מה משפיע על שער הדולר והאם צריך להתרגש מההתחזקות שלו בימים האחרונים?
בימים האחרונים השקל נחלש מעט מול הדולר והיו מי שייחסו את ההיחלשות הזאת ליוזמות של הממשלה לבצע שינויים במערכת המשפט. תרשים 1 מראה שבסוף חודש ינואר אכן הייתה החלשות של השקל מול הדולר. עם זאת, הפיחות בשקל הוא בממדים קטנים יחסית, לפחות בינתיים, והוא המשך של מגמה שנמשכת כבר מסוף 2021. זה מעורר את השאלה מה קובע את שערי החליפין, והאם שמועות על פעולות של הממשלה אכן יכולות להשפיע על שער החליפין.
תרשים 1: שקל לדולר. מקור: בנק ישראל:
התאוריה הראשונה של קביעת שערי מטבע פותחה על ידי דיוויד ריקרדו, לפני למעלה מ-200 שנים. ריקרדו, יהודי בריטי ממוצא פורטוגזי שהמיר את דתו, היה מהכלכלנים הפוליטיים הראשונים, ואחד שהתיאוריות שלו משפיעות על מדע הכלכלה עד היום. ריקרדו הסביר ששערי מטבע נקבעים כך שבשיווי משקל, השווי של סחורות יהיה זהה בין מדינות.
הוא תיאר מצב שבו יש שתי מדינות עם טכנולוגיה דומה וכושר ייצור דומה, שבשתיהן מייצרים את אותם מוצרים. ההבדל בין שתי המדינות הוא שבאחת יש יותר זהב מאשר בשנייה, ולכן המחירים שם גבוהים יותר מאשר במדינה השנייה. אם שער החליפין לא יקבע כך שההבדלים הללו יילקחו בחשבון, התושבים מהמדינה שיש בה יותר זהב יעדיפו לרכוש את כל המוצרים במדינה שבה המחירים נמוכים יותר. הביקוש למוצרים במדינה שבה המחירים נמוכים יוכפל, בזמן שהביקוש למוצרים במדינה שבה המחירים גבוהים יהיה אפס.
מה שמביא את השווקים לשיווי משקל הוא שערי החליפין. כדי לרכוש מוצרים במדינה שבה המחירים נמוכים, הקונים מהמדינה שבה המחירים גבוהים צריכים קודם לרכוש את המטבע של המדינה שבה המחירים נמוכים. לאנשים במדינה שבה המחירים נמוכים אין סיבה למכור להם את המטבע שלהם, מכיוון שכל עוד פערי המחירים נשארים בעינם, אין להם מה לקנות במדינה שבה המחירים גבוהים. האנשים במדינה שבה המחירים נמוכים יהיו מוכנים למכור את המטבע שלהם לקונים מהמדינה עם המחירים הגבוהים רק אם הם יקבלו עבור כל מטבע מספיק כדי לרכוש מוצרים במדינה עם המחירים הגבוהים. השווי של המטבע של המדינה עם המחירים הנמוכים עולה, ובסופו של דבר, המחירים, אחרי ההמרה בשער החליפין, זהים בשתי המדינות.
המודל של ריקרדו הוביל למה שמכונה מודל של PPP – שוויון כוח קנייה (Purchasing Power Parity). שערי החליפין אמורים להיקבע כך שהמחיר של מוצרים זהים יהיה שווה בין כל המדינות שיש ביניהן מסחר. אחת הבעיות עם המודל של PPP, אבל, היא שיש הבדלים בין מוצרים בין מדינות שונות. בנוסף, ישנם גם מוצרים, בעיקר בענפי השירותים, שקשה עד בלתי אפשרי לסחור בהם בין מדינות. למשל, אי אפשר להעביר שירותי דיור בין מדינות, ויש מעט מאוד אנשים שיטוסו למדינה אחרת רק בשביל תספורת או ארוחה במסעדה.
בעיה אחרת עם המודל היא העובדה שלמרות שבטווח הארוך שערי חליפין אכן נקבעים במידה רבה על פי היקף הסחר בין מדינות, בטווח הקצר, יכולים להיות זעזועים גדולים בשערי החליפין שאין להם שום קשר למסחר. תרשים 2 מדגים את התופעה הזאת. התרשים מראה את העודף בחשבון השוטף של ישראל במיליוני דולרים, כלומר את הפער בין סך הייצוא והייבוא, ביחד עם שער החליפין - שקל-דולר. אפשר לראות שכמגמה, ככל שהעודף בחשבון השוטף גדל, המחיר של הדולר יורד, כלומר השקל מתחזק. אבל בטווח הקצר ישנם זעזועים די גדולים בשער השקל-דולר, שאינם תואמים את המגמה הכללית.
הזעזועים האלה של טווח-קצר הם קשים מאוד להסבר. מספרים שג'ון מיינרד קיינס, אחד מאבות המקרו-כלכלה המודרנית, עבד כסוחר מט"ח בצעירותו. אחרי תקופה שבה הוא מאוד הצליח במסחר, הוא הימר על המטבע הלא נכון, והפסיד סכומים גדולים. המסקנה שלו הייתה שאי אפשר להמר על מטבע רק בגלל שהכוחות המקרו כלכליים פועלים בכיוון מסוים, בגלל שהשווקים יכולים להישאר לא רציונליים יותר זמן מכפי שמשקיע יכול להישאר נזיל.
קיינס קרא למה שגורם את הזעזועים של טווח קצר "animal spirits", מעין רוחות רפאים שיש להם חיים משל עצמם. הרוחות הללו נובעות מהאמונות של הסוחרים, וברגע שהסוחרים מפתחים ציפיות בכיוון מסוים, קשה מאוד לעצור אותן, מכיוון שהן מזינות את עצמן גם אם הן לא נתמכות על ידי נתונים מקרו כלכליים. משום כך, קובעי מדיניות מאוד נזהרים מלהעיר את הרוחות, מכיוון שהן יכולות לגרום נזק רב גם אם אינן נתמכות על ידי הנתונים המקרו-כלכליים. נקווה שקובעי המדיניות בארץ זוכרים את זה.
תרשים 2 : העודף בחשבון השוטף ושערי השקל-דולר. מקורות: למ"ס ובנק ישראל:
ד"ר אביחי שניר
אוניברסיטת בר-אילן
- 10.יהודי 16/05/2023 10:31הגב לתגובה זוהשמאל עבור פוליטיקה פוגע במדינת ישראל
- 9.לכל המומחים של שלשום השקל מתחזק - מומחים לרגע (ל"ת)יותם 02/02/2023 22:08הגב לתגובה זו
- 8.גבי 01/02/2023 09:25הגב לתגובה זואז האם כלכלה היא מדע? ... לא כל כך. ניתן לבחון שאלות כאלה באופן סטטיסטי כאשר המדגם יכיל מקרים דומים מההיסטוריה.
- 7.מיכה 01/02/2023 07:12הגב לתגובה זווול סטריט עולה=שקל חלש
- 6.כלכלן 31/01/2023 12:08הגב לתגובה זולבנק ישראל 200 מליארד דולר שקנה כדי לתמוך בשקל החזק. הלוואי והשקל יחלש ל 3.90 אפילו כי אז בנק ישראל יוכל להקטין את היתרות שלו ברווח ולשמור תחמושת לעתיד - כשכל ה"כלכלנים השמאלנים הצקצקנים שמדברים פוליטיקה ולא כלכלה " -אומרים שהשקל יחלש , גם הם יודעיםו זה ברור שזה מפוזיציה , שהשקל לצערי יש לאמר יתחזק לאורך הזמן
- 5.יריב 31/01/2023 11:57הגב לתגובה זועד עתה המצב של ריבית דולרית גבוהה משקלית ושקל חזק היה אנומליה. פרמיית הסיכון של מדינת ישראל גדולה מזו של ארה"ב והמצב היה צריך להיות הפוך. הנגיד יכול להעלות עוד את הריבית בארץ והוא חשש לעשות זאת בעבר מחשש להתחזקות השקל ופגיעה בייצוא. לא עוד. מצב העניינים יחזור לנורמל, ישראל מסוכנת יותר, בטח עם הממשלה הנוכחית ותראו זאת בשערי המט"ח, לא רק הדולר, בשנים הקרובות.
- כגן 01/02/2023 13:26הגב לתגובה זובלתה.
- 4.זליג 31/01/2023 09:47הגב לתגובה זואותה גבינה עולה 200 ש"ח כלומר יורו צריך להסחר ב 10ש"ח ולא ב 3.7 כל מוצרי המזון בצרפת זולים פי שלוש מאשר אצלנו, מישהו מרמה אותנו או בנק ישראל שמכתיב שערי מט"ח מעוותים או המוכרים שמנצלים את השקלים המיותרים של משקי הבית.
- 3.משה 31/01/2023 09:23הגב לתגובה זומה להגיב לא הבנתי כלום
- 2.לדעתי 31/01/2023 09:12הגב לתגובה זואם הפער בריבית של ארה"ב לריבית בישראל יגדל.השקל יחלש.כך שהיום הכיוון הוא הימור.
- 1.הלמד 31/01/2023 08:57הגב לתגובה זותודה רבה על ההסבר
הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק אוף אמריקה
הכלכלנים מצפים לעלייה של 14% בשער הדולר ביחס לשקל בטווח הארוך, מה יקרה בטווח הקצר ומה הם חושבים על שאחר המטבעות?
שער הדולר בדוח מעודכן של בנק אוף אמריקה מסבירים הכלכלנים מדוע הם צופים לחולשת הדולר בעולם, למעט מול מספר מצומצם של מטבעות, לרבות השקל. הבנק צופה שהדולר, שנסחר כיום בסביבות 3.35 שקל, דולר שקל רציף -0.02% עשוי להגיע בטווח הארוך לשער שווי המשקל הכלכלי של כ-3.8 שקל - עלייה של כ-14% שתשקף את השווי ההוגן של המטבע הישראלי מול האמריקני.
הכלכלנים של הבנק ממשיכים לצפות ל"ירידה מתונה של הדולר בסביבה מאקרו כלכלית מעט סטגפלציונית", אולם זו לא חולשה דרמטית אלא בתיקון לאחר תקופה של עלייה משמעותית. הכלכלנים מדגישים כי "למרות החזרה האחרונה בציפיות להפחתת ריבית, אנו נותרים דוביים באופן כללי מול רוב מטבעות ה-G10". אך להבדיל מתחזיות קודמות של הבנק על ירידה דרמטית בשער הדולר, התחזית כעת מתונה. ונעשה סדר - הדולר צפוי להיחלש בעולם, אבל להתחזק מול השקל.
השווי ההוגן של השקל מול הדולר - 3.8 שקל לדולר
הכלכלנים מסבירים כי שערי המטבעות שהם מנתחים ומחירי היעד נגזרים ממודל FX Compass. זהו כלי של בנק ההשקעות שבודק את השווי ההוגן של מטבעות לטווח הארוך על בסיס גורמים כלכליים פונדמנטליים. המודל מנסה לענות על השאלה - מה יחסי המטבעות (יחסי השערים) בין כל המטבעות.
לפי מודל זה, השקל הישראלי נמצא כיום בפער לרעה של 13.7% מול הדולר. בהתבסס על השער הנוכחי של 3.35 שקל לדולר, השער ההוגן לפי הבנק צריך להיות בסביבות 3.8 שקל לדולר. להערכת בנק אוף אמריקה, השקל חזק יותר ממה שהנתונים הכלכליים מצדיקים וזה יכול לקרות מסיבות שונות - ביקוש גבוה לשקל מצד משקיעים זרים, הזרמת הון זר גדולה, או אמון גבוה במשק הישראלי למרות האתגרים הגיאופוליטיים. אבל המסקנה הברורה שלהם היא שיש מקום משמעותי להחלשת השקל בעתיד. הדולר עשוי להתחזק באופן ניכר מול השקל. עם זאת, בתחזית אין תוקף זמן להגעה לשיווי המשקל כשבדוח עצמו הכלכלנים מתייחסים למחיר יעד קרוב באזור השער הנוכחי ואף נמוך במעט מ-3 שקלים. במילים אחרות, כנראה שבבנק מעריכים עלייה של השקל ואז החלשות דרמטית.
- השבבים משכו למעלה, חברות הביטוח למטה - נעילה מעורבת בת"א
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק מדגיש שמצב זה של "הערכת-יתר" של השקל אינו בר קיימא לטווח הארוך, והשוק בסופו של דבר יתקן את עצמו לכיוון השער ההוגן. כל זה יקרה כשהדולר כאמור צפוי להיחלש מעט בעולם המשמעות היא שהכלכלנים בעצם צופים להתחזקות משמעותית יותר של יתר המטבעות מול השקל. חשוב להזכיר כאן שתחזיות על שער הדולר ומט"ח בכלל, הן תחזיות מאוד מורכבות. להבדיל מאנליסט שמנתח דוחות של חברה שתלויה במספר פרמטרים גדול אבל תחום, הגורמים המשפיעים על מט"ח הם כמעט אין סופיים. הגורמים הבסיסיים המשפיעים על הדולר הם אומנם ברורים - תנועות הון, תנועות של יבואנים ויצואנים, השפעות של הבדלי הריבית בין ישראל לארה"ב, אך לזה מצטרפים בשוטף שורה של פרמטרים לרבות - מצב גיאופוליטי, תזוזות של משקיעים זרים, תזוזות של הגופים המוסדיים, שינוים שנובעים ממצב ביטחוני ועוד. על פניו, ובהתאם להערכות של כלכלנים ובתי השקעות, הנתונים הבסיסיים מחזקים את העלייה בשקל מול הדולר שכן התנועות הן יותר לכיוון של יצוא ומכירת דולרים ורכישת שקלים, וכך גם תנועות ההון. מבחינה זו, התחזית של בנק אוף אמריקה יחסית מפתיעה.
הדולר מתחזק ב-0.6% מול השקל, מה עומד מאחורי המהלך?
הדולר מטפס לכ-3.37 שקל על רקע חששות ביטחוניות ומדיניות
הדולר נסחר הבוקר סביב 3.37 שקלים, לאחר מספר ימי יציבות יחסית, כשהמטבע המקומי נחלש גם מול יתר המטבעות כמו האירו והליש"ט. מאחורי המהלך עומדים שילוב של לחצים גיאופוליטיים והתנהלות בשווקים הגלובליים. דולר שקל רציף -0.02%
בזירה הביטחונית, חוסר הוודאות שוב עולה. אתמול ישראל ביצעה תקיפה בתימן באזורים הקשורים לחות'ים, זאת לאחר הכטב"מ שהתפוצץ באילת ופצע מספר אנשים. במקביל, גוברת ההערכה כי תהיה התרחבות הלחימה בעזה ומהאפשרות שהסיום במבצע הנוכחי רחוק מהמצופה למרות הצהרות
טראמפ האחרונות. האיומים האחרונים נגד ישראל מוסיפים לאי הוודאות ומרחיקים משקיעים מהשקל לטובת נכסים בטוחים יותר.
ברקע, המשקיעים חוששים כי יש הרעה בצד המדיני. מדינות באירופה הודיעו רשמית על הכרה במדינת פלסטין, צעד שגרר תגובות חריפות בישראל והצית דיון באיחוד האירופי סביב אפשרות של סנקציות כלכליות. בכירים בצרפת ובמדינות נוספות מדברים על צעדים ממשיים, מהשעיית הסכמים מסחריים ועד הגבלות על גופים ישראליים, תרחיש שמוסיף לחץ על המטבע המקומי ויוצר חשש מבריחת הון. עצם האיום בסנקציות פוגע בסנטימנט.
לתחושת
הניתוק הבינלאומי תרם גם “נאום ספרטה” של ראש הממשלה נתניהו, שבו התריע על אפשרות של בידוד כלכלי והדגיש מעבר לישראל עצמאית וביטחונית יותר. אף שהנאום יצא לפני מספר ימים, ייתכן שהשוק מגיב בעיכוב גם למסרים הללו ולתחושת הסגר הכלכלי שהם משדרים.
- השבבים משכו למעלה, חברות הביטוח למטה - נעילה מעורבת בת"א
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל,
וול סטריט רשמה יום רביעי של ירידות, אשר מעודדות את המשקיעים "לברוח לדולר". המשקיעים בעולם מקטינים חשיפה למניות ונכסי סיכון, ומגדילים החזקות בדולר, והתנועה הזו מורגשת במיוחד בשוק המט"ח המקומי. מנגנוני הגידור של המוסדיים בארץ פועלים בכיוון דומה, כשערך הנכסים
הדולריים שלהם נשחק, הם רוכשים מט"ח מחדש כדי לאזן את התיקים.
