבית של הבנק המרכזי המקומי הינה שלילית ברמה של 0.1%-.
אבל למרות היציבות היחסית של יפן היא איננה יכולה להישאר לעד מנותקת מהשפעות כלל עולמיות ולאחרונה משבר האג"ח הגיע גם אליה: הבנק המרכזי ביפן לא העלה את הריביות לאג"ח 10 שנים של ממשלת יפן, ובכך נשארה הריבית על סך של 0.25%; משקיעים רבים אינם מעוניינים לרכוש את איגרת החוב, בעיקר תחת הטענה שקיימים מכשירים פיננסים טובים יותר להשקעה.
- "העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה את הסיכון לצמיחה במשק"
- בהתאם לצפי: הריבית בארה"ב נותרה על 4.5%
חולשת הין היא תוצר לוואי של המדיניות המוניטרית. בעוד הפד' האמריקאי עובר למדיניות מוניטרית הדוקה ומצמצמת בצורה אגרסיבית שלא הייתה צפויה אך לפני מספר חודשים, הבנק המרכזי של יפן נוקט באחת מהמדיניות המוניטריות המרחיבות ביותר בעולם כיום, בנוסף להמשך מדיניות התמריצים ארוכת השנים הנהוגה במדינה.
יפן ידועה כמדינה שנאבקת שנים ארוכות בחוסר צמיחה שמלווה בקפאון במחירים, ואפילו דיפלציה (ירידות מחירים, או עליית כוח הקניה של הכסף). הסיבות המרכזיות לכך הן העובדה היפנים מאד רגישים לעליית מחירים ומגיבים בחריפות לכל ניסון להעלות מחרירים, וכן הזדקנות האוכלוסיה.
יפן תלויה לחלוטין בייבוא של אוכל אנרגיה, שלא מיוצרים כמעט בכלל באי האסייתי, ושתי הקטגוריות הללו התייקרו במיוחד גם במונחים דולריים בהתפרצות האינפלציונית האחרונה. תנועת המלקחיים של עליית מחירי הסחורות הללו יחד עם ירידת ערך המטבע היפני מהווה שילוב קטלני למחירים ביפן.
