הדולר משלים נפילה של 2.5% מול השקל תוך יומיים - יורד כעת עוד 1%. מה הסיבה?

אפשר לומר שביומיים האחרונים הדולר נמצא בנפילה חופשית מול השקל. מאז השער של יום שלישי, שנקבע על 3.475 שקלים לדולר, הדולר מאבד גובה ונסחר כעת תמורת 3.39 שקלים בלבד, מינוס 2.5% תוך יומיים, כאשר אחרי קביעת השער היום בצהריים  דולר ארה"ב -0.13% דולר ארה"ב 3.73 -0.13% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  (לשער הדולר היציג לחצו כאן) הוא יורד ב-1% נוסף בשעה זו דולר שקל רציף -0.7% דולר שקל רציף 3.7 -0.7% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.73 נמוך:3.7 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  - (לדולר הרציף לחצו כאן). רגע, אבל לא אמרו לנו שבזמן האחרון השקל דווקא נחלש בגלל הרפורמה המשפטית? אז אמרו. אבל זה צריך להיות עקבי - אם הדולר התחזק בתחילת השבוע בגלל שהרפורמה רעה לכלכלה, אז אם עכשיו הדולר נחלש זה אומר שהשוק שינה כיוון וסבור שהרפורמה טובה לכלכלה? לא באמת. אבל זה רק מראה לכם שהסיפור של התזוזות ביחס השקל-דולר מראש לא באמת קשור לרפורמה המשפטית.

אם השקל היה נחלש בגלל הרפורמה המשפטית הייתה צריכה להיות מגמה של היחלשות השקל (התחזקות הדולר) לאורך זמן. לא שפתאום ביומיים הדולר ייפול והשקל יתחזק כל כך. הרפורמה אולי משפיעה במידה זו או אחרת - אבל היא לא הגורם בה"א הידיעה לשינויים בשער הדולר. זה פשוט לא מסתדר עם הנתונים (אגב, אמרו לכם גם שמאז הקמת הממשלה השקל נחלש מול הדולר, אבל זה לא נכון: הממשלה הוקמה ב-29 בדצמבר, ואז שער הדולר עמד על 3.531 שקלים לדולר. כלומר, מאז ועד עכשיו השקל דווקא התחזק ב-4%. תגידו, רגע אז בטח מאז תוצאות הבחירות זה בטוח מה שקרה - אבל מה לעשות שביום שלפני הבחירות שער הדולר ננעל על 3.53 שקלים וביום שלמחרת הוא עמד על 3.54 שקלים. בקיצור - לא נכון. 

וזה מחזיר אותנו לסיפור האמיתי בצמד שקל-דולר. הסיפור היה - והוא עדיין - העליות בוול סטריט. כשוול סטריט עולה - הדולר יורד. כשוול סטריט יורד - הדולר עולה. למה? כי המוסדיים מגדרים, הם רוצים למנוע תנודות קיצוניות מדי בתיק שלהם והם פועלים בהתאם לצורך שלהם, כדי למנוע את אותן תנודות לא רצויות מבחינתם. הדולר למעשה משמש גידור טבעי לירידות בשווקים ולכן כשהשווקים יורדים הדולר עולה (וזה מה שקרה בחודש דצמבר, וזה מה שלא קרה בחודש ינואר). נכון שהיו ימים של היחלשות של השקל מול הדולר, אבל מנגד היו ימים שהוא התחזק. ובפועל - מתחילת השנה הדולר בכלל נחלש מול השקל ב-1.8%, כלומר השקל התחזק.

אתמול וול סטריט עלתה ב-2% והיום היא ממשיכה לזנק בעוד 3% (בנאסד"ק) אחרי העלאת הריבית של הפד' אמש, והאמירה של היו"ר ג'רום פאוול כי בפעם הראשונה אפשר להגיד שרואים תהליך דפלציוני (ירידת מחירים). בנוסף, הבנקים המרכזיים באנגליה ובגוש האירו העלו היום כל אחד את הריבית ב-0.5%.

אגב, יצוין כי סל המטבעות בעולם דווקא נחלש היום מול הדולר ב-0.43%   {US DOLLAR INDEX} - הדולר מתחזק מול המטבעות אבל יורד מול השקל. אולי זה גם רמז לכך שהנושא המשפטי בישראל הוא פשוט לא הסיבה?

כך למשל הסביר לאחרונה יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "פעילות ערה של תחילת שנת הכספים, במהלכה חברות פועלות לגדר חשיפות מטבע לשנת 2023, לצד, החשש בקרב יצואנים כי הירידה באינפלציה בארה"ב תאושש את שוק המניות ותגרור לייסוף השקל, מזרים היצעי מט"ח משמעותיים לשוק ובולם את פיחות השקל גם בימים, של ירידות שערים בשוקי המניות. תשומת הלב בשווקים מופנית להחלטות הריבית הצפויות בתחילת חודש פברואר בארה"ב ובאירופה, כאשר ההערכה כי הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה ימשיכו במדיניותם ויעלו את שער הריבית ב-0.5%. ביקושי מט"ח ערים מצד גופים מוסדיים סביב רמת 3.4 שקלים, ממשיכים לבלום את ייסוף השקל אל מתחת לרמה הפסיכולוגית. מנגד, היצעי מט"ח מצד יצואנים סביב רמת 3.45 שקלים, בולמים את פיחות השקל".

עוד גורם שהעלה את הדולר בתקופה האחרונה היו פערי הריבית שנפתחו לטובת ארה"ב - הפד' העלה את הריבית מהר יותר מאשר שאר העולם ולכן אנשים אמרו לעצמם (וגם גופים מוסדיים כמובן) "אני יכול לקבל 5% ריבית באג"ח ממשלת ארה"ב, כסף חסר סיכון, אז למה לי לשים את הכסף במקום אחר?"

אז מה יקרה לדולר? לאן הוא ילך? האם הוא יעלה או ירד בשנה הקרובה? הכלכלנים חלוקים. יש כאלה שאומרים שהגורמים הבסיסיים עדיין חזקים לטובת השקל ולכן הוא יחזור להתחזק כאשר השווקים בעולם יחזרו לעלות. הגורמים הללו הם כניסת כסף זר (כן, גם אם ייצא כסף בגלל ההייטק עדיין תהיה זרימה כתוצאה מהגידול ביצוא הביטחוני), הכסף שיזרום מהמוסדיים בגלל פעולות הגידור ועוד (להרחבה). 

מנגד, יש כאלה שחוששים שיציאת הכספים מישראל תגבר מכיוון שקרנות הפנסיה בארה"ב יכולות לקבל 'כסף בטוח' באג"ח אמריקאי (כלומר בלי קשר לרפורמה המשפטית ואין לישראל הרבה מה לעשות בקשר לזה) ולכן ההשקעות בקרנות הון סיכון יפחתו דרמטית (להרחבה). אז ייתכן שיש לרפורמה המשפטית קשר להתחזקות-היחלשות השקל, אבל זה בשוליים. זו לא הסיבה העיקרית למה שרואים בשוק. הנפילה ביומיים האחרונים של הדולר והקפיצה של השקל - הם רק עוד הוכחה לכך.