ברקע ההסלמה בדרום, שער הדולר עולה ב-0.8%, לרמה של 3.663 שקל

שער הדולר דולר שקל רציף -0.7% דולר שקל רציף 3.7 -0.7% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.73 נמוך:3.7 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: עולה ב-0.4% לעומת השקל ונסחר תמורת 3.65 שקל לדולר, זאת על רקע האירועים הלילה בעזה, עם התחלת מבצע "מגן וחץ", חיסול בכירים בג'יהאד שהביא גם להוראות ספציפיות לגבי מיגון יישובי הדרום.  מתיחות ביטחונית גוררת חששות וחוסר יציבות והתוצאה היא התחזקות של הדולר לעומת השקל. לאחרונה העריכו בבנק השיווצרי לומברד אודייר ששער הדולר יגיע ל-3.8 שקלים.

בחודשים האחרונים ובכלל על רקע מבצעים רבים, אנחנו יותר אדישים למבצעים ופעילויות צבאיות ועדיין יש להם השפעה על שערי המט"ח. דולר נחשב בטוח, ובעיתות של אי וודאות כלכלית וביטחונית הדולר הוא מוקד משיכה. 

שאלה מאוד מעניינת בתקופה האחרונה היא איך זה ששער הדולר עלה אם יש יותר מוכרים מקונים לדולר? על פי בדיקת בנק ישראל, מתחילת השנה זרים מכרו דולרים בהיקף של 10.1 מיליארד דולר וקנו שקלים, לעומת 5 מיליארד אשתקד. מנגד, הגופים המוסדיים רכשו דולרים ב-4.7 מיליארד דולר - הדולר היה צריך לרדת, לא לעלות, אז איך זה קרה שהדולר זינק? הסיפור הוא משחק עם מחזורי מסחר. כאשר יש מעט מוכרים או קונים ומנגד התנועה חדה, אז התוצאה היא בסך הכל שינוי חזק, למרות שאם היינו מסתכלים על המחזורים היינו רואים שבעצם יש יותר קונים או מוכרים ולא איזון. 

במקרה הנוכחי - יש יותר מוכרים מקונים לדולר, כלומר יותר זרים קנו שקלים מאשר שהמוסדיים בארץ מכרו דולרים. אז הדולר היה צריך להיחלש, אבל הוא מתחזק כי התנועות כלפי מעלה (של התחזקות שער הדולר) חדות יותר, למרות שיש שם עסקאות בהיקפים קטנים יותר.

גם כל האי וודאות סביב המשבר פוליטי-מדיני והחקיקה של הרפורמה-מהפכה המשפטית שהושהתה לבינתיים כנראה הביאה לעלייה בדולר בחודשים האחרונים. כשגם היו מהלכים אקטיביים של אנשים וחברות שהעבירו כספים לחו"ל. מדאיגה יותר שההשקעות מחו"ל בישראל עלולות לרדת. כך או אחרת, העלייה בדולר היום היא לא בשיעור חריג, ולא לשער חריג, ראינו שערים כאלו וגבוהים יותר ממש לא מזמן. 

בסוף השבוע ייצא דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על הכלכלה בישראל ובנוסף - דו"ח של חברת הדירוג S&P עם התייחסות לדירוג האשראי. ביום רביעי הקרוב יתפרסמו גם נתוני אינפלציה בארה"ב לחודש אפריל. התחזית היא לאינפלציה שנתית של 5%.

האינפלציה אצלנו מרימה את ראשה וזה בעקיפין אמור להוריד את שער הדולר. לאינפלציה יש משקל גדול בהחלטת הנגיד על העלאת הריבית. בארה"ב מזהים מגמת עצירה באינפלציה. אצלנו זה בדיליי, ואז הנגיד מעלה את הריבית אצלנו וזה מחזק את השקל.  הזרים מוכרים דולרים וקונים שקלים. ריבית בירידה בארה"ב עושה את אותה פעולה. המשקיעים שמים כסף בשל פער הריביות והמקומיים מחזירים כסף הביתה. כשהאינפלציה אצלנו  תרד והריבית תתמתן - זה יחזק עוד יותר את שער הדולר.

כך או אחרת, נראה שכל האירועים הכלכליים והביטחוניים יפנו השבוע את הבמה להחלטת חברת הדירוג S&P - בסוף השבוע תפרסם חברת דירוג האשראי S&P את דירוג האשראי של ישראל. אחרי שמודי'ס הורידה את תחזית הדירוג, אך השאירה את הדירוג עצמו, הורדה נוספת, גם אם תהיה "רק" בתחזית קדימה, תהיה מכה לכלכלה הישראלית. לא בטוח שזה יהיה בגלל הרפורמה-מהפכה המשפטית, לא בטוח שזה בגלל המחאה, לא חשוב בכלל מי התחיל, מי אשם. אם זה יקרה, זה כבר יגיע לכיס של כולנו, אנחנו נשלם את המחיר.

הכלכלה חלשה לא רק בגלל הריב הפנימי והקרע הנורא, אלא בגלל הכלכלה העולמית, משבר ההייטק, הריבית הגבוהה, האינפלציה, אבל הקרע מאיץ את העניין והופך אותו לאירוע מקומי עם אי וודאות ענקית. אנחנו כבר לא זורמים יחד עם כל העולם עם המשבר, אצלנו הוא חריף הרבה יותר. אגב, במשברים קודמים היינו במצב טוב יותר מיתר העולם - גם במשבר הקורונה וגם במשבר הפיננסי הגדול ב-2008-2009. חברות דירוג לא אוהבות אי וודאות, זה מקשה עליהן להעריך ולחזות, זה מחייב את האנליסטים לבחור בצד השמרני. מכאן ועד הורדת דירוג או הורדת תחזית קדימה הדרך קצרה. להרחבה לגבי ההחלטה הצפויה של S&P.